Klau Library

ספריית Klau שייכת לקטגוריה הנדירה של מוסדות שבהם היסטוריה של עם והיסטוריה של ידע משתלבות זו בזו. כספרייה המרכזית של Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion (HUC-JIR), היא נולדה ב-Cincinnati, אוהיו, בדיוק בעת שהיהדות הרפורמית הצפון-אמריקאית עיצבה את דמותה, וגדלה עד שהפכה לאחד מאוצרות המחשבה היהודית המודפסת והכתובת-יד הנרחבים ביותר במערב. ספריית Klau של Cincinnati היא ספריית מחקר יהודית הנמצאת ב-Cincinnati; היא מכילה אחת מהאוספים הגדולים ביותר של חומר מודפס יהודי ועברי בעולם, ומהווה את החשובה שבארבע הספריות במערכת הספריות של Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion.

לספר את סיפורה של ספריית Klau פירושו לעקוב אחר חוט המתפרש מהדור הראשון של הרבנים הרפורמים האמריקאים ועד לוויכוחים המשפטיים העכשוויים על שמירת מורשה משותפת. פירושו גם לחצות את הגלויות עצמן: אירופה של החזנים ותדפיסי הינקונבולה, איטליה של מגילות אסתר, סין של Kaifeng, אמריקה של הקהילות היהודיות הראשונות. חיבור זה שואף להשיב את המסלול הזה לחיים תוך הבחנה כנה בין מה שהארכיון קובע, מה שהמסורת מוסרת, ומה שנותר בגדר השערה. במקום שבו מקורות התיעוד איתנים — נאמר זאת; במקום שבו הנרטיב המוסדי קודם לראיה — נציין זאת.

הקמת Klau Library קשורה קשר בל ינתק להקמת Hebrew Union College עצמו. הספרייה נוסדה בד בבד עם Hebrew Union College בשנת 1875. המכללה, מצדה, היא פרי מעשיו של איש אחד ושל חזון אחד: Hebrew Union College נוסד בCincinnati בשנת 1875 על ידי הרב Isaac Mayer Wise. Cincinnati אינה מקום אדיש: היא מוקד לידתו של היהדות הרפורמית בצפון אמריקה.

המוסד משתרע על פני פרק זמן יוצא דופן בעולם היהודי האמריקני. Hebrew Union College, שנוסד בCincinnati בשנת 1875 על ידי הרב Isaac Mayer Wise, הוא בית המדרש היהודי הוותיק ביותר בארצות הברית, וקירב לרבנות דורות של רבנים לקהילות האמריקניות במשך קרוב למאה וחמישים שנה. מראשית ימיה, ספרייה שנועדה לתמוך בהוראה הרבנית לא יכלה להסתפק בשימוש לימודי בלבד: היה עליה לרכז את ה"תיק" התיעודי של ציוויליזציה שלמה. שאיפה זו — לכנס את מכלול התיעוד של המחשבה והניסיון היהודי — היא שתכתיב את מדיניות הרכישה במשך מאה וחמישים שנה.

הספרייה גדלה כך במקביל לפריחתו של בית המדרש, ואגרה כרכים מלומדים, כתבי עת, ומוקדם מאוד — פריטים נדירים. היא מתייחדת בייעודה האוניברסליסטי: לא רק לשרת אוריינטציה דתית אחת — זו של הרפורמה — אלא לאמץ את כל התקופות ואת כל ביטויי המסורת היהודית, מהמזרח הקדום ועד לעת החדשה.

ההיסטוריה החומרית של הספרייה מציינת שני אבני דרך מכריעות במאה העשרים. הראשונה היא כמעט סמלית: ב-1931 עברה הספרייה לבניין עצמאי ראשון שלה, והפכה לספרייה היהודית הראשונה בעולם שמאכלסת בניין משלה. אירוע זה מסמן את המעבר מאוסף שהיה נשען על בית מדרש למוסד מורשת עצמאי לכל דבר, בעל קיום אדריכלי משלו.

