בארנט ניומן
רישום היסטוריה · נאמן, לא בעלים
פורסם ב־14 ביולי 2026
artiste américain
צרו מרחב חברים כדי לעקוב אחר המשפחות שקרובות לליבכם, לקבל עדכון על גילויים חדשים ולתרום — ללא סיסמה.
אימייל אחד, הקשה אחת. ללא סיסמה; אפשר לצאת בכל רגע.
הכינוי Newman, כפי שנשאו הצייר Barnett Newman (1905–1970), משתייך לאותה קטגוריה רחבה של שמות יהודיים אשכנזיים שעוצבו מחדש בעומק על ידי ההגירה הטרנס-אטלנטית. לרוב מדובר באנגליזציה של השם הגרמני Neumann — פשוטו כמשמעו "האדם החדש", "הבא החדש לעיר" —, שם אותו מתעדים מילוני האונומסטיקה הן בתחום היהודי-גרמני הן במחוזות המערביים של האימפריה הרוסית וממלכת פולין, משם הגיעו משפחות רבות כל כך לNew York בשלהי המאה ה-XIX ותחילת המאה ה-XX [מילוני כינויי משפחה יהודיים מאירופה המזרחית ומהתחום היהודי-גרמני]. על פי המחקרים הסמכותיים, Neumann ציין בחברה הימי-ביניימית והמודרנית את המגיע החדש לקהילה — משמעות המקבלת הד מיוחד כאשר, בארצות הברית, הפך שם זה ל-Newman על שמו של בן מהגרים שבא לגלם בדיוק את ה"חדשות" במובנה הקיצוני ביותר: זה של המחיקה האסתטית המוחלטת [מילוני כינויי משפחה יהודיים מאירופה המזרחית ומהתחום היהודי-גרמני].
הספר הגדול הזה עוקב אחר שושלת שיצאה משטעטלים של פולין הרוסית והגיעה אל אחד מגדולי היוצרים של האמנות האמריקאית במאה ה-XX. אין מדובר בגנאלוגיה מעמיקה ומתועדת על פני כמה מאות שנים — שכן ארכיוני הקהילות הפולניות נותרים לקוניים — אלא בסיפורו של מסירה: זו של האדיקות המשפחתית, של המחויבות הציונית הקדומה, ושל החשיבה היהודית על הבריאה שאותה יעביר Barnett Newman אל הציור. יש להבחין בקפידה בין מה שמשתייך לארכיון המבוסס, בין מה שמשתייך לזיכרון המועבר, ובין מה שנותר בגדר השערה.
העתיקו אחד מהפורמטים כדי לצטט דף זה או לקשר אליו.
קישור
https://zakhor.ai/he/grands-livres/figures/barnett-newmanHTML
<a href="https://zakhor.ai/he/grands-livres/figures/barnett-newman">בארנט ניומן — Zakhor</a>ציטוט
בארנט ניומן — Zakhor, https://zakhor.ai/he/grands-livres/figures/barnett-newmanהשם Newman שנושא הצייר הוא תוצאתו האנגלופונית של גזע יבשתי. מילוני האונומסטיקה המרכזיים מעידים על הפצתו הרחבה של Neumann בשטחים היהודים-גרמניים, שם הוא נמנה בין השמות שאומצו במסגרת קמפיינים לקיבוע שמות משפחה בסוף המאה ה-XVIII ובתחילת המאה ה-XIX, וכן בין גרסאותיו באימפריה הרוסית ובממלכת פולין [מילוני שמות המשפחה היהודיים של מזרח אירופה ושל יהדות גרמניה]. המשמעות הראשונית — "אדם חדש", עולה חדש — מפנה אל מציאות חברתית: זו של היהודי הנודד, הנאלץ על-ידי ההיסטוריה להתחיל מחדש במקום אחר, לבנות לעצמו שם בקהילה הקולטת.
כאן נענות זו לזו מסורת הזיכרון המשפחתי והארכיון בכוח של ממש. לפי הסיפורים שנמסרו, אביו של הצייר, Abraham Newman, היגר מפולין הרוסית (מסביבות Łomża, על-פי המסורת הביוגרפית) לארצות הברית בסביבות שנת 1900. השם "אדם חדש" לא היה אפוא רק תווית שירושה: הוא הפך לתוכנית קיום. בהלימה זו שבין משמעות שם המשפחה לגורלו של נושאו ניתן לקרוא אחד מניסיוניה הגדולים של ישראל — ניסיון הגר (ger) שהתורה עושה אותו נשוא לדאגה מיוחדת, "כי גרים הייתם בארץ מצרים". שושלת Newman נולדת בסימן של עקירה, ותעשה ממצב זה לא רק פצע בלבד, כי אם חומר גלם.
