- שם עברי
- הַאֲזִינוּ
- ספר
- דברים
- פסוקים
- Dt 32,1–52
- הפטרה
- 2 S 22,1–51
משה משאיר שיר, והטקסט מסביר למה: כדי שישמש כעד כשנשכח. הצורה הפואטית נבחרה כי היא נזכרת — הזיכרון הארוך עובר דרך הזמר ולא דרך הפרוזה. « זכור את הימים קדמוניים, שאל את אביך ויגידך »: ההוראה הגנאולוגית המפורשת ביותר בתורה.