השירה העברית המודרנית בישראל (Bialik, Tchernichovsky, Amichaï)

השירה העברית המודרנית ליוותה והגשימה את תחיית העברית כשפה חיה, ממוקדי אירופה המזרחית ועד לתרבות הישראלית. Hayyim Nahman Bialik (1873–1934), המכונה "המשורר הלאומי", ביטא בעוצמה את המצב היהודי של זמנו — הגעגוע לבית המדרש, המרד בעקבות הפוגרום של Kichinev ב"בעיר ההרגה", השאיפה לתחייה — וקבע לאורך זמן את רגיסטרי השפה השירית החדשה. בן דורו Saül Tchernichovsky הכניס רגישות פגאנית יותר, הלניסטית ופונה אל הטבע. הדור הבא, שנוצר על ידי החיים ב־Eretz Israël, ראה פריחה של קולות כגון אלה של Nathan Alterman ו־Avraham Shlonsky, ולאחר מכן, לאחר הקמת המדינה, של Yehuda Amichaï, שלשונו היומיומית והאירונית חידשה את השירה חידוש עמוק, ושל Dahlia Ravikovitch, קול מרכזי וביקורתי. נעה בין זיכרון הגלות, חגיגת הארץ ומבט ביקורתי על הפרויקט הלאומי, שירה זו מהווה אחד מביטויי התרבות הישראלית החיוניים ביותר.

מקורות ומשאבים

• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan
• Jewish Virtual Library ↗