חובות הלבבות

נכתב בערבית יהודית תחת הכותרת Al-Hidāya ilā Farāʼiḍ al-Qulūb, יצירה זו של המחשבה האתית היהודית בימי הביניים מצביעה על עלייה רוחנית בעשר «שערים» (she'arim), מיחידות אלוהית לאהבת ה'. Bahya ibn Paquda, כנראה שופט רבני בסרגוסה, משתדל למלא את הריק שהוא מזהה בספרות ההלכתית: החובות הפנימיות של הנשמה, לעומת חובות חיצוניות של החברים. תורגם לעברית על ידי Juda ibn Tibbon סביב 1161, היצירה הפכה לאחד הטקסטים של מוסר יהודי הנקראים ביותר בכל הקהילות.