סוף התקומה

מצדה, המבצר שבנה הורדוס על פסגת סלע הנשקפת אל ים המלח, נותרה בידי הסיקריים לאחר נפילת ירושלים. Flavius Silva, נציב יהודה, הביא אליה את הלגיון העשירי ואת כוחות הסיוע, הקיף את הסלע בחומת כיתור שמעקבותיה ניתן לראות עד היום, והקים רמפת פריצה אל המדרון המערבי.

משנפתחה הפרצה, לא היה עוד בידי המצב להחזיק מעמד. יוספוס שם בפי מפקדו, Éléazar ben Yaïr, שני נאומים שבהם הוא משכנע את אנשיו למות כבני חורין ולא להימכר: המגינים המיתו איש את רעהו, לאחר שהצית איש את רכושו אך חסו על מאגרי המזון, כדי שרומא תדע שלא הרעב כנעם. שתי נשים וילדים שהסתתרו בבור מים שרדו וסיפרו את הסיפור.

האתר, שנחפר במאה העשרים, הפך בישראל למקום זיכרון לא פחות משהוא שדה חורבות.