הזהות היהודית החילונית והיהדות ללא אלוהים

המודרניות, בהרפותה את אחיזתה של הדת בהגדרת השייכות היהודית, אפשרה את הופעתן של זהויות יהודיות חילוניות מובהקות, התובעות זיקה לעם היהודי ללא הזדהות עם האמונות והמנהגים הדתיים המסורתיים. חילוניות יהודית זו קיבלה צורות שונות: לאומיות ציונית המושתתת על השפה העברית ועל הארץ, סוציאליזם בונדיסטי הנאחז בתרבות היידיש ובאוטונומיה הדיאספורית, או זהות תרבותית, היסטורית, ספרותית ואף קולינרית גרידא. בישראל, חלק נרחב מהאוכלוסייה היהודית מגדיר את עצמו כחילוני (hiloni) תוך שיתוף במסגרת תרבותית עברית ובלוח שנה ממוסד לאומי. בארצות הברית ובגלויות אחרות, השייכות היהודית חווית לעיתים קרובות כאתנית ותרבותית יותר מאשר דתית. תופעה המונית זו מעוררת שאלות יסודיות על גבולות הזהות היהודית, על מה שמבטיח את רציפותה, ועל התנאים להעברתה מדור לדור בהיעדר הדת.

מקורות ומשאבים

• Encyclopaedia Judaica — 2e éd., Keter/Macmillan
• Jewish Virtual Library ↗