Jacob Rader Marcus Center — American Jewish Archives

בלב העיר Cincinnati, במדינת Ohio, על הגבעה ההיסטורית של Clifton Avenue שבה מתנשא קמפוס Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion, שוכנת מוסדה שהפכה את לימוד היהדות האמריקאית: Jacob Rader Marcus Center of the American Jewish Archives. יותר ממאגר מסמכים בלבד, מרכז זה מהווה מקדש הזיכרון של דיאספורה שלמה — זו של יהודי אמריקה — ובית המלאכה שבו עוצבה, במאה העשרים, דיסציפלינה היסטורית חדשה.

ההיסטוריה של מוסדה זו אינה ניתנת להפרדה מזו של אדם אחד, הרב וההיסטוריון Jacob Rader Marcus, ששמו מעטר כיום את המרכז. American Jewish Archives נוסד בשנת 1947 על ידי ההיסטוריון המפורסם ד"ר Jacob Rader Marcus (שנולד בשנת 1896), שהיה מנהלו הראשון עד מותו בשנת 1995, בגיל 99 [American Jewish Archives]. מייסוד זה נולד, במהלך העשורים, מה שהמחקר מכיר כיום כמרכז המחקר העצמאי הגדול ביותר המוקדש באופן בלעדי לחקר הניסיון היהודי האמריקאי [Wikipedia ; Association for Jewish Studies].

חיבור זה שואף לתאר את הגנזה, ההתרחבות והשליחות של מוסדה זו, תוך הבחנה קפדנית בין מה שהארכיון מבסס, מה שהמסורת מוסרת, ומה שהמחקר משער. מדובר בנרטיב שבו הזיכרון של קהילה ומדעו של ההיסטוריון מתכתבים זה עם זה, שכן American Jewish Archives הוא בדיוק המקום שבו הזיכרון היהודי האמריקאי הופך להיסטוריה מתועדת.

כל הבנה של המוסד מחייבת לשוב תחילה אל מייסדו, דמות חסות שאריכות חייו יוצאת הדופן חופפת כמעט את כל המאה העשרים. Marcus נולד ב-5 במרץ 1896 ב-Connellsville, פנסילבניה, בנם של Aaron ו-Jennie (Rader) Marcus [Prabook]. הוא התעניין ביהדות הרפורמית בגיל חמש עשרה; אז פנה אל Hebrew Union College (HUC) בסינסינטי, אוהיו, כדי להתחיל בהכשרתו הרבנית [Prabook].

קריירתו של Marcus השתרשה לאורך שנים באותו מוסד להכשרת יהדות הרפורמה האמריקאית. הוא שימש פרופסור להיסטוריה יהודית ב-Hebrew Union College החל משנת 1920, השנה שבה גם נסמך לרבנות [Prabook]. השכלתו התעשרה אף בשהייה באירופה ובמזרח הקרוב, שכן למד זמן קצר באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1926 [Prabook].

מה שמייחד את Marcus בתולדות הרוח היהודית נעוץ במעמד שהוא כמעט ראשוני. Marcus היה ההיסטוריון המוסמך הראשון של העם היהודי שנולד באמריקה, והראשון שהקדיש עצמו לחלוטין לחקר מלומד של יהודי אמריקה [American Jewish Archives]. יצירתו המלומדת נותרת מונומנטלית: באמצעות American Jewish Archives, שייסד בשנת 1947, ובאמצעות שורה של ספרים — שהגיעה לשיאה בהיסטוריה מופתית בשלושה כרכים בשם The Colonial American Jew : 1492–1776 (1970) ובהיסטוריה רחבה עוד יותר בארבעה כרכים — הוא הגדיר את תחום עיסוקו [American Jewish Archives].

ההיסטוריוגרפיה מייחסת ל-Marcus תפקיד מכונן של ממש. באמצעות American Jewish Archives, שייסד בשנת 1947, ובאמצעות הספרים הרבים שפרסם לאורך חייו הארוכים, הוא הגדיר, הפיץ והפך למקצוע את תחום ההיסטוריה היהודית האמריקאית, וקנה לו את הכינוי אב מייסד ועמיד של דיסציפלינה זו [Encyclopedia.com]. תואר ה"עמיד" (dean) אינו רק נוסחה כבודה: הוא משקף את העובדה ש-Marcus, ביצרו בה-בעת מוסד ארכיוני ויצירה מלומדת, העניק לשדה שלם את יסודותיו החומריים והמתודולוגיים. מותו בשנת 1995, בגיל 99, סוגר על נוכחות רצופה של כמעט שמונה עשורים בשירות ההיסטוריה הזו.

שנת 1947 מסמנת את מעשה הלידה של המוסד, בהקשר שלאחר המלחמה שבו התודעה היהודית העולמית, שנזדעזעה מן השואה, ייחסה ערך חדש לשמירה תיעודית. הקמת הארכיון לא התרחשה בחלל ריק, אלא בתוך מסגרת מוסדית מוגדרת: קמפוס בית המדרש הרפורמי של Cincinnati. The Jacob Rader Marcus Center of the American Jewish Archives (AJA), הממוקם בקמפוס ההיסטורי של Cincinnati של Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion, הוקם בשנת 1947 על ידי ההיסטוריון המפורסם ד"ר Jacob Rader Marcus לשם איסוף, שמירה ונגישות של חומרי ההיסטוריה היהודית [EHRI].

