הפסיקה ההלכתית בדיני נישואין יהודיים (קידושין, כתובה)

דיני הנישואין היהודיים נשענים על שתי מוסדות יסוד: הקידושין, המעשה שבו האיש מקדש את האישה, והכתובה, חוזה כתוב המפרט את חובותיו הכספיות של הבעל כלפי אשתו, ובפרט במקרה של פטירה או גירושין. הנישואין היהודיים (נישואין) נחתמים באופן מסורתי בשני שלבים, האירוסין והנישואין כשלעצמם, הנערכים כיום יחד תחת החופה. הכתובה, שנוסחיה הארמיים שורשיהם בעת העתיקה, נועדה להגן על זכויותיה הכלכליות של האישה, ומהווה אחד ממנגנוני ההגנה המשפטיים הקדומים ביותר מסוגם. פירוק הנישואין מחייב גט, הניתן על ידי הבעל, דבר המעלה את הסוגיה הקשה של העגונה, האישה ה"כבולה" שבעלה מסרב להעניק לה גט או שאינו יכול לעשות כן. נורמות אלה, המקודדות במסכת התלמודית קידושין ובשולחן ערוך, נותרות בלב עיסוקם של בתי הדין הרבניים בני זמננו.

מקורות ומשאבים

• Sefaria ↗
• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan