הגיור הכפוי והמרנים (יהודים סמויים)

המרנים — מונח שהיה פוגעני מבחינה היסטורית, והוחלף כיום לעיתים קרובות במונחים Conversos או יהודים סמויים — הם יהודי חצי האי האיברי שהתנצרו, מרצון או בכפייה, וצאצאיהם שנחשדו בהמשך קיום סמוי של היהדות. התופעה קיבלה ממדים עצומים לאחר הפרעות והמרות הדת של 1391, ולאחר מכן בעקבות גירוש 1492 מספרד וההתנצרות הכפויה של 1497 בפורטוגל. כדי לרדוף את ה"יהודים הסמויים" הללו, הקימה המלוכה הספרדית בשנת 1478 את האינקוויזיציה, שניהלה משפטים, נקטה עינויים וארגנה אוטו-דה-פה. רבים מן ה-Conversos נדדו לארצות סובלניות יותר — Amsterdam, האימפריה העות'מאנית, איטליה, דרום-מערב צרפת או המושבות האמריקאיות — שם חזרו חלקם בגלוי ליהדות. היהדות הסמויה, הנחקרת מאירופה ועד מקסיקו וברזיל, מעלה שאלות עמוקות על זהות, זיכרון והעברה חשאית של אמונה לאורך הדורות.

מקורות ומשאבים

• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan
• Jewish Virtual Library ↗