מערכת המחנות הנאצית

היקום הריכוזי של הנאציזם נולד כבר ב־1933 עם פתיחת Dachau, שיועד למתנגדים פוליטיים, והתפרש לרשת עצומה של מחנות ריכוז, עבודה כפויה וטרנזיט. החל מ־1941–1942, במסגרת "הפתרון הסופי", התווספו לה מרכזי הmassacre שתוכננו במיוחד להשמדה — Chełmno, Belzec, Sobibor, Treblinka, Majdanek — והמתחם Auschwitz-Birkenau, שבו התקיימו במקביל מחנה ריכוז, מפעל עבודה עבדית ומכונת הגזה. חשוב להבחין בין הפונקציות הללו: מחנה הריכוז שובר וניצל; מרכז ההemassacre הורג בצורה תעשייתית, מרגע ההגעה. נושא זה מתאר את הארגון, הגיאוגרפיה והלוגיקה של מערכת זו, כמו גם את החיים והמוות של הגרושים שנכלאו בה.

מקורות ומשאבים

• La Destruction des Juifs d'Europe — Raul Hilberg, 1961
• Auschwitz — Tal Bruttmann, 2015
• Mémoire Juive & Éducation — Dominique Natanson ↗