Pionnier de la Caroline du Sud, né aux Antilles espagnoles le 5 janvier 1761, mort le 15 mai 1821, dont la famille avait fui vers le Nouveau Monde pour échapper aux persécutions espagnoles. Formé à Charleston, où il devient une figure connue, notamment dans la franc-maçonnerie, il aurait servi lors de la guerre d'indépendance et de celle de 1812 ; installé après la Révolution à Savannah, il contribue en 1786 à rétablir l'« ancienne congrégation » puis, en 1790, fonde la congrégation Mickva Israel, dont il officie gratuitement comme hazzan pendant de nombreuses années.
ספר שעדיין נותר לכתוב
ספר גדול זה עדיין לא נכתב. כתיבתו מתחילה כאן ממש: קלוד מחבר חיבור מקורי מתוך פריטי הארכיון של הקורפוס ומתוך חיפוש באינטרנט, ולאחר מכן מעשיר אותו עם כל מקור חדש שנתרם.
ימי הספר הזה
לספר זה עדיין אין יום זיכרון. המקורות המתעדים את Motta, Emmanuel de la נותנים שנים ומאות שנים, לעולם לא יום; אנו לא משדכים אותו.
תאריך המוכר לכם — הזכרון, הילולה, יום השנה של עזיבה? תנו לו את יומו
ערך מתוך ה־Jewish Encyclopedia (1901–1906)
הטקסט מובא כפי שפורסם לפני יותר ממאה שנה. הנתונים שבו, השיפוטים וה״היום״ שלו שייכים לזמנו, לא לזמננו.
MOTTA, EMMANUEL DE LA
ערך זה טרם תורגם: הוא מוצג בצרפתית.
Colon primitif en Caroline du Sud ; né dans les Indes occidentales espagnoles le 5 janvier 1761 ; mort le 15 mai 1821. Sa famille aurait fui vers le Nouveau Monde pour échapper aux persécutions espagnoles. Emanuel reçut son éducation à Charleston, C. S., et devint bientôt l'un des citoyens les plus connus de la ville. Son nom est étroitement associé à la franc-maçonnerie dans le Sud. Il est supposé avoir servi pendant la Guerre de Révolution et pendant la Guerre de 1812. Après la Révolution, il vécut à Savannah, Ga., où il aida à réétablir la « vieille congrégation » en 1786. En 1790, il fut l'un des fondateurs de la Congregation Mickva Israel, pour laquelle il remplit les fonctions de ḥazzan gratuitement pendant de nombreuses années.
