השירה העברית האנדלוסית

השירה העברית האנדלוסית מציינת את הפריחה הספרותית שהתפתחה בספרד המוסלמית בין המאות העשירית והשתים-עשרה, בתקופת הזהב של הקהילות היהודיות באיברה. בהשפעת השירה הערבית הקלאסית, אימצו מחבריה את המשקל הכמותי והצורות הספרותיות הערביות המעודנות, תוך שהם מתרגמים אותן ללשון העברית המקראית. דמויות מרכזיות כגון Shmuel HaNaguid ,Salomon ibn Gabirol ,Moïse ibn Ezra ו-Yehuda HaLevi חיברו כאחד פיוטים ליטורגיים וכן יצירות חילוניות המהללות את היין, האהבה, הידידות והגעגועים לציון. יצירה זו שורשה בסביבת חצר מטופחת שבה נפגשו ידע עברי ותרבות ערבית זה בצד זה. הנחשבת לאחד משיאי היצירה השירית היהודית בימי הביניים, היא הטביעה את חותמה לאורך זמן על הליטורגיה ועל הרגישות הספרותית של הקהילות הספרדיות.

מקורות ומשאבים

• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan
• Encyclopedia of Jews in the Islamic World — Brill