הכינוי Annabi (המתועד לעיתים כ-El-Annabi، Bonel בגרסתו המצורפתת, או Bône ברשומות הקולוניאליות) משתייך למשפחה הגדולה של שמות היהודים והמגרביים בעלי מקור טופונימי. רשומת ההפניה שלו קובעת זאת בבהירות: הוא מציין את "מי שמוצאו מ-Annaba ('Anâba), במזרח אלג'יריה". מבנה השם ציית ל-נִסְבָּה הערבית — אותה סיומת שייכות ב--î המתחברת לשם מקום ומציינת את המוצא הגאוגרפי של יחיד או לינייג' — בדיוק כשם ש-Fâsî מפנה לפאס، Tlemçânî לתלמסאן, או Constantinî לקונסטנטין. <cite index="3-0">לשמות המשפחה של יהודי צפון אפריקה מקורות מגוונים, וחלק ניכר מהם נגזר משמות מקומות.</cite>
שיטת מתן שמות זו על פי מקום המוצא היא מן העתיקות והנפוצות ביותר בכל אגן הים התיכון. היא מעידה על זיכרון של הגירה: אין אדם נושא שם עיר אלא לאחר שעזבה, וקהילת הקליטה מזהה את המגיע החדש לפי ארצו. השם Annabi הוא, כשלעצמו, עדות לגלות ולנדודים — שם המשפחה של לינייג' שיצא מן העיר Annaba, נפוץ לאחר מכן לערים אחרות במזרח אלג'יריה ובתוניסיה, ובמאה העשרים — לצרפת ולמרחבים אחרים.
ספר הגדול הזה מבקש לשרטט את האופק ההיסטורי שבו השם מקבל משמעות: ההיסטוריה הארוכה של העיר Annaba — היפו העתיקה; הנוכחות היהודית במזרח אלג'יריה ושילובה בגלויות הים-תיכוניות; מנגנון הכינויים הטופונימיים; ולבסוף — גורלן העכשווי של המשפחות הנושאות שם זה. היכן שמדברות המסמכים — נדבר היסטוריה; היכן שנותרת רק המסורת — נאמר זאת בפה מלא.
השם Annabi בלתי נפרד מגורלה של עיר-אמו. Annaba היא אחת הערים העתיקות ביותר בצפון אפריקה, והיא נשאה במהלך הדורות שורה של שמות המסכמים את תולדות המגרב המזרחי. <cite index="2-0">Annaba נקראה לסירוגין Hippone, Hippo-Régius ו-Bône בטרם קיבלה את שמה הנוכחי.</cite>
הפניקים ייסדו את העיר, שהייתה תחנת מסחר פונית בטרם הפכה לעיר רומית מרכזית בשם Hippo Regius — "Hippone המלכותית" —, כינוי שניתן לה משום שהיתה מקום מושבם של מלכי נומידיה. היא הגיעה לשיא פריחתה כנמל גדול ומטרופולין אינטלקטואלי של אפריקה הרומית. שם כיהן saint Augustin כבישוף משנת 395 עד 430, וכך הפכה Hippone לאחד ממוקדיה המרכזיים של המחשבה הנוצרית העתיקה, עד למותו במהלך המצור הוונדלי על העיר.
לאחר התקופות הוונדלית והביזנטית, הפיכה הכיבוש הערבי את פני העיר. השם המימי-ביניימי Bûna (או Bône בצורתו האירופית) התבסס, בעוד שהעיר החדשה עברה מעט ממקומו של אתר Hippone העתיק. ואשר לשמה המודרני, Annaba — לפי המסורת הוא נגזר מן הערבית 'unnâb, השיזף, עץ פרי שהיה שכיח פעם באזור; העיר כונתה "עיר השיזפים". <cite index="4-0">פרי השיזף שממנו שאבה העיר את שמה כמעט ונעלם כיום מן האזור.</cite> ומן הצורה הזו בדיוק — 'Anâba — נגזרת הנִסְבָּה Annabi.
בתקופה העות'מאנית היה Bône נמל פעיל של המגרב המרכזי, משולב בתחום ריג'נסי אלג'יר ופנוי אל הסחר הים-תיכוני, ובמיוחד סחר האלמוג והדגן. לאחר כיבושו בידי צרפת בשנת 1832, שנתיים לאחר הנחיתה באלג'יר, הפך לאחד הנמלים הגדולים של אלג'יריה הקולוניאלית, ניחן באוכלוסייה קוסמופוליטית שבה שכנו זה לצד זה אלג'ירים מוסלמים, יהודים ילידי הארץ ומהגרים אירופאים — צרפתים, איטלקים ומלטים. בכור ההיתוך העירוני הזה נפוץ השם Annabi, וסימן את אלה שלינייתם הצטברה בעיר זו.
כדי להבין את שם המשפחה Annabi, יש לתפוס את ההיגיון של שמות המשפחה המגרביים. <cite index="3-0">חלק ניכר משמות המשפחה של יהודי צפון אפריקה נגזר משמות מקומות.</cite> קטגוריה "טופונימית" זו כוללת שמות שנוצרו מערים, אזורים או ארצות מוצא, והיא מהווה אחת השכבות הברורות ביותר באונומסטיקה היהודית המגרבית.
המנגנון פשוט ואוניברסלי: כאשר משפחה עוזבת את עיר מוצאה ומתיישבת במקום אחר, הקהילה הקולטת מזהה אותה לפי מקומה. L'Annabi — "זה שמ-Annaba" — הופך כך לשם משפחה ניתן להעברה. התהליך עוקב אחר דקדוק הניסבה הערבית, שבה הסיומת -î (נקבה -iyya) מבטאת שייכות או מוצא. אותה תצורה מופיעה בשמות פטרונימיים אין-ספור בצפון אפריקה: Constantini (Constantine), Mostaganémi (Mostaganem), Tlemçani (Tlemcen), Djerbi (Djerba), Sfaxi (Sfax), Tunsi (Tunis). Annabi שייך בכל הזכויות לסדרה זו.
יש עם זאת להדגיש נתון מהותי: שם משפחה טופונימי אינו נחלתה הבלעדית של קהילה דתית אחת. שם כמו Annabi עשוי היה להיות נשוא בו-זמנית על ידי משפחות יהודיות ומשפחות מוסלמיות, כולן ממוצא מאותה עיר. <cite index="0-0">שם המשפחה Annabi מתועד כשם פטרונימי שמקורו ומשמעותו מתועדים במדריכים הגנאלוגיים.</cite> לפיכך, השתייכותה הדתית של לִינְאָה מסוימת בשם Annabi אינה ניתנת להסקה משם המשפחה בלבד: יש לבססה על פנקסי מצב אזרחי, מסמכים קהילתיים או זיכרון משפחתי. אופי משותף זה הוא יקר ערך: הוא מזכיר שבמגרב הקדם-מודרני, יהודים ומוסלמים מאותה עיר חלקו שפה, תרבות חומרית, ולעתים קרובות גם אותו מאגר onomastique.
העברת שמות אלה עוגנה בחקיקה רק מאוחר. באלג'יריה, דקרט Crémieux של 1870, שהעניק אזרחות צרפתית ליהודים הילידים, ובאופן כולל יותר — קיבוע מצב האזרחי הקולוניאלי — הוא שקבע את שמות המשפחה בכתיבם הרשמי. לפני כן, השמות הופיעו בצורות משתנות, ואותו אדם יכול היה להיקרא על פי ניסבת מוצאו, על פי מלאכתו או על פי שם אביו.
השם Annabi, כשהוא מציין לינאז' יהודית, שייך לאחת מן הנוכחויות הדיאספוריות העתיקות ביותר בים התיכון. <cite index="1-0">תולדות היהודים באלג'יריה נשתרשו בעת העתיקה ומשתרעים על פני יותר משני אלפי שנים.</cite> הנוכחות היהודית בצפון אפריקה מתועדת כבר מן התקופה הרומית, ואזור Hippone — Annaba — אינו יוצא מן הכלל, שכן שכן על הדרכים המסחריות שקישרו בין המזרח, איטליה וספרד.
במרוצת הדורות, נתעצב היהדות המגרבית בשכבות זו על גבי זו: שכבה ילידית קדומה מאוד, המכונה לעיתים "ברברית" או "תושבים"; תוספות מזרחיות שהגיעו מן המזרח הקרוב; ואחר כך, לאחר 1492, הגעתם ההמונית של גולי חצי האי האיברי, המגורשים, שנדחו בגירושי ספרד ופורטוגל. גלים אלה נתמזגו בערי מזרח אלג'יריה — Constantine, Bône, Guelma — והולידו קהילות שהיו כאחד מושרשות במקומן וקשורות לרשתות הספרדיות הגדולות של הים התיכון.
Bône אכלסה קהילה יהודית מאורגנת, שנחנה במוסדותיה הדתיים. המקדש המפורסם ביותר בעיר היה Ghriba de Bône, מקום עלייה לרגל שהיה להד לגרבא המפורסמת של Djerba שבתוניסיה. <cite index="5-0">Ghriba de Bône היתה מקדש מקודש של הקהילה היהודית בעיר.</cite> השם Ghriba — "הזרה", "הנפלאה" — מציין בכל רחבי צפון אפריקה את בתי הכנסת האלה, העטופים באגדות וקשורים לנוהגי עלייה לרגל. <cite index="5-0">בית הכנסת Ghriba de Bône השתייך למורשת הדתית של יהודי עיר זו באלג'יריה במאה העשרים.</cite>
תחת השלטון הצרפתי ידעה הקהילה היהודית של Bône, כמו יהדות אלג'יריה כולה, תמורה עמוקה: צרפות באמצעות בית הספר, מודרניזציה של מוסדות הפולחן, ניידות חברתית וגיאוגרפית מוגברת. בהקשר זה נשאו משפחות Annabi — אלה שעזבו את העיר לטובת Constantine, אלג'יר, תוניס או צרפת — עדיין בשמן את הזיכרון של עיר השיזפים, אף שכבר לא ישבו בה עוד.
השם הפטרונימי הטופוגרפי הוא, מעצם טבעו, פרי של תזוזה. כל עוד משפחה שוהה ב-Annaba, כינויה "האנאבי" יהיה מיותר; השם אינו רוכש משמעות אלא במקום אחר, שם שמוצאה הבּוֹנִי מבדיל את נושאיו. התפשטות שמו של Annabi מחוץ לעיר היא אפוא עדות לניידות עתיקה, שקדמה לקיבועו המינהלי.
כאן הארכיון והמסורת משיבים זה לזה. ההיסטוריה המתועדת של יהודי צפון אפריקה מאשרת תנועה מתמדת בין ערי המגרב: הקהילות שבמזרח אלג'יריה ואלה שבתוניסיה — Tunis, Le Kef, Sfax — קיימו ביניהן קשרים הדוקים, דרך המסחר, ברית הנישואין והחליפין הרבניים. <cite index="1-0">הקהילות היהודיות בצפון אפריקה היו קשורות ברשתות שחצו גבולות אזוריים.</cite> Annabi שהתיישב בתוניסיה היה מוכר שם בדיוק בזכות מוצאו האלג'יראי, ולהפך.
המסורת המשפחתית, במקומות שבהם היא עדיין קיימת, נוטה לשמר את זכרה של "עיר המוצא" ולעתים של מקדש ייחוס. כאשר לינאה של Annabi מעבירה את זיכרון Bône וה-Ghriba שלה, היא מאשרת בסיפור את מה שהאונומסטיקה כבר רמזה עליו. אך יש לנהוג בזהירות: לא כל המשפחות הנושאות שם זה יורדות בהכרח מאב קדמון אחד ומשותף. כמה שורשים יכלו לאמץ באופן עצמאי את אותה ה-nisba, פשוט מפני שחלקו באותה עיר מוצא. אחדות השם אינה מבטיחה אפוא אחדות הדם — זהו ניואנס שהארכיון כופה על הזיכרון.
