Blum, Abraham

ליצור את הספר הגדול עם הבינה המלאכותית שלנו

רישום היסטוריה · נאמן, לא בעלים

Abraham Blum est un commandant français né en 1823 et mort à Boulogne-sur-Mer en 1894. Blessé à l'épaule pendant la guerre de Crimée en 1854, décoré de l'ordre du Medjidié par le sultan puis de la Légion d'honneur à son retour, il repart en 1859 combattre l'Autriche en Italie, est de nouveau blessé à Solferino et promu capitaine sur le champ de bataille; retiré comme chef de bataillon en 1870, il devient adjudant-major de la Garde nationale de Paris pendant la guerre franco-prussienne, puis reçoit en 1875 une affectation dans l'armée territoriale.

ספר גדול בכתיבה

לספר גדול זה אין עדיין פרקים שפורסמו. הפרקים — שכל אחד מהם נושא את הרובד שלו, את מעמדו האפיסטמי ואת מקורותיו — יתווספו במהלך ההעשרה העריכתית והיצירה הנעזרת.

ימי הספר הזה

לספר זה עדיין אין יום זיכרון. המקורות המתעדים את Blum, Abraham נותנים שנים ומאות שנים, לעולם לא יום; אנו לא משדכים אותו.

תאריך המוכר לכם — הזכרון, הילולה, יום השנה של עזיבה? תנו לו את יומו

ערך מתוך ה־Jewish Encyclopedia (1901–1906)

הטקסט מובא כפי שפורסם לפני יותר ממאה שנה. הנתונים שבו, השיפוטים וה״היום״ שלו שייכים לזמנו, לא לזמננו.

BLUM, ABRAHAM

ערך זה טרם תורגם: הוא מוצג בצרפתית.

Officier militaire français ; né en 1823 ; mort à Boulogne, France, en 1894. Il s'était distingué pendant la guerre de Crimée en 1854, ayant été blessé à l'épaule, et reçut du sultan l'Ordre de la Médjidie. À son retour en France, où il avait été compté parmi les morts au champ d'honneur, il reçut la croix de la Légion d'honneur.

En 1859 Blum partit pour l'Italie afin de participer à la guerre avec l'Autriche ; il fut de nouveau blessé à la bataille de Solferino, et fut alors promu sur le champ de bataille au rang de capitaine. S'étant retiré en 1870 en qualité de chef de bataillon, il fut nommé, à l'éclatement de la guerre franco-prussienne, adjudant-major de la Garde nationale de Paris. En 1875 il reçut une nomination dans l'armée territoriale nouvellement organisée.

לקריאת הערך המקורי