מאגר המידע ע"ש מימי דה-שליט של שמות המשפחה היהודיים, השמור ב-ANU — מוזיאון העם היהודי, מכיל עשרות אלפי שמות משפחה תורשתיים. הערכים נבחנו בידי הוועדה האקדמית שלנו, אשר ציינה, ככל שהיה ניתן, את סוגו של כל שם, את האטימולוגיה שלו ואת גרסאות הכתיב שלו, וכן את התפוצה הגאוגרפית שלו ואת נושאיו המפורסמים. לעיתים נוספו אליו גם מסורות משפחתיות שבעל-פה. פעמים רבות קיימים כמה הסברים סבירים לאותו שם משפחה. השתדלנו לצמצם, ואף להימנע, מן ההשערות ומן ההסברים הדמיוניים שהופיעו במהדורות קודמות של קובץ זה. כאשר לא הייתה הוועדה בטוחה באטימולוגיה, היא ריככה את ההסבר בכך שכינתה אותו «סביר» או «אפשרי».
אימוץ שם משפחה או שם אב היה אמצעי לזהות אדם ותא משפחתי בתוך מסגרת חברתית. למעט יוצאים מן הכלל אחדים, שמות המשפחה היהודיים התורשתיים הם תופעה היסטורית מאוחרת יחסית. רוב השמות הספרדיים נבחרו לאחר גירוש ספרד בשנת 1492, כאמצעי לשמר את הזהות הקהילתית, ואילו רוב השמות האשכנזיים (מזרח אירופה וגרמניה) אומצו בין השנים 1787 ל-1830, במסגרת מדיניות ממשלתית שנועדה למפקד את נתיניהן היהודים. העיור הגובר וריבוי האנשים בעלי אותו שם פרטי היו גורם נוסף שהסביר את הצורך בשמות משפחה.
במאה התשע-עשרה, עם עליית הלאומיות במדינות אירופה ועם ההגירות ההמוניות של יהודי מזרח אירופה, חלו תמורות בבחירת שמות המשפחה. בהונגריה של אמצע המאה התשע-עשרה יכלו היהודים להפוך את שמם לצורות הונגריות נפוצות בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית. עם זרם היהודים לאירופה המערבית, ובמיוחד לצפון אמריקה, ניתן להבחין בהופעתן של צורות אנגליות וצרפתיות מקבילות. אחדים מן המהגרים שבאו לישראל מכורדיסטן, מתימן ומהודו לא היו בעלי שמות משפחה תורשתיים לפני עלייתם. במהלך המאה העשרים התפתחה בישראל מגמה: ליצור צורות עבריות לשמות המשפחה המסורתיים, כביטוי להזדהות עם תחיית העם היהודי הציונית. בשנות החמישים בפרט עודדה מגמה זו באופן רשמי בקרב נושאי תפקידים ממשלתיים וצבאיים, וכן בקרב ספורטאים ונציגים אחרים של מדינת ישראל החדשה.
ניתן לחלק את שמות המשפחה לקבוצות שונות (לעיתים עשוי להתקיים יותר מהסבר אחד לאותו שם). אפשר לסווגם לפי הסוגים הבאים.
שם אב (הנגזר משמו הפרטי של אב קדמון)
השמות הפרטיים הגבריים הם ברובם שמות עבריים, מקראיים או בתר-מקראיים. ישנם גם שמות אחדים ממקור יווני וארמי. הקבוצה הבאה של שמות אב מורכבת משמות עממיים או חוליניים, הקרויים בעברית כינויים וביידיש רופנעמען. שמות אלה יכלו להיות המקבילים ביידיש או צורות החיבה של השם העברי, או נגזרים משפה אירופית. בכל המקרים, גם הם שמות אב שהפכו למקורות לשמות משפחה. שם אב מבוסס בעיקרו על השימוש בשמו הפרטי של אב או של סב כשם משפחה תורשתי. צורות כאלה קיימות בשפות רבות, למשל השם Johnson (John's son, «בנו של ג'ון»), MacArthur או Ibn Saoud.
בהינתן השם המקראי אברהם כדוגמה (Stahl, Origin, עמ' 179 ואילך), שם המשפחה עשוי להיות צורת היסוד של השם אברהם, או שם זה בתוספת תחילית או סיומת המורות על «בנו של» או «השייך ל»: Abrahams, Abrams, Abramov, Abramoff, Abramsky, Abramovitch, Abramesku, Abrahms/zon, Abrampur, Abramzada, Barhumi, Barami, Ben Avraham, Avrahami. לחלופין, שם אב עשוי להתבסס על צורת חיבה מקוצרת או כינוי: Jacob > Yankel או > Koppel, המפיקים בהתאמה את השמות Yanko, Yankels, Yankelevitch או Koppels, Koppelmann, Cooperman, Koppelovitch, Kopf, Kauffman. במזרח אירופה היו לשמות עבריים פרטיים רבים צורות עממיות ביידיש או כינויים מקבילים, שהפכו לבסיס לשמות משפחה מסוג שם אב: כך יהודה, שיעקב דימה לאריה (בראשית מט, ט), הפיק את השם היידי Leib («אריה»), והוליד שמות כגון Leibovitch, Leibeles, Laybl, Leibinson. לעיתים תורגם השם העברי המקורי בטרם הפך לשם משפחה: צמח הפך ל-Cerescas בספרד; יום טוב הפך ל-Bondi באיטליה.
שם אם (הנגזר משמה הפרטי של אם קדמונה)
שם אם או שם אם קדמונה הוא השימוש בשמה הפרטי של אם או של סבתא כשם משפחה תורשתי. בדרך כלל מדובר בשם היסוד בתוספת סיומת המורה על הקשר או על השייכות: Soros, Edels, Richles, Zipres; או הסיומת kin כמו ב-Sorotskin, Rivkin, Laikin, Haikin, Mirkin, Zipkin; צורת החיבה in כמו ב-Rivlin, Beilin; וצורות נוספות כגון Shprinzak (מ-Shprinze), או אלה המסתיימות ב-man(n) (המורה על בעלה של מי שנקראת X) Esterman, Perlman.
ייחוס (כהונה, לוויה, גיורת)
בראש שמות הייחוס עומדים אלה הקשורים בכהונה הישראלית המסורתית, הכוהנים, צאצאי אהרון, הכהן הגדול הראשון ואחיו הבכור של משה. אף שתפקידיהם הפולחניים פסקו עם חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה, שמרו משפחות כוהנים רבות על קשרי הייחוס שלהן, ויוחדו להן תפקידים טקסיים בבית הכנסת, כגון עלייה ראשונה לתורה או פדיון הבן. מחקרי DNA עדכניים מורים על קיומם של קווי שושלת גבריים שניתן להתחקות אחריהם לאורך יותר מ-3,000 שנה. שמות המשפחה היו אחד האמצעים לזהות קבוצה זו: Cohen, Kogan, Kahane, Kahaneman; הצורה הפולנית Caplan; וראשי התיבות Katz עבור כהן צדק, כלומר «כהן אמיתי»; השוו גם Maze, המוסבר כראשי תיבות של מזרע אהרון הכהן — «מזרעו של אהרון הכהן».
