היהודים במלחמות הנפוליאוניות ובצבאות האירופיים

המהפכה הצרפתית והאמנציפציה של היהודים פתחו את הצבאות הצרפתיים בפני חיילים יהודים, ומספר ניכר מהם שירת תחת האימפריה הנפוליאונית, ותרם לשילובם האזרחי. Napoléon כינס בשנים 1806–1807 אסיפת נכבדים ולאחר מכן סנהדרין גדול, במטרה להגדיר את היחסים בין הדין היהודי לבין האזרחות. באירופה המרכזית והמזרחית, לעומת זאת, הגיוס הצבאי נחווה לעיתים קרובות כמבחן קשה: ברוסיה, שיטת הקנטוניסטים שהונהגה בימי Nicolas Ier החל משנת 1827 גייסה נערים יהודים צעירים לשנים ארוכות, בתנאים שנועדו פעמים רבות להביא להמרת דתם. השירות הצבאי הפך כך לגורם משמעותי של שילוב במקומות שבהם נלווה לשוויון זכויות, ולכלי לחץ במקומות אחרים. חוויות מנוגדות אלה ממחישות את הדו-ערכיות של המודרנה הפוליטית עבור הקהילות היהודיות.

מקורות ומשאבים

• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan
• The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe ↗