הצבר והתרבות הישראלית הילידית

המונח סברה (מהעברית צבר, פרי הצבר — קשה מבחוץ ורך מבפנים) מציין יהודי שנולד בארץ ישראל, בניגוד למהגר שבא מן הגולה. עבור האידיאולוגיה הציונית החלוצית, הסברה גילם את ה"יהודי החדש": שורשי באדמה, נמרץ, דובר עברית כשפת אם, עובד אדמה ומסוגל להגן על עצמו — בניתוק מוצהר מדמותו של היהודי הגלותי, שנתפס כפסיבי ומנותק משורשיו. דמות זו נחגגה ועוצבה על ידי הספרות, הקולנוע, החינוך, תנועת הנוער והניסיון הצבאי, ובמיוחד בקרב הפלמ"ח ו"דור תש"ח". הסלנג, ההומור הישיר ואתוס מסוים של אי-פורמליות תרמו לגיבושה של תרבות לאומית ייחודית. אידיאל זה עיצב עמוקות את הזהות הישראלית, ומאז הוא גם מושא לביקורת הערערת על אופיו המיתולוגי, על אתנוצנטריות האשכנזית הטבועה בו ועל ההכחשה שהציב כלפי מורשתם של יהודי הגולה.

מקורות ומשאבים

• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan
• Jewish Virtual Library ↗