משפחת Goldwyn

הדמות המייסדת של השושלת נולדה ברובע היהודי של Varsovie. תחת השם Samuel Goldfish, הוא ייסד את Goldwyn Pictures Corporation בשנת 1916 בשותפות עם שני יזמים מ-Broadway — אך שמו בלידה היה Szmuel Gelbfisz. Samuel Goldwyn, שנולד Szmuel Gelbfisz, היה מפיק אמריקאי ממוצא פולני שנולד ב-17 באוגוסט 1879 ב-Varsovie, למשפחה יהודית אורתודוקסית. המקורות הביוגרפיים המהימנים ביותר מתקנים את התאריך שהוא עצמו טען לו: Samuel Goldwyn טען שנולד ב-27 באוגוסט 1882 ב-Varsovie, אך באמת Schmuel Gelbfisz נולד ביולי 1879. זיוף קל זה של המצב האזרחי — מחווה שגרתית אצל מהגרים הבונים את חייהם מחדש — כבר אומר דבר-מה על קיום שהיה מופנה כולו אל המצאה עצמית מחודשת.

הסביבה המשפחתית הייתה עוני הגטו. הוריו, Abraham ו-Hannah, היו יהודים אורתודוקסים שחיו בדוחק; אין לדעת כיצד פרנסו את עצמם. לימודיו של Goldwyn הופסקו בגיל אחת-עשרה. כאן נגעים במציאות כבדת משקל של ההיסטוריה היהודית במזרח אירופה: זו של המשפחות הדתיות והעניות שהעברתן לא עברה עוד דרך נכסים, כי אם דרך התורה, הזיכרון ורצון הישרדות בל יימוט. הדתיות האורתודוקסית של ההורים, המוּעדת על-ידי הביוגרפים, היא הבסיס השקט שממנו יינתק בן שייתרק מן הקיום הדתי מבלי לכפור מעולם במוצאו.

שם המשפחה עצמו ראוי לתשומת לבו של חוקר השמות. Gelbfisz — פשוטו כמשמעו "דג צהוב" ביידיש — שייך לקטגוריה הרחבה של שמות המשפחה היהודיים האשכנזיים התיאוריים או המטאפוריים, שיוחסו לעתים קרובות באופן מינהלי בעת הטלת שמות המשפחה בשטחים הפולניים והרוסיים עם מפנה המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה — קטגוריה שמילוני הייחוס הגדולים מונים ומסווגים בשיטתיות [Dictionnaires des patronymes juifs d'Europe de l'Est et judéo-allemands]. המעבר מ-Gelbfisz ל-Goldfish, ומשם ל-Goldwyn, אינו אפוא שבירה שרירותית אלא אנגליזציה איטית של שם יידישאי דרך שלבי הגלות.

המסלול של הצעיר Gelbfisz הוא מן המרתקים ביותר באפופיאה ההגירתית היהודית. בגיל שש עשרה, Schmuel Gelbfisz חוצה את אירופה כולה ברגל מפולין מולדתו ועד גרמניה. משם הוא מגיע לאנגליה: הוא עזב את Varsovie בנערותו, ברגל, ומצא את עצמו ב־Birmingham, עני ומתגורר אצל בני משפחה בשם Samuel Goldfish. תחנה בריטית זו, המוזנחת לעתים קרובות, מאירה תכונה של הסולידריות המשפחתית היהודית: קבלת פנים לקרוב משפחה נזקק על ידי הענף שכבר היגר, חוליה בשרשרת מקרוב לקרוב שחיברה בין הshtetlekh של המזרח לערים הגדולות של המערב. הדאגה שהגלה את בני ביתו כלפי המהגר — אותה הכנסת אורחים, ההכנסת אורחים המגיעה למי שמגיע ללא כלום — נקראת כאן לא כעיקרון מופשט אלא כעובדה קונקרטית שאפשרה את המשך הסיפור.

לאחר מכן באה ההפלגה המכרעת. שנולד Schmuel Gelbfisz ב־Varsovie בשנת 1879 להורים יהודים אורתודוקסים, Goldwyn חווה מצוקה ואנטישמיות בצעירותו; הוא היגר לארצות הברית בשנת 1896 והפך תחילה לסוכן כפפות מצליח, לפני שהיה לכוח חלוצי בראשית הקולנוע של Hollywood. חוויית האנטישמיות, המוזכרת על ידי הביוגרפים, קושרת את גורלו האישי לגורל הגל הגדול של ההגירה היהודית אשר ברחה, באותן שנים ממש, מהפוגרומים ומן האפליה של האימפריה הצארית ושל הארצות הפולניות. הצלחתו בתעשיית הכפפות אינה אנקדוטה: היא נובעת מאותה פעולה כלכלית סבלנית, עשויה סחר נודד ומלאכת יד, שבאמצעותה השתלבו המהגרים היהודים בכלכלות הקולטות. העיר Gloversville, במדינת New York, בירת הכפפות האמריקאית, הייתה הבמה הראשונה לעלייתו — עבודה צנועה לפני התהילה.

כאן שם המשפחה של השושלת חדל להיות ירושה והופך להמצאה. מוכר הכפפות פנה אל עולם הבידור המתהווה. בשנת 1916 שיתף פעולה עם האחים Edgar ו-Archibald Selwyn מ-Broadway, והשיק את Goldwyn Productions — שילוב של שני שמות המשפחה שלהם. Shmuel Gelbfisz הפך ל-Samuel Goldwyn. השם Goldwyn נוצר אפוא מחיבור ה-Gold- של Goldfish וה--wyn של Selwyn: שם עסקי שהפך, בפסיקת בית משפט, לשמו של אדם — שכן המפיק אימץ בדרך משפטית לעצמו את שם החברה שסייע ליצור.

האירוניה שבדבר, שאיש האונומסטיקה אינו יכול שלא להבחין בה, היא שהשם המלאכותי הזה מצטרף במקרה למשפחת שמות מתועדת היטב. מילוני שמות המשפחה מציינים כי Goldwin, הצורה האנגלית שממנה Goldwyn היא גרסה, הוא שם אדם עתיק המורכב משורשים gold (זהב) ו-win (ידיד), שנשאוהו לעיתים קרובות יהודים אשכנזים, שאצלם הוא עשוי להתאים לצורה המקורית Goldwein (״יין הזהב״); שם משפחה זה נדיר ביותר. המקרה המסחרי החזיר אפוא את Szmuel Gelbfisz אל מטריצת האונומסטיקה האשכנזית ממנה יצא כשהאנגליז את Gelbfisz שנולד עמו — כאילו שם הזהב, בצורותיו האינספור המתועדות במילוני הייחוס, השיג את מי שחשב להמציא לעצמו שם חדש לגמרי [מילוני שמות המשפחה היהודיים ממזרח אירופה וממסורת היהודית-גרמנית]. כאן נענים זה לזה המסורת האונומסטית והארכיון הביוגרפי בצירוף מקרים רב-משמעות.

הדורות הבאים זכרו את Samuel Goldwyn כאחד ממייסדי Metro-Goldwyn-Mayer, כפי שמאשרת הערת הביוגרפיה שלו: שותף-מייסד של MGM. המציאות, מורכבת יותר, משתקפת טוב יותר דרך הארכיון. מפיק קולנוע ממוצא פולני וחלוץ תעשיית הסרטים האמריקאית, הוא הפיק את הסרט הארוך הגדול הראשון של ארצות הברית, ונודע בעיקר כתורם-מייסד ומנהיג של מספר אולפני קולנוע. חברתו, Goldwyn Pictures, הביאה את שמה — ואת האריה המיתולוגי שלה — למיזוג של 1924 שממנו נולדה ה-MGM; אך מזגו של האיש לא הסתגל לעבודת צוות. בעיות מהותיות, הנעוצות בעיקרן בקושי שלו לעבוד בשותפות, הביאו לכך שהודח ממנה ב-1924.

מכישלון יחסי זה נולד הישגו הגדול ביותר: דמות המפיק העצמאי. מתוך סירוב להיבלע באנונימיות האולפנים הגדולים, הטביע Goldwyn את חותמו האישי על סרטים מוקפדים, שאפתניים, שנשאבו לעתים קרובות מיצירות ספרותיות תובעניות. קריירתו הוכתרה בהצטיינויות הגבוהות ביותר של התעשייה: הוא קיבל את Golden Globe Cecil B. DeMille Award ב-1973 ואת Irving G. Thalberg Memorial Award ב-1947. ניתן לקרוא בדרישה זו לאיכות ובטעם זה לעיבוד היצירות הגדולות נטייה אל הידע הספרותי ואל השאיפה התרבותית — רצונו של אדם ללא השכלה פורמלית, שלימודיו נפסקו בגיל אחת-עשרה, להביא אל המסך את מיטב מה שהספרות יצרה. אין בכך קדושה; יש בכך עקשנותו של אוטודידקט להעלות אמנות עממית אל כבוד.

הכנות של הנרטיב מחייבת שלא להפוך מסלול זה להאגיוגרפיה. Samuel Goldwyn היה אדם קשה, שתלטני, שנכנס לסכסוכים עם רבים מן שותפיו, ויחסו ליהדות היה זה, האמביוולנטי, של דור שלם של מגנטים יהודים בהוליווד. נולדו בתוך האורתודוקסיה של המזרח, אנשים אלה בנו תעשייה שבמשך זמן רב השתיקה או הסתירה את מקורותיה היהודיים מחשש לאנטישמיות האמריקנית — אותה האנטישמיות שממנה סבל Goldwyn בצעירותו. הריחוק שנוצר מן האדיקות האבהית אינו מוחק את חותם המוצא: חוש הסיכון, הסולידריות של ימי הראשית, הנאמנות לקהילת מהגרים שחלקה אותה שפה ואותה זיכרון.

בהמשכיות של השושלת ניתן לקרוא צורה מסוימת של נאמנות. השם Goldwyn, שבתחילה היה שם חברה בלבד, הפך לשם משפחה שהועבר בירושה: הבן, Samuel Goldwyn Jr., המשיך את מפעל אביו כמפיק עצמאי, ונכדו, השחקן והבמאי Tony Goldwyn, הרחיב את השם שנולד ב-Broadway בשנת 1916 אל תוך המסך. כך שם שהומצא שרש את עצמו, וצמחה ממנו צאצאות של ממש בעולם הבידור. ראוי לדבר כאן על זיכרון יותר מאשר על ארכיון: ההמשכיות של משפחת בידור אמריקנית, שבה השם שיצר הקדמון המהגר הפך, עבור יורשיו, לנחלה של ממש — סימן לכך שאצל Goldwyn הגלות הפכה לשורשיות.

להציב את משפחת Goldwyn בתוך ההיסטוריה היהודית הארוכה, פירושו להכיר בכך שהם מגלמים, בדרכם שלהם, רגע מסוים בזיכרון הקולקטיבי של ישראל: רגע ההגירה הגדולה לעבר אטלנטי, בין 1880 ל-1914, אשר הרוקנה את השטעטלעך של האימפריה הרוסית ושל פולין כדי לאכלס את אמריקה. מיליוני Szmuel Gelbfisz — ילדי עוני מן הגטו, שאך בקושי ידעו קרוא וכתוב, שיצאו ברגל לעבר המערב — בנו מחדש את חייהם ואת שמותיהם על חופי העולם החדש. ייחודו של זה שלפנינו הוא שהותיר את שמו השאול חרות על אמנות עולמית.

האונומסטיקה מאשרת שורשים אלו בתוך השושלת האשכנזית. שמות המורכבים מן Gold- — שמילוני העיון מתארים את אופן היווצרם, את פיזורם הגיאוגרפי ואת ערכם הסמלי לרוב יותר מן התיאורי — מהוות שכבה מזוהה של הזהות היהודית במרכז אירופה ובמזרחה [מילוני שמות משפחה יהודיים ממזרח אירופה ויהודית-גרמנית]. שֶׁ-Goldwyn יצטרף, בגחמת מיזוג ניו-יורקי, אל משפחת הGoldwein הוותיקה ואל שמות הזהב האשכנזיים — אין זו סתם מוזרות: זהו סימן לכך שהגולה, שחשב להמציא את עצמו, כתב מחדש את שושלתו אל תוך רצף עמו. הערך הגלום כאן אינו הדתיות — שהבן כבר עזבה — ואף לא ידע התלמודי, הנעדר ממהלך חייו, אלא משהו צנוע ועיקש יותר: חוסן הגולה, אותה יכולת יהודית עתיקת יומין לשרוד את העקירה, לעשות משם חדש בית, ומן הזיכרון — כוח.

בסיכומו של מסע זה, מתגלה שושלת Goldwyn פחות כשושלת עתיקה ומבוססת ואחרת כתמצית של המודרניות היהודית: ילד מן הגטו האורתודוקסי של Varsovie, Szmuel Gelbfisz, שהפך — בכוח ההליכה, המסחר והעזות — לאחד ממייסדי Hollywood, ולאחר מכן לשורש צאצאים הנושאים עד היום את שמו הבדוי. בין Gelbfisz האידישאי, ה-Goldfish של המהגר וה-Goldwyn של המפיק, ניתן לקרוא את מלוא המסלול של הגלות האשכנזית — מן העוני האדוק של המזרח ועד לבנייה מחדש של העצמי בארצות הברית.

אם יש לנקוב באחת מכל המעלות שביטאה שושלת זו בצורה המוצלחת ביותר, אין זו הצדקה הנוצצת ולא הבקיאות התלמודית, שהארכיונות אינם מעידים עליהן אצל מהגר שלמדנותו הייתה מוגבלת. זוהי חוסן הגולה — אותה עמידות העשויה תקווה, שמן המעבר ברגל דרך אירופה ועד לייסוד אימפריית קולנוע, הופכת את העקירה ליצירה. בכך שותפת משפחת Goldwyn במעלה שהמסורת היהודית נשאה עימה לאורך דורות ויבשות: האמונה שעם, ואף משפחה, יכולים לאבד הכל — את האדמה, את השפה, ואף את השם — ובכל זאת להתחיל מחדש, לעשות משם חדש זיכרון מתמשך. השם שסיגל לעצמו Szmuel Gelbfisz ביום מן הימים בשנת 1916 הפך לירושה עבור יורשיו; וסיפור שושלתו — וריאציה על העתיק שבנושאי ישראל: זה של הגלות המופרית בהישרדות.