הספרדית-יהודית (לאדינו) וספרותה

הספרדית-יהודית, המכונה גם לאדינו או ג'ודזמו, היא השפה הנובעת מן הקסטיליאנית שדיברו יהודי ספרד לפני גירושם בשנת 1492, ואשר נשמרה ועוצבה מחדש על ידי צאצאיהם בגלות. שוכנים בעיקר באימפריה העות'מאנית ובבלקן, העשירו דובריה את השפה בהשאלות מן העברית, התורכית, היוונית ושפות ים-תיכוניות אחרות. החל מן המאה התשע-עשרה, קיימה הספרדית-יהודית חיים תרבותיים תוססים, ובהם עיתונות, תיאטרון וספרות, כמו גם מאגר בעל-פה עשיר של רומנסות, פתגמים ושירים. המונח "לאדינו" מציין ביתר דיוק את לשון ה"קאלק" ששימשה לתרגום מילולי של כתבי הקודש העבריים. שפה זו, שנחרבה בשואה בבלקן ונחלשה בשל ההתבוללות, מסווגת כיום כשפה בסכנת הכחדה, אך היא נתונה למאמצי תיעוד והחייאה.

מקורות ומשאבים

• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan
• Encyclopedia of Jews in the Islamic World — Brill