כוכב הגאולה

כוכב הגאולה (Der Stern der Erlösung), שנכתב על גלויות צבאיות בחפירות הבלקן בשנת 1918, נחשב ליצירה העמוקה ביותר של הפילוסופיה היהודית של המאה ה-20. Franz Rosenzweig מנגיד בו לפילוסופיה האידיאליסטית של Hegel "חשיבה חדשה" (neues Denken) המושתתת על החוויה הקונקרטית של הקשר בין אלוהים, האדם והעולם. שלוש התנועות של היצירה — יצירה, הגלות וגאולה — מצייירות את כוכב דוד כדמות מטאפיזית. Rosenzweig פיתח בו תיאולוגיה יהודית מקורית: היהדות, עם נצחי מחוץ להיסטוריה, מעידה על אמיתות הגאולה דרך הליטורגיה והלוח שלה, בעוד שהנצרות נושאת את האמיתות הזו בהיסטוריה. הרעיון הזה של דיאלוג פורה בין שתי הדתות, ללא סינקרטיזם או כפיפות, נשאר בעל משמעות מדהימה.