היהודים במלחמת העצמאות הישראלית (1948)

מלחמת 1948, המכונה מלחמת העצמאות על ידי הישראלים ו-Nakba ("אסון") על ידי הפלסטינים, ליוותה את לידת מדינת ישראל, שהוכרזה ב-14 במאי 1948 על ידי David Ben Gourion. היא פרצה עם אישור תוכנית החלוקה של האו"ם בנובמבר 1947, תחילה כמלחמת אזרחים בין הקהילות היהודית והערבית בפלסטינה, ולאחר מכן הפכה, למחרת הכרזת המדינה, לעימות בין-מדינתי עם כניסת צבאות מספר מדינות ערביות שכנות. בסיום לחימה קשה, שהופסקה מספר פעמים בהפסקות אש, גברו הכוחות הישראלים והרחיבו את השטח מעבר לקווים שנקבעו בתוכנית החלוקה, כשהסכמי שביתת נשק נחתמו ב-1949. המלחמה גבתה אלפי הרוגים משני הצדדים וגרמה לעקירתם של כ-700,000 פליטים ערבים פלסטינים, שגורלם נותר בלב הסכסוך. כאירוע מכונן עבור ישראל וכטראומה מכוננת עבור הפלסטינים, היא נשארת ציר ההבנה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

מקורות ומשאבים

• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan
• Jewish Virtual Library ↗