משפחת Fortuin

השם Fortuin פירושו המילולי "מזל" או "עושר" בהולנדית. מילוני האונומסטיקה קושרים אותו לשדה הסמנטי של עושר וגורל: Fortuin הוא שם משפחה הולנדי ואפריקאנסי המציין "עושרות", "מזל קיצוני" או "גורל". משמעות זו אינה מקרית ביקום היהודי, שבו שמות המבטאים מזל, ברכה ושגשוג יוצרים משפחה אונומסטית מוכרת.

במסורת האשכנזית, המילה העברית מזל (הגורל הטוב, הכוכב המאיר לטובה) והמילה היידישית גליק (האושר, המזל) הולידו שלל שמות פרטיים ושמות משפחה: Mazal, Mazaltov, Glück, Glick, Glücksmann. הצורה ההולנדית Fortuin ניתנת לקריאה, אפוא, כמקבילה ורנקולרית לאותם שמות מבשרי טובה, שאומצה או יוחסה בהקשר לשוני שבו שימשה ההולנדית שפת מגע. מנהג זה של תרגום ועיבוד שמות מתועד היטב בתולדות שפת היידיש — שפה "נודדת" במהותה — אשר קלטה והשיבה מונחים מחברות המארח [Baumgarten, 2002].

עם זאת, ראוי להיזהר מפרשנות יתר. הלקסיקוגרפיה מציינת שהשם עשוי להיות גם פרשנות מלומדת או עממית של שם משפחה ממוצא צרפתי — Fortin — שהוגרמן והונהל, ללא קשר ישיר לרעיון העושר [Fortuin — Wikipedia]. תופעת "השקיפות המדומה" הזו, שבה צורה אטומה מעוצבת מחדש כמילה מובנת, שכיחה בתולדות שמות המשפחה. אף הכתיב עצמו מכיר בגרסאות: Fortuijn ו־Fortuyn, עדות לגמישות השם לאורך הדורות והעתקות המינהל.

ייחוס שמות משפחה קבועים לאוכלוסיות היהודיות של מערב אירופה ומרכזה משתייך ברובו לתהליך מאוחר, הקשור לרפורמות המדינות המודרניות. בשטחים הגרמניים וההולנדיים הואץ קיבוע שמות האב עם פניית המאות השמונה עשרה והתשע עשרה, בשל מדיניות האמנציפציה והמפקד. בהקשר זה יכלו שמות "דקורטיביים" או "מבשרי טובה" כגון Fortuin להיבחר או להיכפות, לצד שמות מקצועיים, טופוגרפיים ופטרונימיים מסורתיים [מילוני שמות המשפחה היהודיים של מזרח אירופה ושל יהדות גרמניה].

המוקד ההולנדי של שם המשפחה Fortuin מפנה לאחד מן הפרקים המיוחדים ביותר בתולדות היהדות המודרנית. אמסטרדם, כבר מסוף המאה השש-עשרה, הפכה למקלט מרכזי: העיר קלטה תחילה את הconversos הפורטוגזים והספרדים שברחו מן האינקוויזיציה, ולאחר מכן, במהלך המאה השבע-עשרה, גל גובר והולך של יהודים אשכנזים שהגיעו מן הארצות הגרמניות והפולניות. המפגש בין שתי הגלויות — הספרדית והאשכנזית — בתוך עיר אחת הפך את אמסטרדם למעבדה תרבותית יוצאת דופן. כפי שמזכירות המוסדות המוזיאליים, הקהילה הספרדית באמסטרדם הוציאה מתוכה דמויות מרכזיות, כגון Menasseh ben Israel, שנולד למשפחת יהודים מלשבון שהתאסלמו והתיישבה באמסטרדם, והקים שם את בית הדפוס העברי הראשון בשנת 1626.

שגשוג אינטלקטואלי זה התלווה להשתלבות כלכלית מרשימה. הפרובינציות המאוחדות, שהיו סובלניות מתוך פרגמטיזם מסחרי, הציעו ליהודים מרחב של חירות יחסית, שבו ניתן היה לעסוק במסחר, בפיננסים ובמלאכה. שם משפחה המרמז על "מזל" ו"עושר" מצא שם הד ההולם במיוחד את הסביבה הסוחרת. יש להיזהר, עם זאת, מדטרמיניזם סמנטי: אין שום דבר המוכיח שנושאי השם היו מוצלחים יותר מאחרים. השם שייך לאונומסטיקה של משאלה או של פרשנות מחדש, לא לקביעה סוציולוגית.

תולדותיה המאוחרות של יהדות הולנד היו חתומות בטרגדיה. מלחמת העולם השנייה עצרה קהילה עתיקה זו: שיירות הרכבות מ-Westerbork לעבר Auschwitz ו-Sobibor יצאו ללא הרף, ומשימה זו הוקלה בשל הסיוע שהעניקו לגרמנים השירותים העירוניים ההולנדיים, מסילות הברזל והמשטרה. המחיר היה קטסטרופלי: בתום המלחמה, רק 5,000 יהודים שבו לאמסטרדם, וחייה של העיר נשתנו לנצח. כל לִינְאַאז' יהודי הולנדי הנושא את השם Fortuin שרוי כך, כמעט בהכרח, בתוך זיכרונה של שבירה זו.

הסיווג של Fortuin כשם משפחה אשכנזי מזמין לעלות אל המקורות, לעבר קהילות ישראל באירופה הריינית והמרכזית, ערש האשכנז המימי-ביניימי. בין המאה העשירית למאה השלוש-עשרה התגבשה בערי עמק הריין — Mayence, Worms, Spire — ובמרחב הגרמני הרחב, תרבות דתית בעלת עושר ניכר, מאורגנת סביב קהילות קדושות (kehillot kedoshot) [Woolf, 2015].

חברה זו לא הייתה מציאות משפטית וכלכלית בלבד; היא עיצבה רקמה של מנהגי יומיום, שבה השתתפו אנשים ונשים בחסידות משותפת. המחקרים האחרונים הראו עד כמה נשענה החיים הדתיים האשכנזיים על שמירת מצוות שגרתית, המגולמת במחוות היומיום, הרבה מעבר לאליטות הלמדניות בלבד [Baumgarten, 2014]. התרבות האינטלקטואלית והרבנית של האשכנז המימי-ביניימי, עם בתי-מדרשם של הבעלי-תוספות וייצורה ההלכתי הנמרץ, עיצבה באופן מתמשך את מנטליות ומוסדות ישראל במרכז אירופה ובצפונה [Kanarfogel, 2013].

ממצע זה יצאו, בגלי הגירה עוקבים, המשפחות האשכנזיות שהתפשטו מערבה — עד הולנד — ומזרחה — לפולין וליטא. הסינתזות הגדולות של ההיסטוריה היהודית מזכירות את רציפותן ותמורותיהן של קהילות אלה לאורך הדורות [Levenson, 2012]. האונומסטיקה האשכנזית, שאליה משתייך Fortuin על-פי הערך המפתח, שורשיה אפוא בעולם המימי-ביניימי, אף כי קביעת שם המשפחה עצמו מאוחרת הרבה יותר [Dictionnaires des patronymes juifs d'Europe de l'Est et judéo-allemands].

התפתחות המחשבה ההלכתית, מן העולם המימי-ביניימי ועד לעת המודרנית, ממחישה את כושר ההסתגלות של מסורת זו: המעבר "מ-Prague אל Presbourg" המתואר במחקר האחרון מראה כיצד הכתיבה המשפטית היהודית נתחדשה בעולם משתנה [Kahana, 2015]. הבניות-העל הגדולות של ההיסטוריה הדתית האשכנזית מדגישות את עומקה של רציפות אינטלקטואלית זו [Soloveitchik, 2014].

לפני שהשם Fortuin התקבע כשם משפחה תורשתי, חיו המשפחות היהודיות במרכז אירופה ובמערבה בעולם כלכלי שבו מוניטין, אשראי וסוד מילאו תפקיד מכריע. העת החדשה (המאות ה-XV–XVIII) ראתה את עלייתה של דמות ה-Hofjude, "היהודי החצרני", מתווך פיננסי וספק של נסיכים.

מעמד זה, יוקרתי כמו שהיה רופף, מודגם באופן מצוין בגורלו של Joseph Süss Oppenheimer, שהמחקר הראה כיצד המשפט וההוצאה להורג הפכו אותו לדמות מופת טרגית של יהודי החצר במאה ה-XVIII [Mintzker, 2017]. גורלם של אישים כאלה מזכיר עד כמה ה"מזל" — אותו מזל שאליו רומז שם המשפחה שלנו — יכול היה להיות הפכפך, וחסד הנסיך עשוי היה להפוך פתאום לנפילה קטלנית.

העולם הכלכלי היהודי של תקופה זו נשען גם על "כלכלת הסוד", שבה מחזור המידע החסוי, הידע והרשתות היווה הון יקר ערך לא פחות מכסף [Jutte, 2015]. בהקשר זה, שם המעלה את הון ואת הגורל רוכש תהודה מיוחדת: הוא מרכז בתוכו את התקווה והחרדה של עם שפרנסתו נותרה תמיד תלויה ברצונם הטוב של בעלי הכוח.

את חיי הקהילה היומיומיים ניתן ללכוד דרך ארכיוני בתי הדין ויומני הרבנים. יומני הרב Hayyim Gundersheim בפרנקפורט דמיין, בין השנים 1773 ל-1794, פותחים חלון יוצא דופן אל עולמם של יהודי גרמניה ערב האמנציפציה, וחושפים את הסכסוכים, הנישואין, העסקים והמתחים של קהילה עירונית [Fram, 2012]. בעולם כזה — גרמני, עירוני, מסחרי — שמות משפחה כמו Fortuin, בצורותיהם הגרמניות הקרובות, יכלו להתגבש לפני שהגיעו לארצות השפלה.

במאות ה-19 וה-20, העולם היהודי ידע בו-זמנית תסיסה תרבותית עזה ותנועות הגירה נרחבות שפיזרו את שמות המשפחה הרחק מעבר למוקדי מוצאם. תחיית התרבות היהודית במרכז אירופה ובמזרחה, בין השנים 1897 ו-1930, ראתה פריחה של יצירה ספרותית ולשונית עשירה, וכן עבודת בניין לאומי סביב היידיש והעברית [Bechtel, 2002]. דינמיקה זו הגדירה מחדש את הזהויות היהודיות ולוותה את גלי ההגירה הגדולים שמעבר לאוקיינוסים.

השם Fortuin, בדיוק, ממחיש את פיזורו העולמי. הרשומות הדמוגרפיות מעידות על נוכחותו במספר רב מאוד של מדינות: Fortuin נמצא בפרט באוסטרליה, בבלגיה, בקנדה, בדנמרק, באנגליה, בצרפת, בגרמניה, באינדונזיה, בישראל, באיטליה, בנמיביה, בהולנד, בניו זילנד, בנורווגיה, בפיליפינים, בסקוטלנד, בדרום אפריקה, בשוודיה ובשווייץ. פיזור זה משקף הן את ההיסטוריה הקולוניאלית ההולנדית (אינדונזיה, דרום אפריקה, נמיביה) והן את ההגירות היהודיות המודרניות (ישראל, יבשת אמריקה).

השורש הדרום-אפריקאי ראוי לתשומת לב מיוחדת. השם הוכנס לשם בתקופה הקולוניאלית: שם המשפחה Fortuin הוא ממוצא הולנדי, שפירושו "מזל" או "עושר", והובא לדרום אפריקה על ידי המתיישבים ההולנדים במאה ה-17. חשוב להבחין היטב בין שתי ההיסטוריות: ה-Fortuin היהודי-הולנדי וה-Fortuin האפריקנר או ה"כלאיים מהקייפ", החולקים את צורת השם אך לא בהכרח את אותה הלינאה. הומונימיה בין-קהילתית זו אופיינית לשמות הנגזרים מן האוצר המילוני ההולנדי המשותף, שאומצו באופן עצמאי על ידי אוכלוסיות שונות.

שפת היידיש, אשר הייתה הגורם המניע של כה רבות מהגירות אלה, נותרת החוט המקשר בסיפור הדיאספורי הזה: שפת החיים היומיומיים, הספרות והזיכרון, היא ליוותה את המשפחות האשכנזיות בנדודיהן, עד שידעה את השקיעה הפתאומית שכפתה עליה השואה [Baumgarten, 2002]. שם המשפחה Fortuin, בנושאיו היהודים, הוא היום עד מפוזר של אותה תנועה עצומה.

כל עיון בלינאז' הנושא את השם Fortuin חייב לאמץ עיקרון של זהירות מתודית. השם, כפי שראינו, הוא רב־משמעי ורב־קהילתי. המסורת המשפחתית — הזיכרון המועבר מדור לדור — נוטה לרוב לפרש את שם המשפחה כסימן: סימן להצלחה אבות, למזל שבירושה, או לגורל מסומן. הארכיון, לעומת זאת, מזמין לדקויות.

מצד אחד, הרישום הסמכותי ממיין את השם בין שמות המשפחה האשכנזיים שנשאו על ידי אישים יהודים, עם מוצא לשוני הולנדי [Q56538392 — Wikidata]. מצד שני, הלקסיקוגרפיה מזכירה כי השם עשוי להיגזר מן הצרפתית Fortin ולא מן ההולנדית fortuin כשלעצמה [Fortuin — Wikipedia]. שתי השערות אלה אינן שוללות זו את זו: בהתאם לענפים ולאזורים, יתכן שגברה זו או אחרת, וצורת כתיב אחת יכולה לכסות מוצאות שונים.

מכאן נובעת כלל מתודולוגי מהותי לכל מי שמשחזר גנאלוגיה Fortuin: לעולם אין להניח את אחדות הלינאז' על סמך זהות השם בלבד. כפי שמדגישים בנימה אירונית הדיונים הגנאלוגיים, יהדותו של שם אינה מתמזגת עם יהדותו של אדם, והיפוכו של דבר נכון באותה מידה [comment savoir si mon nom est d'origine juive — Geneanet]. נושא שם Fortuin יכול להיות יהודי אשכנזי מהולנד, קתולי אפריקנר מן הכף, או צאצא של הוגנוטים צרפתים — ללא כל קשר בין ענפים אלה.

הגישה הקפדנית מחייבת אפוא להתעמת שיטתית עם הזיכרון בעל פה מול מקורות תיעודיים: פנקסי קהילה, שטרות מעמד אישי, רשימות מפקד אוכלוסין, וארכיוני הקהילות הספרדיות והאשכנזיות של Amsterdam. רק במחיר זה חדלה ה"פורטונה" של השם מלהיות אטימולוגיה מפתה בלבד, ונהפכת להיסטוריה הניתנת לאימות. במצב המקורות המצורפים לרישום זה, שיחזורה של לינאז' רציפה עדיין נמצא בגדר השערה עריכתית מוצהרת, הממתינה לאישור מתוך עבודת ארכיון.

השם Fortuin מרכז בהברותיו המעטות כמה שכבות של ההיסטוריה היהודית. שם טובת-מזל המעלה בדעת את העושר והגורל, הוא נטוע במסורת האונומסטית האשכנזית של שמות הברכה, ונושא עמו את חותמה של הנדרלנדית — שפתו של הצומת הדיאספורי הגדול שהייתה Amsterdam [Q56538392 — Wikidata]. קרבתו האפשרית לצרפתית Fortin מזכירה לנו שהשמות, כמו בני-האדם, נודדים ומשתנים, ומטשטשים את עקבות מוצאם היחיד [Fortuin — Wikipedia].

מקהילות הקודש של Ashkenaz בימי-הביניים [Woolf, 2015] ועד ליהודי החצר של העת החדשה [Mintzker, 2017], מהתחייה התרבותית של מזרח אירופה [Bechtel, 2002] ועד לפיזור העולמי בן-ימינו המתועד בכעשרים מדינות [Fortuin Surname Origin — Forebears] — השם חוצה את אפיסודות ההיסטוריה היהודית הגדולות, לרבות השבר של השואה אשר פגעה בחומרה כה רבה בהולנד [Histoire des Juifs aux Pays-Bas — Wikipédia].

ספר גדול זה לא התיימר לשחזר系譜 לינארית, אחר שלא עמדו לרשותו מקורות הקשורים ישירות לשושלת מוגדרת. הוא העדיף, ביושרה, להציב את המסגרות ההיסטוריות שבתוכן עשויה משפחה יהודית בשם Fortuin להיות זזה, ולנעוץ את עמודי-התווך של חקירה שיש להמשיך בה. שכן שם אינו מילה בלבד לעולם: הוא עקבה — שברירית ויקרת-ערך — של מסע קולקטיבי לאורך מאות שנים ובין יבשות.