Poète espagnol, probablement originaire de Tolède, qui vécut sans doute au douzième siècle ; il écrivit en latin clair et orné l'histoire du comte Lyonnais (Palanus), vieille légende romanesque reprise par les premiers chroniqueurs catalans et déclinée dans le folklore de nombreux pays, dont Voltaire s'inspira pour ses tragédies « Artémire » et « Tancrède ». Boaistuau, dans la préface de sa propre version de la légende, parue à Lyon en 1596, évoque l'œuvre de Barruchius en termes élogieux.
ספר שעדיין נותר לכתוב
ספר גדול זה עדיין לא נכתב. כתיבתו מתחילה כאן ממש: קלוד מחבר חיבור מקורי מתוך פריטי הארכיון של הקורפוס ומתוך חיפוש באינטרנט, ולאחר מכן מעשיר אותו עם כל מקור חדש שנתרם.
ימי הספר הזה
לספר זה עדיין אין יום זיכרון. המקורות המתעדים את Baruchius , Valentinus נותנים שנים ומאות שנים, לעולם לא יום; אנו לא משדכים אותו.
תאריך המוכר לכם — הזכרון, הילולה, יום השנה של עזיבה? תנו לו את יומו
ערך מתוך ה־Jewish Encyclopedia (1901–1906)
הטקסט מובא כפי שפורסם לפני יותר ממאה שנה. הנתונים שבו, השיפוטים וה״היום״ שלו שייכים לזמנו, לא לזמננו.
BARUCHIUS (BARUCH?), VALENTINUS
ערך זה טרם תורגם: הוא מוצג בצרפתית.
Poète espagnol ; aurait probablement vécu au douzième siècle. On dit qu'il était natif de Tolède. Il écrivit en latin clair et orné l'histoire du Comte Lyonnais (Palanus)—une ancienne légende romanesque rapportée par les premiers chroniqueurs catalans, et que l'on retrouve sous diverses versions dans les contes populaires de nombreux pays. Sa forme la plus populaire en Angleterre se trouve dans une ballade normande de William of Malmesbury. Voltaire a utilisé l'histoire dans ses tragédies « Artémire » et « Tancrèd ». Boaistuan (seizième siècle), dans la préface de sa version de la légende (« Histoires Tragiques par Boaistuan et Belleforest », Lyon, 1596), se réfère à l'ouvrage de Barruchius en termes élogieux.
