שירת הים
שירת הים
מחבר: Tradition mosaïque (XIIIe–XIIe siècle av. J.-C.)
תאריך: c. XIIIe–XIIe siècle av. J.-C.
שימור: Tradition manuscrite biblique, fragments de Qumran, Grand Rouleau d'Isaïe
הופקד ב־16 באפריל 2026 · רישום הצטלבות · נאמן, לא בעלים
❧ תיאור
שיר הים (Shirat HaYam, Shemot 15:1-18) הוא, יחד עם שיר דבורה, אחד משני השירים העתיקים ביותר בתנ"ך. המסורת מייחסת אותו למשה ולבני ישראל לאחר חציית ים סוף, ושיר הניצחון הזה חוגג את טביעת צבא פרעה בעברית עתיקה המעידה על קדמות יצירתו. השיר פורש דימויים ימיים וצבאיים עוצמתיים — "סוס ורוכבו הרמה בים" — ומגיע לשיאו בחזון נבואי של הגעה לארץ נשמה וביצוע המקדש. המבנה הפואטי, עם הקבילויות השלישיות שלו (שלושה סטיכים לכל פסוק), שונה מהקבילות הבינאריות התקניות של השירה הביבלית הקלסית, דבר המאשר תיארוך מוקדם. שיר הים הוא הטקסט הביבלי היחיד המעותק בגללי התורה על פי עמוד מיוחד הנקרא "לבנה על גבי לבנה" (ariakh al gabei levena).
במסורת
זיכרון חי
אין נתוני זיכרון חי עבור פריט זה.
בהיסטוריה
מחקר ביקורתי
תיארוך
English
The Song of the Sea (Exodus 15:1-18) is, along with the Song of Deborah, one of the two oldest poems in the Hebrew Bible. Its archaic Hebrew, ternary parallelism, and maritime imagery attest to its antiquity. It is the only biblical text copied in Torah scrolls with a special "brick upon brick" layout.