תנועת התחייה העברית בפלשתינה (Eliezer Ben Yehouda)

אליעזר בן יהודה (1858–1922), שנולד אליעזר פרלמן בליטא, היה האדריכל הראשי של תחיית העברית כשפת דיבור יומיומית — מפעל חסר תקדים בתולדות הלשונות. משוכנע שתחייה לאומית יהודית מחייבת שפה חיה ומשותפת, עלה לירושלים בשנת 1881 ונטל על עצמו את ההחלטה הנועזת לגדל את ילדיו בעברית בלבד, ובכך הפך את בנו איתמר לדובר הילידי הראשון של העברית המודרנית מאז העת העתיקה. הוא טבע אלפי מילים חדשות כדי להעניק לשפה אוצר מילים המותאם לחיים המודרניים, עמד בראש עיתונים בעברית, פעל למען הוראתה בבתי הספר של הישוב, ויזם את כתיבת מילון היסטורי מקיף של הלשון העברית. כמו כן היה ממייסדי ועד הלשון העברית, קודמה של האקדמיה ללשון העברית של ימינו. תחייה לשונית זו, שהפכה את העברית לשפתה הרשמית של מדינה מודרנית, נותרת אחד מהישגיו המרהיבים ביותר של התנועה הציונית.

מקורות ומשאבים

• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan
• Jewish Virtual Library ↗