Barnett Newman נולד במנהטן ב-29 בינואר 1905, בכור ילדיהם של Abraham Newman ו-Anna Steinberg, מהגרים יהודים מפולין שהתיישבו בניו יורק [Encyclopaedia Judaica]. המשפחה התבססה לאחר מכן בברונקס, שם שגשג Abraham בתעשיית הבגדים — ענף שבניו יורק של אותה תקופה העסיק והעשיר חלק ניכר מהמהגרים היהודים ממזרח אירופה.
הצלחה זו בפעולה כלכלית לא הייתה מטרה בפני עצמה. Abraham Newman נמנה עם הציונים המאמינים של דורו, ומחויבותו באה לידי ביטוי במתן קרקעות ובתמיכה כספית ביישוב היהודי בפלשתינה העות'מאנית ולאחר מכן המנדטורית. עובדה זו — צנועה מבחינה היסטורית, מכרעת עבור המשפחה — משרשת את השושלת במעלת המעורבות בחיי הכלל ושל הצדקה (tsedaka) המכוונת לקראת הבנייה הלאומית מחדש. בית המלאכה לתפירה בברונקס מימן אפוא, מרחוק, את חלום השיבה. ניתן לחוש בכך רציפות יהודית רב-דורית: עמל הסוחר המוקדש לשירות הקהילה ולציון, על פי האידאל התלמודי שאינו מנגיד את הרווח לאדיקות אלא כפוף את הראשון לשנייה.
הצעיר Barnett קיבל חינוך כפול, האופייני למשפחות יהודיות מהגרות שביקשו לשמר את המורשת תוך השתלבות באמריקה. הוא למד בNational Hebrew School וקיבל השכלה דתית מסורתית, לפני שהמשיך ל-City College of New York, שם למד פילוסופיה [Encyclopaedia Judaica]. צירוף זה — העברית והפילוסופיה — עתיד היה להשקות את כל יצירתו.
מחינוך זה נולד אחד הסימנים העמוקים ביותר של השושלת: התרומה למחשבה היהודית בדרך עקיפה של האמנות. Newman לא היה תלמודיסט, אך הוא התייחד עם המקרא והקבלה בתשומת לב מתמדת. הידע שקיבל בבית הספר העברי הפך אצלו לחומר להתבוננות על הבריאה, על המעשה האלוהי הראשון של ההבדלה בין האור לחושך. סקרנות אינטלקטואלית זו, צמאון הדעת הפילוסופי והמקראי, ממשיכה את מידה יסודית של ישראל: הלימוד כדרך קיום, הלימוד שהועתק מבית המדרש אל הסדנה. העובדה ש-Newman לימד וכתב שנים רבות — מבקר, מסאי, פולמוסאי — מאשרת את הנאמנות הזו לדבר המנומק, עוד לפני הכרת ציוריו.
לאחר שנים של ספק והשמדת יצירותיו הקודמות, הגיע Barnett Newman משנת 1948 לצורה המיוחדת לו: שדה הצבע החצוי על ידי פס אנכי שכינה «zip». הבד המכונן, Onement I (1948), פותח דרך זו [Museum of Modern Art]. הכותרת עצמה רבת-משמעות: onement מרמזת לאחדות, לאיחוד — וNewman קישרה במפורש ליום כיפור, יום ה-at-one-ment, ההתפייסות בין האדם לאלוהיו.
כאן הופכת ידיעת ילדותו העברית למעשה יצירה. Newman תפס את יצירותיו כהגות על הצמצום ועל בראשית: הפס האנכי מפריד ומאחד כאחד, בדמות הבורא המפריד בין המים. כמה מכותרותיו המרכזיות — Abraham (1949, לזכר אביו שנפטר אותה שנה), Covenant, Joshua, Uriel, The Name, ובעיקר סדרת Stations of the Cross הנושאת את כותרת המשנה Lema Sabachthani — שואבות מן הטקסט המקראי ומן הליטורגיה [Encyclopaedia Judaica]. הבד Abraham, כמעט שחור כולו, מאחד בין האבל הבנאי ושמו של האב הקדמון הראשון: חסידות המשפחה (כיבוד אב) וזיכרון ישראל נמהלים בו. Newman מבטא כך, בקפדנות כמעט הלכתית, את איסור ההצגה המחוקה של האלוהי: מאחר שאינו יכול לצייר את האל, הוא מצייר את מאורע הבריאה, את הנוכחות חסרת הפנים. בכך ממשיכה ציורתו, בתוך המודרנה, את ההיסוס היהודי הקדום מפני האליל, שנהפך לנשגב מופשט.
