בסיס הנתונים Memi De-Shalit של שמות המשפחה היהודיים

השמות הפרטיים הגבריים הם ברובם שמות עבריים, מקראיים או בתר-מקראיים. ישנם גם שמות אחדים ממקור יווני וארמי. הקבוצה הבאה של שמות אב מורכבת משמות עממיים או חוליניים, הקרויים בעברית כינויים וביידיש רופנעמען. שמות אלה יכלו להיות המקבילים ביידיש או צורות החיבה של השם העברי, או נגזרים משפה אירופית. בכל המקרים, גם הם שמות אב שהפכו למקורות לשמות משפחה. שם אב מבוסס בעיקרו על השימוש בשמו הפרטי של אב או של סב כשם משפחה תורשתי. צורות כאלה קיימות בשפות רבות, למשל השם Johnson (John's son, «בנו של ג'ון»), MacArthur או Ibn Saoud.

בהינתן השם המקראי אברהם כדוגמה (Stahl, Origin, עמ' 179 ואילך), שם המשפחה עשוי להיות צורת היסוד של השם אברהם, או שם זה בתוספת תחילית או סיומת המורות על «בנו של» או «השייך ל»: Abrahams, Abrams, Abramov, Abramoff, Abramsky, Abramovitch, Abramesku, Abrahms/zon, Abrampur, Abramzada, Barhumi, Barami, Ben Avraham, Avrahami. לחלופין, שם אב עשוי להתבסס על צורת חיבה מקוצרת או כינוי: Jacob > Yankel או > Koppel, המפיקים בהתאמה את השמות Yanko, Yankels, Yankelevitch או Koppels, Koppelmann, Cooperman, Koppelovitch, Kopf, Kauffman. במזרח אירופה היו לשמות עבריים פרטיים רבים צורות עממיות ביידיש או כינויים מקבילים, שהפכו לבסיס לשמות משפחה מסוג שם אב: כך יהודה, שיעקב דימה לאריה (בראשית מט, ט), הפיק את השם היידי Leib («אריה»), והוליד שמות כגון Leibovitch, Leibeles, Laybl, Leibinson. לעיתים תורגם השם העברי המקורי בטרם הפך לשם משפחה: צמח הפך ל-Cerescas בספרד; יום טוב הפך ל-Bondi באיטליה.

שם אם או שם אם קדמונה הוא השימוש בשמה הפרטי של אם או של סבתא כשם משפחה תורשתי. בדרך כלל מדובר בשם היסוד בתוספת סיומת המורה על הקשר או על השייכות: Soros, Edels, Richles, Zipres; או הסיומת kin כמו ב-Sorotskin, Rivkin, Laikin, Haikin, Mirkin, Zipkin; צורת החיבה in כמו ב-Rivlin, Beilin; וצורות נוספות כגון Shprinzak (מ-Shprinze), או אלה המסתיימות ב-man(n) (המורה על בעלה של מי שנקראת X) Esterman, Perlman.

בראש שמות הייחוס עומדים אלה הקשורים בכהונה הישראלית המסורתית, הכוהנים, צאצאי אהרון, הכהן הגדול הראשון ואחיו הבכור של משה. אף שתפקידיהם הפולחניים פסקו עם חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה, שמרו משפחות כוהנים רבות על קשרי הייחוס שלהן, ויוחדו להן תפקידים טקסיים בבית הכנסת, כגון עלייה ראשונה לתורה או פדיון הבן. מחקרי DNA עדכניים מורים על קיומם של קווי שושלת גבריים שניתן להתחקות אחריהם לאורך יותר מ-3,000 שנה. שמות המשפחה היו אחד האמצעים לזהות קבוצה זו: Cohen, Kogan, Kahane, Kahaneman; הצורה הפולנית Caplan; וראשי התיבות Katz עבור כהן צדק, כלומר «כהן אמיתי»; השוו גם Maze, המוסבר כראשי תיבות של מזרע אהרון הכהן — «מזרעו של אהרון הכהן».