בדומה לכך, הלוויים, אשר סייעו לכוהנים במקדשי ירושלים הקדומים, אם בשירה ובליווי כלי נגינה ואם בשמירה על השערים, מיוצגים במגוון שמות המבוססים על הצורה הנפוצה ביותר, Levy: Levine, Levitt, Levitas. השם Segal, הנישא בידי לוויים רבים, מוסבר כראשי תיבות של סגן לכהונה, «משנה לכהן». קיימות משפחות לוויות מפורסמות אחדות, כגון משפחת Horowitz (Hurwitz, Gurowitz), צאצאי הרב ישעיהו הורוביץ (המאות השש-עשרה והשבע-עשרה), הידוע בכינויו שֶׁלָה (שני לוחות הברית). הערת אזהרה, במיוחד ליהודים אשכנזים הנושאים שמות יוקרתיים אלה: בהיעדר ראיה תיעודית, ובעיקר מסורת משפחתית, אנשים רבים הנקראים Cohen או Levy, וכן נגזרותיהם, אינם נמנים עם ייחוס אבהי זה. בארצות אחדות לא תמיד נרשמו הנישואים במרשם האוכלוסין; ילדים שנולדו מאיגודים אלה קיבלו אפוא את שם המשפחה האימהי.
שם גאוגרפי או שם מקום (עיר, כרך, חבל ארץ או מדינה), המכונה לעיתים שם מגורים
אחוז גבוה משמות המשפחה היהודיים מבוסס על שמות מקומות. הם משקפים את נדודי עמנו. השמות עשויים להתייחס למקומות יישוב כגון ערים (Galinsky < Kalin; Kanevsky < Kanev) שמהן באה המשפחה בטרם היגרה אל המרכזים העירוניים שבהם אימצה את שמה. השמות עשויים לשקף דפוסי הגירה (לעיתים בשל רדיפות וגירושים) ברחבי העולם היהודי, ממקומות כגון כרכים (Yerushalmi, Hamburger, Braunschweiger, Toledano, Sanani, Sharabi, Yazdi), חבלי ארץ (Walach, Bloch), מדינות (Deutsch, Nemetz, Hollander, Pollack, Portugali, Sarfati, Franco) או אזורים תרבותיים נרחבים יותר (`Ajami, Ashkenazi, Mizrahi, Shami, Turkel). השוו Stahl, Origins, עמ' 185, לרשימה מפורטת של שמות ספרדיים הנגזרים מערים וכרכים באיבריה. Laredo מונה במרוקו 350 שמות משפחה המזכירים מקומות בספרד ובפורטוגל. הערת אזהרה: שמות המבוססים על שמות מקומות אינם מעידים תמיד על מוצא ישיר מאותו מקום; הם עשויים להורות על כל מיני קשרים עקיפים בין נושא השם לבין המקום — מוצא רחוק של המשפחה, מגורים זמניים, מסחר, קרבת משפחה.
מקצוע (וכן חומר גלם, מוצר מוגמר או כלים הקשורים במקצוע זה)
שמות משפחה רבים מבוססים על מקצועו של נושא השם הראשון במשפחה. שמות אלה משקפים את העיסוקים הכלכליים של היהודים בקהילותיהם השונות. מעניין שמקצועות רבים אלה היו זהים בתפוצות שונות, למשל: אופה (Becker, Habaaz), בנאי (Bauman, `Amar), זגג (Glazer, Glassman, Sklarsky), חייט (Hayyat, Schneider, Schneidman, Kravitz), חלפן (Halfan, Wexler), טוחן (Milman, Melnik), נגר (Najaar, Tishcler, Zimmerman, Stoler, Plotnick), נפח (Haddad, Shloser, Blechman, Koval), בורסקי סבון (Zeifer, Tsaban, Midler), סוחר (Tajjar, Hendler), רוכל (Kremer, Wazaan, Kupiyetz), סנדלר (Shuster, Shumacher, Ciubotaru), צבע בדים (Sebag, Farbiarz), צייר (Dahan, Farber, Mahler), צורף/כספי (Sayag, Goldschmidt, Zlotnick, Argentero), רופא (Rofe, Tabib, Hakim, Doctor, Arzt). השמות עשויים להיות בעברית, ביידיש או באחת השפות האחרות שדיברו בהן היהודים והבינו אותן שכניהם הלא-יהודים. לא רק המקצוע או המלאכה נרשמים, אלא גם החומר שבו השתמש האומן, ואף הכלים שהיו בשימוש והפצת המוצר המוגמר. למשל, ייצור הטקסטיל ומסחרו, שהיו נפוצים מאוד, סיפקו שמות רבים: Chayat, Schneider, Portnoy, Kravitz; כלי המלאכה: Nudel, Needleman, Fudem (חוט), Fingerhut (אצבעון), Scherman (גוזר); ההתמחויות: Hefter (המהדק, המצמיד פריטים לבגדים), Perlsticker ו-Goldsticker (אלה שרקמו במשבצות פנינה וזהב), Talisman (מי שמכין טליתות), ו-Damsky/Demsky (חייט או סוחר לנשים).