קריאה כפולה זו — השם כסמן מוצא מתועד, והמסורת הבעל-פה כהעברה של מוצא זה — הופכת את הפטרונים Annabi לאובייקט של "צומת", שבו הנתון התיעודי והסיפור המועבר מאשרים זה את זה מבלי להתמזג.
גורלן של משפחות Annabi, כגורל יהדות אלג'יריה כולה, הופרע ממשבריו של המאה העשרים. <cite index="1-0">תולדות יהודי אלג'יריה מסומנות בשורה של קרעים לאורך המאה העשרים.</cite> תקופת וישי ביטלה באופן זמני את האזרחות הצרפתית שהוענקה בגזירת Crémieux; מלחמת העולם השנייה פגעה קשות בקהילות שחשו לרגע כי הן ניצבות בפני איום קיומי.
ואז בא המפנה המכריע של עצמאות אלג'יריה, ב-1962. כמעט כל אוכלוסיית יהודי אלג'יריה עזבה את המדינה, בגל גלות שהביא קץ לנוכחות מרובת דורות. יהודי Bône, כיהודי Alger, Oran ו-Constantine, התיישבו בעיקר בצרפת המטרופולינית, ובחלקם בישראל. גלות זו פיזרה את משפחות Annabi ברחבי צרפת — Marseille, Paris, הדרום — שם שיחזרו חיי קהילה תוך שמירה על הזיכרון של עירם המקורית.
מאז החל השם Annabi לשמש תפקיד אחר. הוא לא היה עוד רק סימן לשורש גיאוגרפי חי, אלא כלי קיבול לזיכרון: זיכרונו של עולם שחלף, זה של קהילות יהודיות במזרח אלג'יריה. המורשת החומרית של נוכחות זו — בתי כנסת, בתי קברות, מקדש ה-Ghriba — נותרת באלג'יריה כעד אבן, בעוד החיים נושאים את זכרה בשמות משפחתם. <cite index="5-0">ה-Ghriba של Bône נמנית כיום עם המורשת השמורה והמתועדת של יהדות צפון אפריקה.</cite>
כך, דרך גלויות זו אחר זו, פעל השם Annabi היפוך מרשים: שנוצר לסמן עזיבה של עיר, הפך דורות מאוחר יותר לחוט האחרון המקשר את הצאצאים אל עיר השיזפים.
שם המשפחה Annabi מכיל בכמה אותיות היסטוריה ים-תיכונית ארוכה. משמעותו הראשונית ברורה ומתועדת: הוא מציין מוצא מ-Bône, "זה שבא מ-Annaba", באמצעות הנִסְבָּה הערבית המחוברת לשמה של העיר בעלת האלף השמות — Hippone, Hippo Regius, Bûna, Bône, Annaba. עיר זו הייתה לסירוגין עמדת מסחר פיניקית, מטרופולין רומי, מושב הבישופות של אוגוסטינוס הקדוש, נמל עות'מאני, ולאחר מכן עיר גדולה של אלג'יריה הקולוניאלית.
כאשר הוא מציין שושלת יהודית, שם זה מקשר את נושאיו לנוכחות היהודית הארוכה במזרח אלג'יריה — נוכחות בת אלפי שנים, העשויה שכבות של שורשים ילידיים ותוספות ספרדיות, ומאורגנת סביב מוסדות כדוגמת הג'ריבה של Bône. אך השם, בשל אופיו הטופונימי, שותף גם עם משפחות מוסלמיות מאותו מוצא, ואינו יכול, כשלעצמו, לקבוע את השתייכותה הדתית של שושלת: רק הארכיון יכול לעשות זאת.
נותר העיקר: שם של הגירה שהפך לשם של זיכרון. שנולד מן היציאה, הוא מעיד היום על נאמנות. דרך שברי המאה העשרים ופיזורן של הקהילות האלג'יריות, Annabi ממשיך לאמר, למי שיודע להקשיב, על נאמנותה של שושלת לעיר שבה נולדה. בכך, אולי, טמון ייעודו העמוק של כל שם משפחה טופונימי: להפוך את המרחק לקשר, ואת הגלות למסירה.
