Lampronti, Isaac Ḥizqîyȧh ben Samuel. Paḥad Yiṣḥaq. Encyclopédie talmudique. ‫ למפרונטי, יצחק בן שמואל. פחד יצחק. Lampronti, Isaac Ḥizqîyȧh ben Samuel. Paḥad Yiṣḥaq. ‫ למפרונטי, יצחק בן שמואל. פחד יצחק

בלב איטליה היהודית של המאה ה-18 ניצבת דמות ויצירה שאינן ניתנות להפרדה: Isaac Ḥizqîyȧh ben Samuel Lampronti ומונומנט האנציקלופדי שלו, הפחד יצחק ("פחד יצחק", רמיזה לפסוק בבראשית שבו נשבע יעקב "בפחד אביו יצחק"). הכותרת, שנבחרה באלגנטיות האופיינית לאירדיטיוּת האיטלקית, משחקת הן על שמו הפרטי של המחבר הן על המוטיב המקראי. הרב Isaac Lampronti, מחבר האנציקלופדיה התלמודית פחד יצחק מן המאה ה-18, חי בFerrare שבאיטליה, והיה דוגמה מרשימה לסגנונה הייחודי של המלגוּת היהודית-איטלקית בכל אקלקטיותה ובקיאותה.

היצירה תופסת מקום ייחודי בתולדות הרוח היהודית: היא מהווה את הניסיון הגדול הראשון לשיטתיות של כלל הידע ההלכתי בסדר אלפביתי, וקדמה ביותר ממאה שנה למפעלים האנציקלופדיים המודרניים הגדולים. האנציקלופדיה היהודית הגדולה הראשונה בסדר אלפביתי הייתה הפחד יצחק (13 כרכים, 1750–1888) מאת Isaac ben Samuel Lampronti, רופא מFerrare, שעמל על חיבור עזר זה המקיף את התלמוד, ספרות הרבנים והשו"ת.

הכרך הנוכחי עוקב, באמצעות הארכיון והמחקר, אחר מסלול חייו של אדם שהיה כאחד רב, רופא ומחנך, ואחר ראשיתה של יצירה שכיסופיה האנציקלופדיים משקפים את התרבות הכפולה — הקדושה והחולינית — של יהדות איטליה בעידן ההשכלה.

Isaac Lampronti נולד בקהילה היהודית של Ferrare, עיר שהייתה חלק ממדינות האפיפיור, שבה השתלבו לאורך הדורות מסורות איטלקיות, ספרדיות ואשכנזיות. Isaac Lampronti נולד ב-3 בפברואר 1679 ונפטר ב-16 בנובמבר 1756; הוא היה רב ורופא איטלקי, הידוע בעיקר כמחבר האנציקלופדיה הרבנית Paḥad Yitzḥak, יליד Ferrare.

שורשי המשפחה משתרעים מעבר לחצי האי, אל המזרח הים-תיכוני. Lampronti נולד ב-Ferrare; סבו של אביו, Samuel Lampronti, היגר מ-Constantinople ל-Ferrare במאה ה-16. אביו, איש הון, נפטר כאשר Isaac היה בן שש. ייחוס אבות זה מ-Constantinople ממקם את המשפחה ברשת הרחבה של הדיאספורות הספרדיות והלבנטיניות שהעשירו את צפון איטליה בראשית העת החדשה.

הילד הופנה מוקדם מאוד אל החינוך המסורתי. Isaac נשלח ללמוד בשנתו השמינית, ורבותיו היו Shabbethai Elhanan Recanati ו-S. E. Sanguineti; בשנתו הארבע-עשרה נסע ל-Lugo, אל בית מדרשו של ר' Manoah Provençal. שמו של Lampronti עצמו, בעל הצלצול האיטלקי, ושימוש בשני שמותיו העבריים יִצְחָק חִזְקִיָּה — Isaac Hézékiah — ממחישים את שייכותו הכפולה, המקומית והיהודית, שתאפיין את כל חייו ויצירתו.

מסלולו של Lampronti מגלם אחת מתכונותיו הבולטות ביותר של יהדות איטליה: הצירוף של בקיאות תלמודית ובקיאות רפואית באישיות אחת. לאחר לימודי הרבנות שלו, עלה ללמוד באוניברסיטה המפוארת של Padoue. Lampronti למד אצל גדולי הרבנים האיטלקים של דורו: Manoah Provençal בـ Lugo, Judah Briel בـ Mantoue, ו־Isaac Ḥayyim Cantarini בـ Padoue; זאת ועוד, למד פילוסופיה ורפואה באוניברסיטת Padoue.

Padoue הייתה אז צומת ייחודית לחכמים יהודים מכל רחבי אירופה. Padoue הייתה מרכז חשוב של לימודי עברית בזכות ישיבותיה ואקדמיות הרבנות שבה, ומשום שיהודים נמשכו אליה מכל רחבי אירופה כדי ללמוד באוניברסיטה שהייתה פתוחה ליהודים. פתיחות יוצאת דופן זו — שהייתה נדירה באירופה של אותה תקופה — אפשרה לדורות של רבנים-רופאים לשלב בין שליטה בהלכה התלמודית ושליטה במדעי הטבע.

עם שובו לעיר מולדתו, העמיד Lampronti את ידיעותיו לשירות הקהילה. Isaac Hezekiah ben Samuel Lampronti (1679–1756), רב, רופא ומחנך, שב לـ Ferrare בגיל עשרים ושתיים, והחל ללמד בתלמוד תורה של הקהילה האיטלקית, ולאחר מכן גם בזה של הקהילה הספרדית. הרפואה נותרה עבורו שליחות לא פחות ממלאכה. חרף עיסוקיו האחרים, המשיך לעסוק ברפואה, ביקר את חוליו בשעות הבוקר המוקדמות, מפני שכדבריו עין הרופא חדה יותר ושיפוטו על מצב חוליו מדויק יותר לאחר מנוחת הלילה; הוא נהנה ממוניטין רב כרופא, ובני דורו נוהגים היו להוסיף לשמו את הכינוי "הרופא המפורסם".

עוד לפני שנעשה מחברה של אנציקלופדיה, היה Lampronti מחנך שהקדיש עצמו למסירת המורשת. שובו ל־Ferrare הציב אותו במרכז חיי החינוך והדת של הקהילה. משחזר ל־Ferrare בגיל עשרים ושתיים, החל ללמד בתלמוד תורה של הקהילה האיטלקית, ולאחר מכן גם בתלמוד תורה של הקהילה הספרדית; הוא הנהיג שיפורים רבים בתוכנית הלימודים.

ממד זה של רפורמה ופדגוגיה שופך אור מיוחד על הפרויקט האנציקלופדי הגדול: Paḥad Yiṣḥaq אינו רק סכום חכמה מלומד, אלא גם כלי למסירת המורשת, שנוצר בידי אדם שכל חייו היו מוקדשים להוראה. דמותו של הרב-הרופא מ־Ferrare מגלמת את הסינתזה האופיינית לסביבתו. שום יהודי לא המחיש טוב ממנו את המיזוג בין מומחיות הלכתית ומדעית יותר מ־Isacco Lampronti (1679–1756), האזרח היהודי המפואר ביותר של Ferrare; מחונך הן במדע הרבני הן ברפואה, למד Lampronti אצל הרב-הרופא המובחן Isaac Cantarini, ואחר כך, כרבים מבני דורו היהודים, השלים את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטת Padoue. סמכות כפולה זו היא שהקנתה לפועלו את אמינותו ועומקו.

יצירת המופת של Lampronti עולה בחשיבותה על כל שאר הישגיו. מוניטינו העיקריים של ר' Lampronti נשענים על ה-Paḥad Yiṣḥaq המונומנטלי שלו, שאותו ערך בשתי מהדורות בכתב יד — הראשונה בת 120 כרכים והשנייה בת 35 כרכים. היקפו של עבודת כתב יד זו מעיד על משמעת של חיים שלמים.

מבנה הספר הופך אותו למילון מנומק אמיתי של המשפט היהודי. ה-Paḥad Yiṣḥaq הוא האנציקלופדיה המקיפה והידועה ביותר בתחום ההלכה; הוא ערוך בסדר אלפביתי, וכל ערך כולל חומר מן המשנה, מן התלמוד, מן הפוסקים, מן הראשונים ומספרות השאלות ותשובות; הוא מייחס חשיבות מיוחדת לספרות התשובות של רבני איטליה. תשומת לב זו לפוסקים האיטלקיים הופכת את ה-Paḥad Yiṣḥaq למקור שאין לו תחליף להיסטוריה של יהדות חצי האי האפנין, שכן הוא שומר תשובות ופסיקות שבלעדיו עשויות היו לאבוד.

שאיפתו של הפרויקט מסוכמת על ידי המחקר בן-זמננו. Isaac's Fear (Pachad Yitzhak) הייתה האנציקלופדיה הרב-כרכית הראשונה של המשפט היהודי, שנערכה על ידי Isaac Lampronti (1679–1756), רב ורופא מ-Ferrare; מחקרו של David Malkiel בוחן את החיים הדתיים, התרבותיים והאינטלקטואליים הבאים לידי ביטוי ביצירה.

פרסום הפחד יצחק היה מפעל שנמשך הרבה מעבר לחייו של מחברו, ותלאותיו מעידים הן על היקף היצירה הן על מסירות הדורות הבאים. הודפס במקורו עבור האותיות "אלף-מם" בכרכי פוליו גדולים באזורים שונים של איטליה בין השנים 1750 ל-1799, ואילו האותיות "נון-תו" פורסמו תחילה בלייק-ברלין בין השנים 1864 ל-1888 על ידי חברת מקיצי נרדמים בכרכי אוקטבו קטנים יותר.

לוח הזמנים של הפרסום, שהשתרע על פני כמאה וארבעים שנה, ממחיש את הקושי שבהשלמתו של מפעל שכזה. הפחד יצחק כולל שלושה עשר כרכים שיצאו לאור בין השנים 1750 ל-1888. החלק הראשון ראה אור בחייו של Lampronti או זמן קצר לאחריהם, באיטליה; מחצית האלפבית השנייה נאלצה להמתין עד למאה התשע-עשרה ולמאמציה של חברת המלומדים מקיצי נרדמים, שהייתה מוקדשת להוצאה לאור של כתבי יד עבריים שלא ראו אור.

פרטי הפרסומים האחרונים מגלים יצירה קולקטיבית טרנסלאומית של ממש. הפחד יצחק של רבי יצחק Lampronti יצא לאור בארבעה כרכים: אותיות נון-סמך, לייק, 1866–1885; אותיות קוף-ריש, ברלין, 1855; אות שין, ברלין, 1886; אות תו, ברלין, 1887. כך הושלמה אנציקלופדיית רופא מ-Ferrare, שנפתחה תחת שלטון האפיפיורים, בברלין של האמנציפציה והWissenschaft des Judentums — אות לנצחיותה האירופית של היצירה.

מעבר לתפקידו כמפתח, פחד יצחק נושא את חותמו של רוח אינטלקטואלית ייחודית, שבה התרבות המדעית של המחבר נמצאת בדיאלוג עם המסורת הרבנית. היצירה מצטיינת בשאיפתה ליישב חומרים ודעות סותרות. פחד יצחק של יצחק למפרונטי (1679–1756) מפרארה, שנכתב במאה ה-18, מעיד על מאמץ של שילוב ותיווך בין מסורות מפוצלות, של פיוס והתאמה בין דעות הלכתיות ואידאלים דתיים מנוגדים — בקיצור, של סובלנות.

רוח ההתאמה הזו אינה רק שיטה אנציקלופדית: היא משקפת את עמדתו האינטלקטואלית של חכם שהתחנך הן בפאדובה והן בישיבות הרבניות, המסוגל לקיים יחדיו את ההיגיון התלמודי ואת ההתבוננות הנטורליסטית. דווקא הכשירות הכפולה הזו היא שהפכה אותו לדמות יוצאת דופן. שום יהודי לא המחיש בצורה טובה יותר את המיזוג של מומחיות הלכתית ומדעית מאשר Isacco Lampronti, האזרח היהודי הנכבד ביותר של פרארה.

הצומת שבין המדע למסורת, העובר כחוט השני ביצירה, הופך את פחד יצחק להרבה יותר מאמצעי עיון גרידא: לעדות על האופן שבו יהדות איטליה של ההשכלה שאפה לחשוב יחדיו על הנאמנות לתורה ועל הפתיחות לידע החול.

הפַּחַד יִצְחָק נותר, בתולדות הספרות היהודית, אבן דרך מכוננת. הוא היה האנציקלופדיה ההלכתית הגדולה הראשונה המסודרת על פי סדר אלפביתי, וקדם לפרויקטים הרחבים של קודיפיקציה של הידע שיאפיינו את העת החדשה. האנציקלופדיה היהודית הגדולה הראשונה בסידור אלפביתי היה הפַּחַד יִצְחָק של Isaac ben Samuel Lampronti, רופא מ-Ferrare, המכסה את התלמוד, ספרות הרבנים והשו"ת.

האיש ויצירתו מתמזגים בזיכרון האיטלקי והיהודי: רב-רופא שכפל שליחותו גילם את האידיאל של ידע כולל, ושאנדרטתו האנציקלופדית שמרה, במיוחד, על הזיכרון המשפטי של הקהילות האיטלקיות. הפַּחַד יִצְחָק הוא האנציקלופדיה המקיפה והידועה ביותר בתחום ההלכה, המייחסת חשיבות מיוחדת לספרות השו"ת של רבני איטליה. נולד ב-Ferrare למשפחה שבאה מ-Constantinople, התחנך ב-Padoue, ונפטר בשנת 1756, הותיר Lampronti יצירה שפרסומה, שהושלם ב-Berlin בשנת 1888, מעיד כשלעצמו על היקפה האירופי של אותו "פחד של Isaac".