אבן הדרך השנייה קובעת את השם שבו מוכר המוסד כיום. ב-1961 עברה הספרייה לביתה הנוכחי וקיבלה את השם Klau Library. שם זה מכבד מוטיב נדיב: הספרייה, שנקראה קודם לכן Hebrew Union College Library, שונה שמה ב-1961 לכבוד David W. Klau מניו יורק, שהיה חבר במועצת המוסד. סיפור הבניינים נמשך עם פתחה של האלף השנייה: המבנה עבר שיפוצים נרחבים בשנות האלפיים, שהושלמו עם הקמתו של פביליון ייעודי.

מעברים אלה אינם פרשיות נדל"ן גרידא; הם משקפים את הצמיחה המתמדת של אוסף שגדל מעבר לגבולות קירותיו הרצופים, ואת ההכרה מצד הקהילה וגדולי נדיביה בערכו היוצא דופן של מה ששמרה הספרייה.

היקף Klau Library ממקם אותה בין הספריות היהודיות הבכירות בעולם. Klau Library של Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion היא אחת הספריות היהודיות המקיפות ביותר בעולם, עשירה ביותר מחצי מיליון כרכים, ומחזיקה באוסף הגדול ביותר של יודאיקה מודפסת בצפון אמריקה. על פי מקור מוסדי אחר, היא אף מהווה את האוסף הגדול ביותר של יודאיקה והבריאקה מחוץ לספרייה הלאומית של ישראל.

פירוט הקבצים מעיד על עושר יוצא דופן. האוסף כולל כיום כ־600,000 ספרים מודפסים, 1,200 מנויים לכתבי עת שוטפים, 2,500 כתבי יד (קודקסים) ואלפי עמודים כתובי יד נוספים, 19,000 סלילי מיקרופילם, 100,000 תמונות דיגיטליות של כתבי יד ודפוסים עתיקים, 3,300 הקלטות קול ו־14,000 כרכים בחדר הספרים הנדירים. בנוסף לכך קיימות אוספים שאינם ספרותיים — מפות, שקופיות, אקס-ליבריס, בולים ומשחקים.

נקודות הדגש הנושאיות מציירות מפה אינטלקטואלית מרשימה. החוזקות המיוחדות של האוסף כוללות מחקרי המזרח הקדום, ארכיונים שאינם אמריקאיים, המקרא, הקבלה, לוחות שנה, נצרות קדומה, היסטוריה, יודאיקה אמריקאית, מיימונידס, פילוסופיה, ספרות רבנית, שו"ת, ספינוזאנה, הומור ויידיש. הייעוד העומד ביסוד מכלול זה הוא מפורשות כולל: לאסוף, לשמר ולאפשר גישה לתיעוד המלא של המחשבה והניסיון היהודיים.

הלב המורשתי של Klau Library טמון באוספים הנדירים שלה, ובראשם האינקונאבולות — ספרים שנדפסו לפני שנת 1501, בשחר ימי הדפוס. Klau Library מחזיקה כ-143 אינקונאבולות, מהן 70 אינקונאבולות עבריות; ספרים אלה שייכים לעידן ראשית הדפוס המודרני. החזקתן של שבעים אינקונאבולות עבריות מציבה את המוסד במעגל צר ביותר של מאגרים עולמיים, שכן ייצור הספרים היהודי מאותה תקופה, מפוזר ושביר כפי שהיה, שרד רק בעותקים נדירים.

האוספים כתבי-היד ממשיכים את המצוינות הזו. אוספי הספרים הנדירים כוללים קבצים חשובים של אינקונאבולות ודפוסים עבריים מן המאה השש-עשרה, כמו גם כתבי-יד ארכיוניים וספרותיים, ובהם האוסף הסינו-עברי הייחודי. אוצר הספרייה שומר על פריטים שייחודיותם מבוססת: ה-Rare Book and Manuscript Collection כוללת אינקונאבולות נדירות, כתבי-יד מוארים, קודקסים מקראיים, פנקסי קהילות, מסמכים משפטיים וחיבורים מדעיים.

