רש"י ובית מדרשו לפרשנות של טרואה

רש"י (רבי שלמה בן יצחק, 1040–1105), שנולד והתיישב בטרואה שבשמפניה, הוא ללא ספק המפרש המשפיע ביותר בכל תולדות ישראל. פירושו לתנ"ך, הבהיר ומוּנחה על-ידי הפשט תוך שילוב מיטב הלימוד המדרשי, ופירושו הרצוף לתלמוד, שנעשה מפתח הכרחי לטקסט, מלווים את המהדורות המודפסות מן המאה החמש-עשרה. כורם במלאכתו לפי המסורת, שהוכשר בישיבות ריינוס של מיינץ ווורמס, הוא ייסד בטרואה בית מדרש שהשפעתו הקרינה על כלל יהדות אשכנז. חתניו ונכדיו, ובתוכם רבנו תם והרשב"ם, הניחו את היסוד לתנועת התוספות, שפיתחה שיטה דיאלקטית של ניתוח השוואתי של סוגיות תלמודיות, תוך הרחבה ודיון בפירושי האב. מכלול זה — פירוש רש"י והתוספות — מהווה את מערך הלימוד הקלאסי של התלמוד ואחד משיאי הפרשנות הרבנית בימי הביניים.

מקורות ומשאבים

• Sefaria ↗
• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan