התוספתא

התוספתא ("השלמה") היא אוסף של מסורות תנאיות מסודרות לפי אותה מבנה של המשנה — שישה סדרים ומסכתות מקבילות — אך בערך פי ארבעה בנפח. שנאספה במאה ה-3 בארץ ישראל, כנראה על ידי תלמידיו של Rabbi Yehouda HaNassi, במיוחד Rabbi Hiya bar Abba ו-Rabbi Oshaya, היא מכילה מסורות (baraitot) שלא שולבו במשנה. התוספתא מתחלפת בין שלוש פונקציות: היא מפרשת ומסבירה משניות אבודות, היא מוסיפה מקרים משפטיים שלא טופלו על ידי המשנה, והיא משדרת דעות מיעוט שנחסלו על ידי Rabbi Yehouda HaNassi. התלמוד של בבל והתלמוד של ירושלים מצטטים בעצמם baraitot רבות שמשנים בתוספתא, מה שהופכת את האוסף הזה למקור הכרחי להבנת היווצרות ההלכה הרבנית. היחס המדויק בין משנה לתוספתא — איזה תלוי באחר? — נשאר אחד הוויכוחים הגדולים של המדע התלמודי.