מספר פריטים מגבשים את עושרה של הגולה המיוצגת כאן. על-פי הנרטיב המוסדי, נמצאים ביניהם בפרט כתבי-יד כגון תנ"ך ספרדי מן המאה החמש-עשרה הנושא בשוליו את מורה הנבוכים של Maïmonide, וכן מגילת פורים מן המאה השמונה-עשרה המנציחה את הינצלות יהודי Padoue לאחר תקיפה שכוונה כנגד גטאם. פריטים אלה, על-פי מקורם, הופכים את הספרייה למראה של פזורות ספרד ואיטליה.

אם קיים אוסף המגלם את הברית בין הזיכרון ולבין הארכיון, הרי זה אוסף Eduard Birnbaum למוזיקה יהודית. מקורו נעוץ בחיים שהוקדשו להצלת מורשת קולית שהייתה בסכנת היכחדות. Eduard Birnbaum שימש כחזן ב-Königsberg בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים; אספן נלהב של ספרים ושל כתבי יד נדירים, הוא ריכז אחד מן האוספים הגדולים ביותר של כתבי יד של מוזיקה ליטורגית יהודית. רכישתו על ידי המוסד מתוארכת במדויק: האוסף נרכש בשנים 1923–1924.

חשיבותו של האוסף מוכרת כיום ברמה הגבוהה ביותר. אוסף המוזיקה של Eduard Birnbaum מוכר כמכלול הגדול והחשוב ביותר בעולם של כתבי יד ושל ארכיונים של מוזיקה יהודית אירופאית מן המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה. תכולתו החומרית תוארה כך: אוסף Eduard Birnbaum כולל פרטיטורות כתובות ביד מן השנים 1825 עד 1860 ויותר מ-300 ספרים; הוא מאגד פרטיטורות של מוזיקה בית-כנסתית בכתב יד ובדפוס שמתוארכות בין 1710 ל-1910, ובתוכו נמצאים גם הקלטות שמע מראשית המאה העשרים.

מה שהופך אוסף זה לדוגמה ממחישה של "צומת" בין מסורת חיה לבין תיעוד מלומד הוא שיטתו של יוצרו. Birnbaum היה אספן נלהב של מוזיקה בית-כנסתית מן המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה; מעבר לאיסוף פרטיטורות וכתבי יד, הוא חקר ותיעד מידע ביוגרפי על מוזיקאים, מלחינים וחזנים חשובים, ואף ראיין חזנים בולטים כדי לתעד את מנהגיהם המוזיקליים הליטורגיים והפארא-ליטורגיים. השירה המועברת בעל-פה מדור לדור נקבעת כאן בכתב, מתוארכת ומיוחסת לבעליה: הזיכרון הופך לארכיון מבלי לחדול מלהיות זיכרון.

מעט ספריות מגשימות באותה מידה את ההיקף הגיאוגרפי של העולם היהודי. ה-Klau Library שומרת על אחד מן העדויות החומריות הנדירות של הקהילה היהודית בסין. הספרייה מחזיקה כתבי יד, ספרי תורה וחומרים נוספים שמקורם ב-Kaifeng, ובהם סידור דו-לשוני סינית-עברית. הייחודיות של אוסף זה מודגשת על ידי המוסד עצמו: כתבי היד מ-Kaifeng כוללים קטעי תורה, ספרי תפילה, וכתבי היד היחידים הידועים המכילים גם אותיות סיניות וגם עבריות. באוסף שמורה כנראה גם רשימת חברי קהילת Kaifeng מתקופת שושלת Ming — מסמך יקר ערך להיסטוריה של הפזורה המזרח-אסיאתית הזו.