בדומה לכך, הלוויים, אשר סייעו לכוהנים במקדשי ירושלים הקדומים, אם בשירה ובליווי כלי נגינה ואם בשמירה על השערים, מיוצגים במגוון שמות המבוססים על הצורה הנפוצה ביותר, Levy: Levine, Levitt, Levitas. השם Segal, הנישא בידי לוויים רבים, מוסבר כראשי תיבות של סגן לכהונה, «משנה לכהן». קיימות משפחות לוויות מפורסמות אחדות, כגון משפחת Horowitz (Hurwitz, Gurowitz), צאצאי הרב ישעיהו הורוביץ (המאות השש-עשרה והשבע-עשרה), הידוע בכינויו שֶׁלָה (שני לוחות הברית). הערת אזהרה, במיוחד ליהודים אשכנזים הנושאים שמות יוקרתיים אלה: בהיעדר ראיה תיעודית, ובעיקר מסורת משפחתית, אנשים רבים הנקראים Cohen או Levy, וכן נגזרותיהם, אינם נמנים עם ייחוס אבהי זה. בארצות אחדות לא תמיד נרשמו הנישואים במרשם האוכלוסין; ילדים שנולדו מאיגודים אלה קיבלו אפוא את שם המשפחה האימהי.

אחוז גבוה משמות המשפחה היהודיים מבוסס על שמות מקומות. הם משקפים את נדודי עמנו. השמות עשויים להתייחס למקומות יישוב כגון ערים (Galinsky < Kalin; Kanevsky < Kanev) שמהן באה המשפחה בטרם היגרה אל המרכזים העירוניים שבהם אימצה את שמה. השמות עשויים לשקף דפוסי הגירה (לעיתים בשל רדיפות וגירושים) ברחבי העולם היהודי, ממקומות כגון כרכים (Yerushalmi, Hamburger, Braunschweiger, Toledano, Sanani, Sharabi, Yazdi), חבלי ארץ (Walach, Bloch), מדינות (Deutsch, Nemetz, Hollander, Pollack, Portugali, Sarfati, Franco) או אזורים תרבותיים נרחבים יותר (`Ajami, Ashkenazi, Mizrahi, Shami, Turkel). השוו Stahl, Origins, עמ' 185, לרשימה מפורטת של שמות ספרדיים הנגזרים מערים וכרכים באיבריה. Laredo מונה במרוקו 350 שמות משפחה המזכירים מקומות בספרד ובפורטוגל. הערת אזהרה: שמות המבוססים על שמות מקומות אינם מעידים תמיד על מוצא ישיר מאותו מקום; הם עשויים להורות על כל מיני קשרים עקיפים בין נושא השם לבין המקום — מוצא רחוק של המשפחה, מגורים זמניים, מסחר, קרבת משפחה.

שמות משפחה רבים מבוססים על מקצועו של נושא השם הראשון במשפחה. שמות אלה משקפים את העיסוקים הכלכליים של היהודים בקהילותיהם השונות. מעניין שמקצועות רבים אלה היו זהים בתפוצות שונות, למשל: אופה (Becker, Habaaz), בנאי (Bauman, `Amar), זגג (Glazer, Glassman, Sklarsky), חייט (Hayyat, Schneider, Schneidman, Kravitz), חלפן (Halfan, Wexler), טוחן (Milman, Melnik), נגר (Najaar, Tishcler, Zimmerman, Stoler, Plotnick), נפח (Haddad, Shloser, Blechman, Koval), בורסקי סבון (Zeifer, Tsaban, Midler), סוחר (Tajjar, Hendler), רוכל (Kremer, Wazaan, Kupiyetz), סנדלר (Shuster, Shumacher, Ciubotaru), צבע בדים (Sebag, Farbiarz), צייר (Dahan, Farber, Mahler), צורף/כספי (Sayag, Goldschmidt, Zlotnick, Argentero), רופא (Rofe, Tabib, Hakim, Doctor, Arzt). השמות עשויים להיות בעברית, ביידיש או באחת השפות האחרות שדיברו בהן היהודים והבינו אותן שכניהם הלא-יהודים. לא רק המקצוע או המלאכה נרשמים, אלא גם החומר שבו השתמש האומן, ואף הכלים שהיו בשימוש והפצת המוצר המוגמר. למשל, ייצור הטקסטיל ומסחרו, שהיו נפוצים מאוד, סיפקו שמות רבים: Chayat, Schneider, Portnoy, Kravitz; כלי המלאכה: Nudel, Needleman, Fudem (חוט), Fingerhut (אצבעון), Scherman (גוזר); ההתמחויות: Hefter (המהדק, המצמיד פריטים לבגדים), Perlsticker ו-Goldsticker (אלה שרקמו במשבצות פנינה וזהב), Talisman (מי שמכין טליתות), ו-Damsky/Demsky (חייט או סוחר לנשים).

