תנועת הקיבוצים והאוטופיה הקולקטיבית

הקיבוץ הוא קהילה המושתתת על בעלות קולקטיבית על הרכוש, עבודה משותפת וארגון שוויוני של החיים החברתיים. הראשון שבהם, Degania, נוסד בשנים 1909–1910 על שפת ים Tibériade על ידי חלוצי העלייה השנייה. בהשראת אידיאלים סוציאליסטיים וציוניים, שאף התנועה הקיבוצית ליצור "אדם חדש" יהודי, השרוש באדמה ומשוחרר ממבני הגלות. הקיבוצים מילאו תפקיד מרכזי בהתיישבות החקלאית, בביטחון ובחיים הפוליטיים של היישוב ולאחר מכן של מדינת Israël, חרף משקלם הדמוגרפי המצומצם. עם הזמן, רבים מהם עברו תמורות והפרטה חלקית, אך ניסוי חברתי מקורי זה הותיר חותם מתמשך על התרבות הישראלית.

מקורות ומשאבים

• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan
• Jewish Virtual Library ↗