שירת דבורה

שיר דבורה (Shira de-Devorah, שופטים 5) נחשב על ידי כמעט כל הביבליסטים כטקסט הפואטי העתיק ביותר של התנ"ך העברי, חוזר אולי לעד 12 או עד 11 לפני הזמן. שיר נצחון זה חוגג את הביתור של הגנרל הכנעני Sisera על ידי שבטי ישראל תחת הנהגה של דבורה, נביאה ו-"שופט" ישראל, ושל Baraq ben Avinoam. הפואמה מובחנת על ידי העברית הארכאית שלה, תחביר בלתי רגיל של כמה hapax legomena המבלבלים מתרגמים מן העתיקות. הוא מציע תמונה מטלטלת של החברה השבטית הישראלית הקדם-מונרכית: שבטים מסוימים מגיבים לקריאת לנשקים, אחרים שנמנעו, והטקסט מכנה אותם עם כנות שמעידה על אותנטיות שלו. מוות של Sisera, הרוג על ידי Yaël עם יתד אוהל, הוא אחד הסצנות החזקות ביותר בספרות התנ"כית.