הספרות ביידיש: משלום עליכם עד יצחק בשביס זינגר

הספרות היידישית המודרנית צמחה במהלך המאה התשע-עשרה במזרח אירופה, והפכה שפת עם שנחשבה זמן רב לשולית לכלי ביטוי אמנותי מרכזי. שלושת "הקלאסיקאים" המייסדים שלה הם Mendele Moykher Sforim (Sholem Yankev Abramovitsh), המכונה "סבא" של ספרות זו, Sholem Aleichem, שסיפוריו על Tévié le laitier הוו בהמשך את הבסיס למחזמר Un violon sur le toit, וכן I. L. Peretz, מאסטר הסיפור הקצר והנובלה. הספרות היידישית תיארה בעדינות את חיי השטעטל, המתחים שבין מסורת למודרניות, את עוניין ואת הומורן של ההמונות היהודיות האשכנזיות. השפעתה התרחבה עם גלי ההגירה לאמריקה, והגיעה להכרה בינלאומית עם קבלת פרס נובל לספרות על ידי Isaac Bashevis Singer בשנת 1978. הספרות היידישית ספגה מכה אנושה מן השואה, אשר השמידה את קהל קוראיה ורבים ממחבריה, אך היא נותרת גוף טקסטואלי בעל עושר יוצא דופן, הנלמד ומתורגם כיום בכל רחבי העולם.

מקורות ומשאבים

• The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe ↗
• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan