Kupfer

שם המשפחה Kupfer שייך למאגר הרחב של שמות המשפחה האשכנזיים שנוצרו מתוך אוצר המילים הגרמני, וחותמו ניכר אף באיות שמו. גרמני ויהודי (אשכנזי): מדובר בשם מקצוע מטונימי המציין עובד או סוחר נחושת, מן המילה הגרמנית התיכונה kupfer, בגרמנית Kupfer, "נחושת". השם נקשר אפוא לשתי מסורות: האחת, עתיקה מאוד, של ציוני מקצוע, והאחרת, מאוחרת יותר ואופיינית להיסטוריה היהודית של מרכז אירופה, של שמות שהוטלו או נבחרו במסגרת הקמפיינים המנהליים הגדולים של קביעת שמות משפחה.

כפילות זו מסבירה מדוע לא ניתן לדבר על שושלת Kupfer אחת ויחידה. השם מכסה למעשה קבוצת כוכבים של משפחות, שאין ביניהן בהכרח קשר דם, הפזורות ממדינות דוברות גרמנית ועד לפינות המזרחיות של גליציה, פולין ומלכות אוסטרו-הונגריה. מאמר זה שואף לשחזר, בזהירות ראויה, את מה שניתן לדעת על מקורו הלשוני של השם, על שילובו בעולם האשכנזי, על המנגנונים ההיסטוריים שהפיצוהו, וכן על כמה מן הדמויות הנושאות אותו שהבטיחו לו מורשת מלומדת.

ראוי, כבר מן הפתיחה, להבחין בין מה שנמצא בגדר המוכח דוקומנטרית — האטימולוגיה המאושרת על ידי מילוני האונומסטיקה המקובלים — לבין מה שנותר השערתי או סביר בלבד, ובמיוחד כאשר מדובר בשחזור מסלולים משפחתיים פרטיים. יושר אפיסטמי זה הוא המנחה את ארגונו של החיבור הנוכחי.

הבסיס התיעודי של שם המשפחה Kupfer הוא איתן ועקבי. המילונים האונומסטיים המוסמכים ביותר רואים בו פה אחד שם מקצוע. על פי Dictionary of American Family Names, Kupfer הוא שם גרמני ויהודי אשכנזי, כינוי מקצועי מטונימי המציין עובד או סוחר בנחושת, הנגזר מן הגרמנית העילית התיכונה kupfer ומן הגרמנית Kupfer, "נחושת". המבנה הלשוני ברור: השם נגזר ישירות מן השם העצם המציין את המתכת, ללא סיומת, בתהליך הנקרא מטונימי — כלומר, האומן מכונה על שם חומר עבודתו ולא על שם הפעולה עצמה.

אותה מקור מדגיש אף ניואנס מהותי לתולדות השם היהודי: כשם יהודי, הוא לעתים קרובות מלאכותי. התואר "מלאכותי" מפנה כאן לעובדה היסטורית מרכזית, שהפרק הבא יחזור אליה: שמות משפחה רבים של יהודים אשכנזים לא עברו בירושה ממקצוע שאב-קדם אכן עסק בו, אלא אומצו או נקבעו מינהלית, מתוך אוצר מילים שגור — מתכות, צמחים, צבעים, נופים. האופי ה"קישוטי" של השם מצוין במפורש במקורות נוספים: כשם יהודי, Kupfer הוא לעתים קרובות שם קישוטי.

השם משתייך לשורה של גרסאות ושמות קרובים המאירים את תחום התפשטותו. Küpfer, הצורה האלמנית-שוויצרית והדרום-גרמנית, היא שם קרוב לקודמו, בהשוואה לצורה Kipfer. הצורה המורכבת הנפוצה ביותר מוסיפה את המונח המציין את האיש או את המקצוע: Kupferman היא צורה מאמריקנת של הגרמנית Kupfermann וגרסה של אותו שם משפחה יהודי-אשכנזי, שם מקצוע המציין קדר או אדם העוסק במסחר בנחושת, מן הגרמנית העילית התיכונה kupfer (גרמנית Kupfer, "נחושת") בצירוף man (גרמנית Mann, "איש"). לבסוף מצויים גשרים אל האנגלית: Cooper עשוי להיות צורה מאמריקנת של שמות המשפחה היהודיים-אשכנזיים Kupfer ו-Kupper, הקרובים אף הם ל-Kuper.