ב-1948 פרסם Newman מסה מכרעת, "The Sublime Is Now", שבה דחה את היופי הפורמלי שירש מאירופה לטובת חוויה ישירה של האין-סוף [Museum of Modern Art]. חיפוש הנשגב הזה לא היה אסתטי בלבד: הוא כרך עמו תפיסה של האדם. אנרכיסט מושבע בנעוריו, כתב Newman את ההקדמה למהדורת כתביו של Kropotkine והציג את מועמדותו באופן סמלי לראשות עיריית New York ב-1933 על בסיס תכנית תרבותית אוטופית. בכל אלה ניכרת מעלה קבועה של השושלת: הסירוב לעוול, חתירת הצדק (צדק) המוּבלת עד לתחום הפוליטי.
יצירתו הפיסולית הגדולה האחרונה, Broken Obelisk, משלבת פירמידה ואובליסק שבור; את אחד העותקים הקדיש Newman לזכרו של Martin Luther King, שנרצח ב-1968. מחווה זו — אמן יהודי המכבד את הקדוש למען הצדק של האפרו-אמריקאים — מבטאת את הדאגה לזולת ואת הסובלנות כעקרונות פועלים, לא כמילים בלבד. היא מחברת את משפחת Newman לאותו חלק מישראל שקשר את זכר דיכויו שלו לסולידריות עם הנדכאים. הצייר, שנושא הקטסטרופה האירופית ממנה יצאה משפחתו הטביע עליו את חותמו, הפך את המודעות לסבל לאתיקה של אחוות אנוש אוניברסלית.
Barnett Newman נפטר בניו יורק ב-4 ביולי 1970, והותיר אחריו יצירה שנים רבות לא הובנה, ולאחר מכן זכתה להכרה כאחד המקורות המרכזיים של האמנות המינימליסטית ושל ה-color field [Encyclopaedia Judaica]. אלמנתו, Annalee Newman, שומרת נאמנה של מורשתו, פעלה להנחלת יצירתו והקימה קרן הנושאת את שמו. כך דאג שם המשפחה «איש חדש» להנצחת עצמו: לא על ידי ירושה ביולוגית — לבני הזוג לא היו ילדים — אלא על ידי הנצחת יצירה ושם במוזיאון.
יש כאן צומת מרתק בין האטימולוגיה וההיסטוריה. השם שפירושו «הבא החדש» נועד בסופו של דבר לסמן, בתולדות האמנות, את מי שפתח הכול מחדש. מה שנקרא מבחינה היסטורית — הגירה, שם שנמחק ונוצר מחדש — מוצא בביוגרפיה המתועדת את אישורו הנעלה ביותר. את מה שהשושלת לא יכלה להמשיך בדם, המשיכה בדרך של מסירה (mesorah) של רעיון, באופן שבו ישראל הנציח את עצמו לא ראשית על ידי המספר אלא על ידי הספר והמשמעות.
מפולין הרוסית אל הברונקס, ומן הברונקס אל קירות התצוגה של כל העולם — שושלת Newman (Barnett) מגלמת את התמורה של נחלת גורל כפויה — זו של ה"בא החדש", הזר המתחיל שוב ושוב — לייעוד שנלקח ברצון. היא נגעה בכמה מסגולות ישראל: הצדקה הציונית של Abraham החייט, הצמא לדעת פילוסופית וכתובית של הבן, הצדק של המחויבות הפוליטית, הסובלנות שנעשתה מחווה בהוקרה ל-Martin Luther King.
אך מכל אלה, מה שביטאה שושלת זו בצורה הנאמנה ביותר הוא התרומה למחשבה היהודית בדרך האמנות האניקונית: להפוך את איסור הצלם למקור של נשגב, לעשות מן הבד מדיטציה על הבריאה ועל הפיוס (onement), ולהצטרף כך אל האינטואיציה הקדומה ביותר של ישראל — שהמוחלט אינו מיוצג אלא ניתן לחוויה. בקראו לבדיו Abraham, Covenant, The Name, חרת Barnett Newman את זכרה של משפחתו ואת זכר עמו בשפה האוניברסלית של הציור. ה"אדם החדש" הוא שב, בסופו של דבר, עם אמצעים חדשים אל המחווה הקדומה ביותר: להבדיל בין האור לבין החושך.
התחברו או צרו חשבון חינם כדי לקרוא את הספר הגדול בשלמותו — וגלו, עקבו והעשירו את הלינאגות הרלוונטיות עבורכם.
אימייל אחד, הקשה אחת. ללא סיסמה; אפשר לצאת בכל רגע.
סביב הספר הגדול הזה