בקצה השני של העולם, השקיעה הספרייה מאמצים לתעד ביסודיות את הנוכחות היהודית באמריקה. כל הספרים האמריקאיים שנדפסו עד שנת 1875 ואשר קשורים, בכל דרך שהיא, ליהודים — נחפשים עבור אוסף הספרים הנדירים. מדיניות זו הופכת את אוסף ה-Judaica האמריקאי לכלי עזר מרכזי לחקר קהילות הראשית של העולם החדש, ומשתלבת עם שימור העיתונות היהודית: הספרייה מאכסנת את ה-Lucille Klau Carothers American Jewish Periodical Center, השומר על כ-900 כותרים של עיתונים וכתבי עת במיקרופילם. לצד אוספים אלה, מחזיקה הספרייה אוספים מובילים ב-Spinozana וב-Hebraica הנוצרית, המצמיחים דיוקן של היהדות כפי שהיא נתפסת הן מבפנים הן בדיאלוג שלה עם העולם שסביבה.

ההיסטוריה האחרונה של Klau Library מסומנת במשבר שחושף, בדרך השלילה, את ערכן של אוספיה. החל משנת 2022, קשיים מבניים ערערו את בסיסו של הסמינר כולו. כאשר ה-College הודיע לראשונה על כוונתו לסגור את התוכנית הרבנית ב-2022, מנהליו הצביעו על גירעון שיא של 8.8 מיליון דולר, על רקע ירידה חדה במספר הסטודנטים.

מתחים פיננסיים אלה הותירו את חותמם ישירות על מורשת הספרייה. צוות I-Team של WCPO דיווח כי נציגי Sotheby's, בית המכירות הפומביות, ביקרו ב-Klau Library והעריכו את האוסף. האפשרות של מכירה עוררה תגובה פנימית נחרצת: הצוות ציין כי הצליח להשיג עותק ממכתב מנהל הספריות לשעבר, שבו הודיע על התפטרותו לנוכח הלחצים שהופעלו עליו למכור ספרים נדירים.

הפרשה קיבלה ממד משפטי ברמת המדינה. התובע הכללי של אוהיו פתח בהליכים משפטיים נגד Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion ב-2024, בעקבות מידע לפיו השקול בית הספר מכירה של ספרים נדירים מאוספי Klau Library. בסופו של דבר השתרטט פתרון מוסכם: Hebrew Union College והתובע הכללי של אוהיו הודיעו כי הגיעו להסדר במחלוקת שנגעה לספרים הנדירים ולכתבי היד של Klau Library בCincinnati. פרק זה ממחיש שאלה עמוקה: האם מורשת בעלת חשיבות עולמית, השמורה בידי מוסד פרטי, מהווה נכס ציבורי שהקהילה זכאית להגן עליו? הסכסוך באוהיו הכריע, למעשה, לטובת השימור במקומו המקורי.

המסלול של Klau Library משקף את מסלולו של היהדות האמריקאית עצמה: נולדה ב-1875 עם בית המדרש הרבני הראשון בארצות הברית, זכתה לבניין הספרייה היהודית הראשון בעולם בשנת 1931, קיבלה את שמה הנוכחי בשנת 1961, וחוותה במאה ה-21 משבר קיומי שבסופו אישר מחדש את הערך הבלתי ניתן להפרדה של אוצרותיה. בין תאריכים אלה, גיבשה אוסף שאחדותו נובעת מתוך שאיפה ייחודית אחת: שימור התיעוד השלם של ציוויליזציה מפוזרת.

האינקונבולות העבריות שלה, כתבי היד, אוסף Birnbaum, כתבי היד מ-Kaifeng ויודאיקה אמריקאית אינם סקרנויות מקובצות זו לצד זו; הם מהווים מיפוי של הגולה — מהמזרח התיכון הקדום ועד סין של שושלת Ming, מאיטליה של הגטאות ועד אמריקה של החלוצים. בכך עולה Klau Library על תפקידה כספרייה אוניברסיטאית: היא מקום שבו הזיכרון המועבר — שירת החזנים, זכר הקהילות שנעלמו — פוגש את הארכיון המקבע אותו ומנחיל אותו. המחלוקת בת-זמננו, במקום להחליש קביעה זו, מאשרת את משמעותה: את מה שניסו לפזר, בחרה הקהילה לשמור מאוחד.