שם מלאכותי (או קישוטי), כלומר שם בדוי, לרוב מורכב משני שורשים
שמות משפחה אלה הם ביסודם תופעה אשכנזית, שנוצרו באופן מלאכותי בידי הרשויות המקומיות ובידי יחידים במאמץ להעניק לכל אדם שם משפחה. Stahl (Origin, עמ' 175–176) זיהה יותר משלושים מילות יסוד ביידיש שנעשה בהן שימוש בנפרד (Grin) או בצירוף (Grinberg) ליצירת רוב שמות אלה בעלי הצליל היהודי. ניתן לחלק מונחים אלה לקבוצות הבאות: צבעים — roit, roth (אדום), grin, gruen (ירוק), weiss (לבן), schwartz (שחור), gelb, gel (צהוב), blau, blaub (כחול); טבע — bach (פלג), berg (הר), stein (אבן), stern (כוכב), thal, tal (עמק), wasser (מים); מתכות ואבנים יקרות — gold (זהב), zilber (כסף), kupfer, cooper (נחושת), eisen (ברזל), diamante (יהלום), rubin (אודם), perl (פנינה); צמחים — boim, baum (עץ), wald (יער), blatt (עלה), blum, bloom, blit (פרח), roiz, ros, roz (ורד); חומרים — holtz (עץ), gluz, glas (זכוכית), wein (יין); תכונות פיזיות — shein, shen (יפה), lang (גבוה, ארוך), grois, gross (גדול, חשוב), klein (קטן) + mann (איש).
ערך או רעיון דתי יהודי
מדובר בקבוצה מצומצמת יחסית, ששמותיה בעברית ומשקפים ערכים היקרים ליהודים. אחדים משמות אלה החלו כשמות פרטיים ויכלו להתפתח לשמות אב או לשמות אם: Rahamim, Nissim, Teshuvah, Nehamah, Zion.
בעלי תפקידים בקהילה היהודית
קטגוריה זו חושפת בפנינו את ראשי הקהילה ובעלי התפקידים בה, המיוצגים באוסף עשיר של שמות משפחה: רב (Rabin, Rabinowitz, Rabiner, Rabi, Hacham, Lamdan); תארי כבוד, בדרך כלל בצורת ראשי תיבות (Bachar — בן כבוד רב; Behrab — בן הרב; Shalita — שיחיה לאורך ימים טובים אמן); חזן (Chazan, Zinger, Schulzinger, Cantor, Meshoyrer, Soloway, Soloveitchik); מורה (Melamed, Lehrer, Mualem, Morenu, Mor, Mula; Darshan, Maggid, Be[he]lfer); שוחטים (Shohet, Schecter, Shub, Treiber, Menaker); תלמיד חכם (Zehnwirt, Talmud, Mishnayos); סופרים (Sofer, Schreiber, Sass — ראשי תיבות של סופר סת"ם, סופר הכתבים הדתיים: ספר תורה, תפילין ומזוזות); מתפללים מתמידים בתפילה בציבור (Shulman, Tsenter — האדם העשירי במניין, Tillimzoger — קורא תהילים, Schatz — שליח ציבור, Kaddishman); מנהל (Nagid, Gabbai, Shames, Shkolnik, Parnas); ועוד אחרים: Dayyan, Tokayer (תוקע השופר), Somech (המסייע לחזן), Wekker (המעורר את האנשים לתפילה), Shulklopper (הדופק על דלת בית הכנסת או על ספסלו).
