תלמוד ירושלמי

התלמוד הירושלמי (Talmud Yeroushalmi), שהושלם בסביבות שנת 400 במקדשי הלימוד של טבריה, קיסריה וציפורי, הוא הפירוש על המשנה שנוסח על ידי חכמי ארץ ישראל (אמוראים). פחות נפחי מעמיתו הבבלי ונכתב בדיאלקט ארמית גלילית שלעתים קשה להבנה, ה-Yeroushalmi מכסה ארבעה מששת הסדרים של המשנה (זרעים, מועד, נשים, נזיקין). כתיבתו הופסקה - כנראה בשל הידרדרות תנאי החיים היהודיים תחת הקיסרות הנוצרית - מה שמסביר את אופיו הלעתים בלתי שלם. ה-Yeroushalmi שומר עם זאת על מסורות הלכתיות ואגדתיות ייחודיות, שלא קיימות בתלמוד בבל, ומעיד על החיים היהודיים בארץ ישראל בעת הרומית המאוחרת. הוא מהווה את המקור הראשי לדין הקהילות היהודיות בארץ ישראל ובאיטליה.