ההישענות על Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion היא בעלת אופי מכונן: AJA אינו ישות נפרדת מן העולם האקדמי, אלא מרכיב של מוסד להכשרה רבנית ולמחקר. The Jacob Rader Marcus Center ממוקם בקמפוס Cincinnati של Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion, בכתובת 3101 Clifton Avenue, Cincinnati, Ohio [American Jewish Archives].

השליחות שהטיל Marcus מלכתחילה שילבה שלושה פעלים של מעשה — לאסוף, לשמור ולהנגיש — המהווים עד היום את האמנה של המוסד. הארכיון לא נועד לשימור בלבד, אלא גם להעמדת החומרים לרשות החוקרים. AJA פתוח לכל החוקרים, שיכולים לפנות אל המוסד בדואר, בטלפון, בטופס מקוון, או לערוך את מחקריהם באתר עצמו בחדר הקריאה Barrows-Loebelson Family Reading Room [American Jewish Archives].

ייחודו של פרויקטו של Marcus ראוי לכך שיודגש: מטרתו הייתה לתעד את היהודי האמריקאי בזהותו הכפולה. באוספיו, שואף AJA לרכז נתונים המתארים את היהודי האמריקאי, הן כיהודי והן כאמריקאי [Encyclopedia.com]. שאיפה זו לאחוז בחוויה היהודית לא כישות מבודדת אלא כמרכיב של ההיסטוריה הלאומית האמריקאית היוותה, בשנת 1947, כיוון מתודולוגי חדשני, שהבדיל את AJA מאוסף דתי גרידא.

לאורך יותר משבעה עשורים, צבר ה-AJA מכלול תיעודי שהיקפו מרשים. הנתונים שמציגה המוסד ואותם מציגים המדריכים הסמכותיים מעידים על צמיחה ניכרת. המרכז מכיל יותר מ-15 מיליון עמודי מסמכים, הקלטות אודיו-ויזואליות, מיקרופילמים ותצלומים [American Jewish Archives]. המדריך האירופי EHRI מאשר היקף דומה, תוך פירוט המידה הארכיונית: ה-AJA מאכסן כיום יותר מעשרה מיליון עמודי תיעוד; הוא מכיל כמעט 8,000 רגל לינארי של ארכיונים, כתבי יד ומסמכי nearprint [EHRI].

אופיים של אוספים אלה רחב במכוון, בהתאם לתכניתו המקורית של Marcus. המרכז, שנוסד ב-1947, נטל על עצמו לשמר מורשת תיעודית של החיים הדתיים, הארגוניים, הכלכליים, התרבותיים, האישיים, החברתיים והמשפחתיים של יהודי אמריקה [Wikipedia]. ספקטרום זה כולל גם את ארכיוני המוסדות של קהילות ופדרציות וגם התכתבויות פרטיות, יומנים אישיים ומסמכים משפחתיים.

תחום הכיסוי הגיאוגרפי חורג אף הוא מגבולות ארצות הברית בלבד. ה-American Jewish Archives אוסף ושומר חומרים על תולדות היהודים ועל הקהילות היהודיות של חצי הכדור המערבי, ומנגיש אותם למחקר [Jewish Federation of Cincinnati]. הרחבה זו לכלל חצי הכדור — הכוללת אפוא את אמריקה הלטינית ואת קנדה — מקנה למוסד ייעוד יבשתי.

הייחודיות של צבירה זו הוכרה מזה מכבר על ידי הרשויות האנציקלופדיות. במובן זה, ל-AJA יש כנראה את אוסף החומרים הראשוניים הגדול ביותר שניתן למצוא בכל מקום שהוא, המתעד את תולדות הקהילה היהודית של מדינה אחת [Encyclopedia.com]. זהירות המונח "כנראה", שבה עושה שימוש המקור עצמו, מזמינה לשמור על יושרה אפיסטמית: הבכורה הכמותית סבירה מאוד, מבלי שניתן לבססה על ספירה השוואתית אוניברסלית.

ה-AJA אינו תופס את עצמו כמאגר פסיבי, אלא כמוקד פעיל לייצור ידע ולהפצתו. תפקידו כמרכז מחקר שלוב אורגנית בייעודו הארכיוני. הוקם בשנת 1947 על ידי Jacob Rader Marcus (1896–1995), החוקר המופלא שהגדיר ראשון את שדה ההיסטוריה היהודית האמריקאית, וה-AJA הוא כיום מרכז המחקר העצמאי הגדול בעולם המוקדש באופן בלעדי לחקר הניסיון היהודי באמריקה [Association for Jewish Studies].

