יהודי עיראק והקהילה הבבלית המודרנית

הקהילה היהודית של עיראק היא היורשת הישירה של גלות בבל, אחת הקהילות הקדומות והמפוארות ביותר בעולם היהודי, שבה שכנו פעם האקדמיות התלמודיות הגדולות. בעת החדשה, יהודי בגדד, בצרה ומוסול היוו חלק משמעותי מהאוכלוסייה העירונית ומילאו תפקיד בכיר במסחר, בבנקאות, במינהל ובמקצועות החופשיים, תוך השתתפות מלאה בתרבות הערבית המקומית. ראשית המאה העשרים ראתה קהילה משגשגת זו, דוברת ערבית ברובה, מספקת פקידי ממשל, סופרים ומוזיקאים בעלי שם. המצב הידרדר עם עליית הלאומיות הערבית והשפעת האידאולוגיות העוינות: הפרהוד, הפוגרום שהתחולל בבגדד ביוני 1941, הותיר מאות קורבנות יהודים וסימן שבר עמוק. לאחר הקמת ישראל ב-1948, גרמו חוקים מפלים, רדיפות ולחצים לעלייה למעשה כוללת של קהילה בת אלפי שנים זו לישראל, במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה" (1950–1951).

מקורות ומשאבים

• Encyclopedia of Jews in the Islamic World — Brill
• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan