Brandeis, Baruch Judah

ליצור את הספר הגדול עם הבינה המלאכותית שלנו

רישום היסטוריה · נאמן, לא בעלים

Baruch Juda ha-Lévi Brandeis est un rabbin et auteur bohémien actif à Prague, comme dayyan, dans la seconde moitié du dix-huitième siècle et au début du dix-neuvième, fils de Bezaleel Brandeis, rabbin de Jung-Bunzlau, dont il publia l'ouvrage « Ṣedah-Baruk ». Il rédigea lui-même « Leshon Ḥakamim » (Prague, 1815), ouvrage en deux parties consacré aux règles de lecture de la Torah, du Kaddish et des observances funéraires, resté incomplet et d'un style ambigu.

ספר גדול בכתיבה

לספר גדול זה אין עדיין פרקים שפורסמו. הפרקים — שכל אחד מהם נושא את הרובד שלו, את מעמדו האפיסטמי ואת מקורותיו — יתווספו במהלך ההעשרה העריכתית והיצירה הנעזרת.

ימי הספר הזה

לספר זה עדיין אין יום זיכרון. המקורות המתעדים את Brandeis, Baruch Judah נותנים שנים ומאות שנים, לעולם לא יום; אנו לא משדכים אותו.

תאריך המוכר לכם — הזכרון, הילולה, יום השנה של עזיבה? תנו לו את יומו

ערך מתוך ה־Jewish Encyclopedia (1901–1906)

הטקסט מובא כפי שפורסם לפני יותר ממאה שנה. הנתונים שבו, השיפוטים וה״היום״ שלו שייכים לזמנו, לא לזמננו.

BRANDEIS, BARUCH JUDAH (HA-LEVI)

ערך זה טרם תורגם: הוא מוצג בצרפתית.

Rabbi de Bohême et auteur ; ayant vécu dans la seconde moitié du dix-huitième siècle et au commencement du dix-neuvième siècle à Prague, où il était assistant rabbi (dayyan). Il était le fils de Bezaleel Brandeis, rabbi à Jung-Bunzlau, dont il publia l'ouvrage « Ẓedah-Baruk ». Brandeis écrivit « Leshon Ḥakamim », Prague, 1815, en deux parties, ouvrage destiné à servir de recueil de référence sur les règlements régissant la lecture de la Torah, le ḳaddish, l'inhumation des morts et les observances de deuil. Le livre est cependant incomplet et fragmentaire, et est écrit dans un style lourd et ambigu.

לקריאת הערך המקורי