ההורה והריקודים העממיים היהודיים

הורה היא ריקוד במעגל, המבוצע זרוע בזרוע על קצב מושך, שאומץ על ידי החלוצים הציונים בתחילת המאה העשרים והפך לאחד הריקודים המסמלים של התרבות הישראלית. ממוצא בלקני ורומני, הוא הושקע מחדש במשמעות אידיאולוגית: צורתו המעגלית והשוויונית, ללא היררכיה וללא זוגות, ביטאה את האידיאל הקהילתי והקולקטיביסטי של היישוב והקיבוצים. באופן רחב יותר, תנועת ריקודי העם הישראליים (ריקודי עם) התגבשה החל משנות הארבעים של המאה העשרים כיצירה תרבותית מודעת, שצירפה יסודות שמקורם בקהילות שונות של הגולה — ריקודים תימניים, חסידיים ומזרח-אירופיים — כדי לעצב רפרטואר לאומי. במקביל, הפולקלור המוזיקלי והכוריאוגרפי האשכנזי, ובמיוחד זה שנלווה למוזיקת הקלזמר בחתונות ובחגיגות, מהווה מורשת גופנית נבדלת, שנאספה ועובדה מחדש במאה העשרים. ריקודים אלה נותרים נשא חשוב של זהות יהודית ושל חיי חברה.

מקורות ומשאבים

• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan
• Jewish Virtual Library ↗