סידור רבי אשר - לבוב תקמ"ח

סדר תפלה מכל השנה, עם כוונת האר"י. שלשת החלקים: לחול, לשבת ולמועדים. "סידור רבי אשר" - שחיברו רבי אשר מרגליות מבראד ומעזיבוז, תלמיד הבעש"ט. לבוב, תקמ"ח (1787). דפוס רבי שלמה יארוש ראפופורט. סידור כמנהג אשכנז בנוסח ספרד, עם כוונות האר"י, להרב המקובל רבי אשר בהמנוח הרבני החסיד מוה"ר שלמה זלמן מרגליות זצ"ל ממעזיבוז, מבני החבריא קדישא דאור שבעת הימים רבנו ישראל בעל שם טוב, ומגדולי חכמי הקלויז המפורסם בבראד. הסידור נדפס בלבוב בשנת תקמ"ח, בדפוסו של רבי שלמה יארוש [שהדפיס באותה שנה את הספר "נועם אלימלך" במהדורתו הראשונה. כידוע היו אז העובדים באותו בית דפוס, מקדושי עליון, מהל"ו צדיקים הנסתרים שבאותו הדור]. בראש הסידור נדפסו הסכמות הרבנים חכמי בראד והסכמת הרה"ק רבי יששכר דוב מזלאטשוב והרה"ק רבי משה מפשעווארסק, ועוד. השתלשלות הדפסתו מתחילה כשבע שנים לפני כן, עם הדפסת סידור עם כונת האר"י ז"ל, בזולקווא שנת תקמ"א, בעידודם של המקובלים מהקלויז בבראד, שנודע כ"סידור חכמי הקלויז". סידור זה היה הסידור הראשון עם כוונות הקבלה שנדפס באותו מחוז, בעקבות התפשטות תורת הקבלה באזור על ידי חכמי בראד ותלמידי הבעש"ט. מיום צאת סידור זה לאור, ישב ר' אשר וחקר לשאוב ממעיין המקורות של הסידור: בכתבי האר"י, ספר היחודים, ספר פרי עץ חיים, כת"י סידור החסיד המקובל מוה"ר שבתי מראשקוב, ועוד. וטרח לנקותו משגיאות ולהעמידו על מכונו. בהקדמתו כותב ר' אשר על סידור חכמי הקלויז ש"אי אפשר שיהיה בפעם הראשונה בשלימות". הוא מסביר שמתיר לעצמו לתקן, מאחר שיצק מים על ידי המקובל האלקי רבי חיים צאנזער מבראד, ובפרט בלימוד "החכמה הנוראה האמיתית הזאת", וכי גם רבו הנ"ל הגיה את הסידור הזה, "לכן יש לאל ידי להגיהו ולתקנו". סידור זה נקרא בפי כל על שמו "סידור ר' אשר", והוא מהוה מקור נאמן לתורת הקבלה של תלמידי הבעש"ט ומקובלי אותו הדור. 2 כרכים, [398] עמ'. 17 ס"מ. מצב טוב עד בינוני, כתמי שימוש וקרעים. בדף 2 (של ההסכמות) פגימה גדולה בטקסט. מעט נזקי עש על הטקסט. רוב הדפים במצב טוב. חיתוך דפים צבעוני. כריכות בד, לא מקוריות. סטפנסקי חסידות, מס' 414.