כמה מסורות אונומסטיות משניות מציעות פרשנויות חלופיות, שיש לציינן בזהירות. כך, על פי אתר גנאלוגי מסחרי,

כדי להבין את מקורו של שם כמו Kupfer, יש לשוב אל עולם מלאכות המתכת בימי הביניים ובתקופה המודרנית של אירופה הגרמנית. הנחושת תפסה שם מקום של כבוד: חומר הכלים, הכלי בית, המטבעות, הפעמונים וסגסוגות המתכת — היא פרנסה שרשרת שלמה של אומנים וסוחרים: יצקנים, נפחים, קדרים, רוכלים. העוסק במלאכת הנחושת או הסוחר בה היה דמות מוכרת בעיר, והשפה נהגה לציינו על שם המתכת עצמה, בהתאם לעיקרון מטונימי שמילונים מציינים אותו במפורש לשם זה.

בעולם היהודי האשכנזי, הגישה למלאכות הייתה מוגבלת ולעיתים אף חסומה בידי אגודות האומנים הנוצריות ועל ידי חקיקה מקומית. המסחר — לרבות מסחר במתכות ובמוצרים מעובדים — וכן מלאכות מסוימות שנסבלו, היוו נישות כלכליות שבהן מצאו הקהילות היהודיות את מקומן. על כן סביר, גם אם אין לקבוע זאת לגבי כל משפחה, שנושאי השם בדורות קדומים עסקו אכן במסחר בנחושת או בעיבודה. הצורה המורכבת Kupfermann, שהמילונים מפרשים אותה כ"קדר" או "איש מסחר הנחושת", מחזקת סבירות מקצועית זו.

ואולם, הזהירות מחויבת. הערת המילונים לפיה השם הוא בקרב יהודים "לעיתים קרובות מלאכותי" או "דקורטיבי" מזמינה שלא לפרש יתר על המידה את המשמעות המילולית. משפחות רבות מעולם לא עסקו בנחושת: הן קיבלו או בחרו מילה נעימה, צלולה, המעוררת אסוציאציות של מתכת יקרה ומאירה, בשעה שהמינהל דרש שם קבוע. המשמעות הראשונה — המלאכה — והמשמעות השנייה — הקישוט — מתקיימות איפוא זו לצד זו באותה צורה, ורק בחינה מקרה לפי מקרה, כאשר מסמכים ארכיוניים מאפשרים זאת, עשויה להכריע בעניינה של לינאז׳ זו או אחרת. בהסתכלות על שם המשפחה ברמה הכוללת, הממד המטונימי נותר השערת עבודה מוצקה אך אינו ניתן להכללה.

האזכור החוזר של האופי ה"מלאכותי" או ה"דקורטיבי" של השם Kupfer מפנה אל אחד מהתופעות הגדולות בתולדות היהדות המודרנית: הכפיית שמות משפחה תורשתיים בצו מנהלי. עד סוף המאה השמונה-עשרה, נהגו יהודי אשכנז להגדיר את עצמם על-פי שיטה פטרונימית — שם פרטי ואחריו שם האב ("בן"), ולעתים בצירוף שם מקום או כינוי של מקצוע. קביעת שמות משפחה תורשתיים הייתה ברובה תוצר של צווים ממלכתיים, ובמיוחד במלוכת ההאבסבורגים, בפרוסיה ובאימפריה הרוסית מאוחר יותר.

בהקשר זה מובנת ההתפשטות של שמות הנגזרים מן הטבע, מן המתכות ומן הצבעים — Gold, Silber, Diamant, Rosen, Blum, וביניהם Kupfer. הנחושת, מתכת אצילה אך לא היקרה שבמתכות, סיפקה שם בעל הגייה נאה, העולה בקנה אחד עם הרפרטואר הדקורטיבי שאותו העדיפו המשפחות או אישרו הפקידים. העובדה שמילוני האונומסטיקה מסווגים את Kupfer בין השמות ה"מלאכותיים לעתים קרובות" אצל יהודים נכללת בדיוק בלוגיקה מתועדת זו: השם משקף פחות ייחוס מקצועי גנאלוגי, ויותר סמן זהות שנקבע במועד מאוחר יחסית, בסדר הזמנים של ההיסטוריה היהודית.

השינויים האורתוגרפיים המתועדים — Küpfer, Kupper, Kupmann, והצורות האמריקאיות Kupferman או Cooper — מעידים על מסלול ההגירה של נושאי השם, מן האדמות הגרמניות והגליציאניות לאירופה המערבית ולאחר מכן לצפון אמריקה. כל חציית גבול, כל רישום על-ידי פקיד מעמד אישי בשפה אחרת, עשויה הייתה לשנות את כתיב השם תוך שמירה על הגרעין הפונטי שלו. האמריקאיזציה של Kupfermann ל-Kupferman ממחישה מנגנון פישוט אורתוגרפי זה, האופייני לגלי ההגירה לארצות-הברית, שם תופס השם Kupfer מיקום צנוע יחסית, סביב המקום ה-21,842.

תחום הפצתו של שם המשפחה Kupfer חופף את עולם האשכנזים ואת הסתעפויותיו הדיאספוריות. הערש הלשוני שלו הוא המרחב דובר הגרמנית, כפי שמעידים האטימולוגיה והצורות האזוריות הקרובות. קיומן של הצורות השוויצרית-אלמנית והדרום-גרמנית Küpfer — קרובות ל-Kipfer — מציב חלק מן השורש בדרום האזור הגרמני, בעוד הצורה התקנית Kupfer מתועדת כשם גרמני וכשם יהודי-אשכנזי כאחד.

מזרחה, עוקב השם אחר ההתפשטות ההיסטורית של הקהילות האשכנזיות בפולין, בגליציה ובשטחי הכתר האוסטרו-הונגרי, שבהם היה קיבוע שמות המשפחה הנאים עצום במיוחד. ממרחב מרכז-מזרחי זה יצא אחד הדמויות המלומדות הבולטות הנושאות שם זה: ההיסטוריון Ephraim (Franciszek) Kupfer, חוקר היהדות הפולנית, שתרומתו המדעית תוזכר בפרק הבא.

מערבה ומעבר לאוקיינוס האטלנטי, העתיקו גלי ההגירה של המאות ה-19 וה-20 את השם, בעיקר לארצות הברית, שם מפרטים אותו מאגרי הנתונים העכשוויים ומודדים את נדירותו היחסית. הנתונים הדמוגרפיים הזמינים מצביעים על כך שהשם נישא שם ברובו המכריע על ידי אוכלוסייה המוגדרת כ"לבנה", התואמת את פרופיל ההגירה של משפחות ממוצא מרכז-אירופי. שמות הפרטיים הכרוכים בו, כפי שמגלים המילונים, מצביעים בעקיפין על שייכות כפולה זו: מבין שמות הפרטיים האופייניים, מצד יהודי מופיעים Boruch, Moshe, Avi, Chana, Dov, Mascha, Pinhas, Zelman ו-Zvi, ומהצד הגרמני — Kurt, Fritz, Hans, Manfred ו-Otto. ניגוד אונומסטי זה ממחיש את הגבול, לעתים דק מן הדק, שבין ענפי השם היהודי והנוצרי.

אם השם Kupfer אינו מפנה לשושלת יחידה, הוא נשא בכל זאת אישים שיצירתם שזורה במלואה בתולדות הרוח היהודי. המשמעותי שבהם לענייננו הוא ההיסטוריון Ephraim Kupfer, המוכר גם בשם המפולוניז Franciszek, שהיה ממשתתפי Encyclopaedia Judaica — אבן יסוד של המלגות היהודית. Ephraim (Franciszek) Kupfer הוא מחבר הערך « Mordechai ben Abraham Jaffe » שנתפרסם בכרך 11 של המהדורה השנייה של Encyclopaedia Judaica (Detroit, Macmillan Reference, 2007, עמ' 67–68).

ערך זה, המוקדש לאחת מדמויות הענק של יהדות מרכז אירופה, מעיד על כיוון עבודתו של Ephraim Kupfer לעבר ההיסטוריה האינטלקטואלית והרבנית של פולין ובוהמיה. הנושא שהוא מטפל בו מדגים את עומקה של מסורת זו: Mordechai ben Abraham Jaffe היה תלמודיסט מעמיק, מקובל ומנהיג קהילתי בן המאה השש-עשרה, יליד פראג, המפורסם במיוחד בזכות יצירתו Levush Malkhut. העובדה שנושא שם Kupfer תרם בדיוק לכינון הזיכרון המלומד של דמות שכזו באנציקלופדיה שהיא מקור הסמכות — מהווה צומת מאושרת: שם נוי, שנקבע בגלגולי הנהלה, נחרת בסופו של דבר בכתיבת ההיסטוריה היהודית עצמה.

יש להבחין בקפידה בין דמות זו לבין בני שם דומה או אישים הקרובים בצלילם אך ללא זיקה מבוססת: כך, הרבי Avraham Mordechai Alter, המנהיג החסידי של גור בפולין, אין לו כל קשר פטרונימי עם משפחת Kupfer, על אף קרבת השמות הפרטיים המתועדת בחלק מהמחקר הדוקומנטרי. ערנות זו כנגד קרבות שוא היא הכרחית בחקר שם נפוץ שאינו קשור לגזע יחיד: הקפדה מחייבת לייחס לשם המשפחה רק את האישים שזהותם האונומסטית מאומתת כראוי.

בסיום מסע זה, שם המשפחה Kupfer מתגלה כשם שקוף בגזרונו ומורכב בתולדותיו. שקוף, משום שמקורות האונומסטיקה המרכזיים מתכנסים ללא עוררין: זהו שם גרמני ויהודי אשכנזי, מטונימיה למלאכת הנחושת, מן הגרמנית העילית התיכונה kupfer. מורכב, משום שמשמעות ראשונה זו מסתירה מציאויות חברתיות מנוגדות: פעם שמו של אומן או סוחר ממשי, ופעם — ולעתים קרובות בקרב יהודים — שם נוי שנקבע במהלך מסעות הנהלה של כינוי שמות המשפחה בסוף המאה השמונה עשרה ובמאה התשע עשרה.

הלקח ההיסטוריוגרפי ברור: אין שושלת Kupfer אחת, אלא ריבוי משפחות, פזורות מהארצות הגרמניות עד לקצות גליציה, ובדרך הנדידה — עד אמריקה, מאוחדות על ידי מילה יותר מאשר על ידי דם משותף. הגרסאות — Küpfer,‏ Kupfermann,‏ Kupferman,‏ Kupper, ואף האנגליזציה Cooper — מציינות את נקודות הדרך של פזורה זו. וכאשר הארכיון מאפשר לבודד דמות, כמו ההיסטוריון Ephraim Kupfer, מתגלה כי כל פרק שלם של הזיכרון המלומד היהודי נישא, בחזרה מרהיבה, על ידי השם עצמו. הספר הנוכחי אפוא לא ביקש לשחזר עץ יחיד, אלא להאיר בנאמנות את קווי מתאר שם, תוך הפרדה בין המבוסס לבין הסביר ולבין המשוער.