ייעוד מלומד זה מתפרש על פני מספר ערוצים. ה-AJA משמש גם כמרכז רב-ממדי לקידום המחקר והחינוך בנושא החיים היהודיים באמריקה; הוא חוסם ומפיק תוכניות ציבוריות רבות, ובהן מסעות אל קהילות יהודיות אמריקאיות היסטוריות וסמינרים מקוונים [Association for Jewish Studies]. המוסד אינו ממתין איפוא לחוקר שיבוא אליו — הוא יוצא לקראת הציבור ומארגן גישור פעיל עם ההיסטוריה.

ממד ציבורי זה מאושש על ידי גורמים קהילתיים מקומיים. ה-AJA חוסם תערוכות, סימפוזיונים ותוכניות רבים המקדמים את לימוד ההיסטוריה היהודית האמריקאית בהקשר של הקהילה האמריקאית הרחבה יותר [Jewish Federation of Cincinnati]. כאן ניתן לזהות, מתורגמת לפרקטיקות מוסדיות, את האינטואיציה המכוננת של Marcus: לשבץ את היהודי האמריקאי בנרטיב הלאומי הגדול.

הנדבך הבר-קיימא ביותר של הפצת הידע המלומד נותר הפרסום התקופתי. פרסומי ה-AJA המלומדים כוללים את The American Jewish Archives Journal [Jewish Federation of Cincinnati]. כתב עת זה מהווה, זה עשרות שנים, אחד מכלי הייחוס של הדיסציפלינה, וממשיך בדפוס את יצירתו המכוננת של מייסדו. לבסוף, הגישה לאוסף העצום מתווכת כיום באמצעות כלים דיגיטליים: לפי המוסד עצמו, הקטלוג המקוון שלו משמש כשער הכניסה אל משאביו [American Jewish Archives].

ההיסטוריה של מוסד נמדדת ביכולתו לשרוד את מייסדו. עבור ה-AJA, אתגר זה היה יוצא דופן, שכן דמותו של Marcus הייתה שלובה כל כך במוסד עצמו. הנהגתו הייתה בעלת אורך-ימים יוצא מן הכלל, שכן עמד בראשו מאז היווסדו ועד לפטירתו. הוא שימש כמנהל הראשון עד מותו בשנת 1995, בגיל 99 [American Jewish Archives].

המעבר שלאחר Marcus התרחש באמצעות מינוי יורש מלומד. הדף המוסדי מצביע על רציפות הנהגה החל מסוף שנות ה-1990, ומציין כי החל משנת 1998 ועד יוני 2023 עמד המוסד תחת הנהגה חדשה [American Jewish Archives]. תקופה ארוכה זו, המשתרעת על פני רבע מאה, מעידה על יציבות הממשל שאפשרה ל-AJA להיכנס לעידן הדיגיטלי.

בדיוק ברצף זה מצויה תשובתם האחת של הזיכרון והארכיון: המוסד נושא כיום את שם מייסדו, והופך בעצמו לאנדרטה לזכרו של Marcus. ה"Jacob Rader Marcus Center" אינו רק כינוי מנהלי; הוא מקדש את ההתמזגות בין האיש ויצירתו, ועושה את הארכיון למקום זיכרון במלוא מובן המילה. המסורת הבעל-פה והוקרת הקהילה — זו של "דוֹיֶן" ההיסטוריונים — מוצאות אפוא את אישורן באבן ובשמה הרשמי.

העידן העכשווי מתאפיין סופו של דבר בפנייה דיגיטלית מוצהרת. המוסד מכריז על העלאת אתרים דיגיטליים ייעודיים לרשת ועל פריסת קטלוג מקוון המשמש כשער כניסה [American Jewish Archives]. תמורה זו ממשיכה, באמצעים טכניים אחרים, את השליחות המשולשת שנוסחה בשנת 1947 — לאסוף, לשמר ולהנגיש — ופותחת אותה לקהל עולמי שMarcus לא יכול היה, בזמנו, אלא לדמיין. הסברה העריכותית המוצהרת כאן היא שהדיגיטציה, הרחק מלהיות בגידה ברוח המייסד, מגשימה למעשה את ייעודה האוניברסליסטי.

המרכז Jacob Rader Marcus Center of the American Jewish Archives מגלם הישג מוסדי נדיר: פרויקט מלומד של יחיד שהפך למורשת קולקטיבית. נוסד בשנת 1947 מתוך חזונו של איש אחד, הרב-ההיסטוריון Jacob Rader Marcus — ההיסטוריון הראשון של העם היהודי שנולד באמריקה — והפך למאגר התיעודי הגדול ביותר המוקדש לחוויה היהודית בחצי הכדור המערבי [American Jewish Archives ; Wikipedia].

מעשרות מיליוני דפי ארכיון ועד כתב עתו המדעי, מכנסים עיוניים ועד כלים דיגיטליים, ה-AJA ממלא שליחות שנותרה קבועה מאז ייסודו: להפוך את הזיכרון של פזורה להיסטוריה מתועדת ונגישה. בחיבורו של הניסיון היהודי אל הנרטיב הגדול האמריקני, העניקו Marcus ויורשיו לדיסציפלינה שלמה את יסודותיה. המרכז הנושא את שמו ממשיך כך, על גבעת Clifton Avenue בCincinnati, את הדיאלוג שבין הארכיון לזיכרון — שהוא לבה של כל היסטוריה דיאספורית.