משנה תורה של מיימונידס והקודיפיקציה של ימי הביניים

משנה תורה, שהשלים אותה משה מימוניד (רמב"ם) סביב שנת 1180, היא הקודיפיקציה השיטתית והמקיפה הראשונה של כלל ההלכה היהודית. חיבור זה, שנכתב בעברית משנאית בהירה ומאורגן לפי נושאים בארבעה עשר ספרים — ומכאן כינויו יד החזקה, שכן הערך המספרי של "יד" הוא ארבעה עשר — מצטיין ברצונו להציג את ההלכה בצורה חד-משמעית, ללא ציון המחלוקות ולא המקורות התלמודיים. שיטה נועזת זו עוררה ביקורות, ובהן אלה של הראב"ד (Abraham ben David de Posquières), שהאשים את מימוניד בהשמטת ההפניות המאפשרות לבחון את פסיקותיו. הספר כולל גם תחומים שיצאו מן השימוש, כגון הלכות בית המקדש והקרבנות, דבר המבטא את השאיפה לאחוז בכלל התורה כולה. לצד Guide des égarés, חיבורו הפילוסופי המפשר בין האריסטוטליות לנבואה, הפכה משנה תורה את מימוניד לדמות האינטלקטואלית הדומיננטית של היהדות בימי הביניים ולמקור עיון מתמיד בקודיפיקציה שבאה לאחריה.

מקורות ומשאבים

• Sefaria ↗
• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan