יהודים בבבל והאקדמיות התלמודיות (גאונים)

לאחר חורבן בית המקדש השני, הפכה בבל למשך כמעט אלף שנה למרכז האינטלקטואלי והרוחני הגדול של העולם היהודי. אקדמיות (ישיבות) הבבליות, ובמיוחד אלה של Soura ושל Poumbedita, עיצבו את התלמוד הבבלי ולאחר מכן הפכו, בהנהגת הגאונים, לסמכויות ההלכתיות המרכזיות עבור כלל הגולה. הגאונים, שעמדו בראש מוסדות אלה בין המאה השישית לאחד עשרה לערך, הפיצו באמצעות שו"ת שלהם פסיקות משפטיות שנתבקשו מצפון אפריקה, מ-Espagne ומאירופה. דמויות כגון Saadia Gaon תרמו אף הן לפילוסופיה, לפרשנות המקרא ולדקדוק העברי. הסמכות הגאונית, שנתמכה זמן רב על ידי הריש גלותא המייצג את היהודים בפני השלטון, דעכה ככל שמרכזי לימוד חדשים צמחו בים התיכון המערבי.

מקורות ומשאבים

• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan
• Encyclopedia of Jews in the Islamic World — Brill