שמות משפחה אלה הם ביסודם תופעה אשכנזית, שנוצרו באופן מלאכותי בידי הרשויות המקומיות ובידי יחידים במאמץ להעניק לכל אדם שם משפחה. Stahl (Origin, עמ' 175–176) זיהה יותר משלושים מילות יסוד ביידיש שנעשה בהן שימוש בנפרד (Grin) או בצירוף (Grinberg) ליצירת רוב שמות אלה בעלי הצליל היהודי. ניתן לחלק מונחים אלה לקבוצות הבאות: צבעים — roit, roth (אדום), grin, gruen (ירוק), weiss (לבן), schwartz (שחור), gelb, gel (צהוב), blau, blaub (כחול); טבע — bach (פלג), berg (הר), stein (אבן), stern (כוכב), thal, tal (עמק), wasser (מים); מתכות ואבנים יקרות — gold (זהב), zilber (כסף), kupfer, cooper (נחושת), eisen (ברזל), diamante (יהלום), rubin (אודם), perl (פנינה); צמחים — boim, baum (עץ), wald (יער), blatt (עלה), blum, bloom, blit (פרח), roiz, ros, roz (ורד); חומרים — holtz (עץ), gluz, glas (זכוכית), wein (יין); תכונות פיזיות — shein, shen (יפה), lang (גבוה, ארוך), grois, gross (גדול, חשוב), klein (קטן) + mann (איש).

מדובר בקבוצה מצומצמת יחסית, ששמותיה בעברית ומשקפים ערכים היקרים ליהודים. אחדים משמות אלה החלו כשמות פרטיים ויכלו להתפתח לשמות אב או לשמות אם: Rahamim, Nissim, Teshuvah, Nehamah, Zion.

קטגוריה זו חושפת בפנינו את ראשי הקהילה ובעלי התפקידים בה, המיוצגים באוסף עשיר של שמות משפחה: רב (Rabin, Rabinowitz, Rabiner, Rabi, Hacham, Lamdan); תארי כבוד, בדרך כלל בצורת ראשי תיבות (Bachar — בן כבוד רב; Behrab — בן הרב; Shalita — שיחיה לאורך ימים טובים אמן); חזן (Chazan, Zinger, Schulzinger, Cantor, Meshoyrer, Soloway, Soloveitchik); מורה (Melamed, Lehrer, Mualem, Morenu, Mor, Mula; Darshan, Maggid, Be[he]lfer); שוחטים (Shohet, Schecter, Shub, Treiber, Menaker); תלמיד חכם (Zehnwirt, Talmud, Mishnayos); סופרים (Sofer, Schreiber, Sass — ראשי תיבות של סופר סת"ם, סופר הכתבים הדתיים: ספר תורה, תפילין ומזוזות); מתפללים מתמידים בתפילה בציבור (Shulman, Tsenter — האדם העשירי במניין, Tillimzoger — קורא תהילים, Schatz — שליח ציבור, Kaddishman); מנהל (Nagid, Gabbai, Shames, Shkolnik, Parnas); ועוד אחרים: Dayyan, Tokayer (תוקע השופר), Somech (המסייע לחזן), Wekker (המעורר את האנשים לתפילה), Shulklopper (הדופק על דלת בית הכנסת או על ספסלו).

צורה זו של שמות משפחה, כמו התכונות הבאות, מלמדת אותנו על נושא השם הראשון כאדם פרטי. למשל, שמות המורים על אדם טוב: Gutman, Almalih, Almaleh, Bueno; אדם אדיב: Feinerman, Galanti; מכובד: Yaqar, Toeier, Karido, Caro; עדין: Matuka, Halu, Zuessman; קדוש: Heilig, Gottesman.

שמות אלה משקפים מאפיינים פיזיים: צבע שיער או גוון עור (Negrin, Amarillo; ראו גם שמות הצבע המלאכותיים לעיל); גובה — Lang, Gross, Tawil, Klein, Kurtz, Katan, Malik; יופי — Jaffe, Naeh, Hassan, Jamili, Shein, Ermosa; תווי גוף או פנים, או מומים — Atrash (חירש), Blinder, Krumbein.

שמות הצמחים הם לעיתים קרובות שמות קישוטיים, למשל שמות עצים: Birenbaum, Kestenbaum, Kirchenbaum, Tannenbaum. שמות בעלי החיים נגזרים פעמים רבות משמות אב עממיים, כלומר משמות פרטיים הקשורים או המשויכים לדמויות מקראיות, ובמיוחד אלה שיעקב בירך (בראשית מט): (יהודה)-Leib, (בנימין)-Wolff, (יששכר)-Ber, (נפתלי)-Hirsch, (אפרים)-Fishel או Fisher; השוו גם Yaacov-Wurms, תרגום של תולעת יעקב (ישעיהו מא, יד).

קיים מספר קטן של שמות הקשורים לתקופות זמן שונות, כגון ימות השבוע — Sontag, Montag, Mittwoch, Freitag, וכן Ben Sheshet, Ben Shabbat; שמות החודשים העבריים — Kislev, Nisan, Sivan, Tammuz; עונות השנה — Spring, Sommer, Herbst, Winter; או חג יהודי — Yomtov, Bondi.

חלק משמות המשפחה הם נוטריקונים עבריים, כלומר שמות הנוצרים מאותיות הפתיחה של ביטוי עברי. הם עשויים להתייחס לקרובי משפחתו של אדם: בר"ג (בן רבי גרשון); חרל"פ (חתן רבי לוי פנחס); לייחוס: כ"ץ (כהן צדק — מייחוס כהונה אמיתי), סג"ל (סגן ללוייה — שני ללוויים, או סגן לכהונה — שני לכהן), זק"ש (זרע קדושים — צאצאי קדושים); למקצוע: שו"ב (שוחט ובודק — שוחט ומפקח טקסי), ס"ס (סופר סת"ם — סופר הטקסטים הדתיים: ספר תורה, תפילין ומזוזות). לעתים, שמות אלו, כאשר הם נכתבים בעברית, מוסיפים שני גרשיים לפני האות האחרונה כדי לציין שמדובר בראשי תיבות. ניתן להבחין גם בתופעה של מתן משמעות יהודית לשמות זרים על ידי הסברתם כראשי תיבות: בּיק (בפולנית, «שור») מוסבר כבני ישראל קדושים; וולך (אדם מוולכיה, מחוז רומני) מוסבר כראשי תיבות של ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט, יח); אזולאי (שם ברברי) מוסבר כמתייחס לייחוס הכהונה ולאיסוריו המשפחתיים, אישה זונה וחללה לא ייקחו (ויקרא כא, ז). שמות אחרונים אלו, שעוצבו כדי להעניק משמעות עברית לשמות ממוצא זר, מעידים על מידה מסוימת של אוריינות בעולם היהודי, המסוגל לזהות את הפסוק המקראי.

שמות משפחה מסורתיים רבים הם בעברית; אולם תחיית עם ישראל במאה העשרים, שהתאפיינה בשיבה לארץ ישראל ובשפה עברית מחודשת, מצאה את מקבילתה ביצירת שמות משפחה. ראשוני מנהיגי התנועה הציונית שינו את שמם: מאליעזר פרלמן לבן-יהודה, מדוד גרין לבן-גוריון, ממשה שרתוק לשרת, מלוי שקולניק לאשכול, מיצחק שימשלביץ' לבן-צבי, וממאיר ברלין לבר-אילן. לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, גדל מספר היהודים שבחרו בשמות משפחה מעוברתים.