תכונת אופי
צורה זו של שמות משפחה, כמו התכונות הבאות, מלמדת אותנו על נושא השם הראשון כאדם פרטי. למשל, שמות המורים על אדם טוב: Gutman, Almalih, Almaleh, Bueno; אדם אדיב: Feinerman, Galanti; מכובד: Yaqar, Toeier, Karido, Caro; עדין: Matuka, Halu, Zuessman; קדוש: Heilig, Gottesman.
תכונה פיזית
שמות אלה משקפים מאפיינים פיזיים: צבע שיער או גוון עור (Negrin, Amarillo; ראו גם שמות הצבע המלאכותיים לעיל); גובה — Lang, Gross, Tawil, Klein, Kurtz, Katan, Malik; יופי — Jaffe, Naeh, Hassan, Jamili, Shein, Ermosa; תווי גוף או פנים, או מומים — Atrash (חירש), Blinder, Krumbein.
טבע (צמחים ובעלי חיים)
שמות הצמחים הם לעיתים קרובות שמות קישוטיים, למשל שמות עצים: Birenbaum, Kestenbaum, Kirchenbaum, Tannenbaum. שמות בעלי החיים נגזרים פעמים רבות משמות אב עממיים, כלומר משמות פרטיים הקשורים או המשויכים לדמויות מקראיות, ובמיוחד אלה שיעקב בירך (בראשית מט): (יהודה)-Leib, (בנימין)-Wolff, (יששכר)-Ber, (נפתלי)-Hirsch, (אפרים)-Fishel או Fisher; השוו גם Yaacov-Wurms, תרגום של תולעת יעקב (ישעיהו מא, יד).
זמן (יום, חודש, עונה או יום קדוש יהודי)
קיים מספר קטן של שמות הקשורים לתקופות זמן שונות, כגון ימות השבוע — Sontag, Montag, Mittwoch, Freitag, וכן Ben Sheshet, Ben Shabbat; שמות החודשים העבריים — Kislev, Nisan, Sivan, Tammuz; עונות השנה — Spring, Sommer, Herbst, Winter; או חג יהודי — Yomtov, Bondi.
שם נוטריקון
חלק משמות המשפחה הם נוטריקונים עבריים, כלומר שמות הנוצרים מאותיות הפתיחה של ביטוי עברי. הם עשויים להתייחס לקרובי משפחתו של אדם: בר"ג (בן רבי גרשון); חרל"פ (חתן רבי לוי פנחס); לייחוס: כ"ץ (כהן צדק — מייחוס כהונה אמיתי), סג"ל (סגן ללוייה — שני ללוויים, או סגן לכהונה — שני לכהן), זק"ש (זרע קדושים — צאצאי קדושים); למקצוע: שו"ב (שוחט ובודק — שוחט ומפקח טקסי), ס"ס (סופר סת"ם — סופר הטקסטים הדתיים: ספר תורה, תפילין ומזוזות). לעתים, שמות אלו, כאשר הם נכתבים בעברית, מוסיפים שני גרשיים לפני האות האחרונה כדי לציין שמדובר בראשי תיבות. ניתן להבחין גם בתופעה של מתן משמעות יהודית לשמות זרים על ידי הסברתם כראשי תיבות: בּיק (בפולנית, «שור») מוסבר כבני ישראל קדושים; וולך (אדם מוולכיה, מחוז רומני) מוסבר כראשי תיבות של ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט, יח); אזולאי (שם ברברי) מוסבר כמתייחס לייחוס הכהונה ולאיסוריו המשפחתיים, אישה זונה וחללה לא ייקחו (ויקרא כא, ז). שמות אחרונים אלו, שעוצבו כדי להעניק משמעות עברית לשמות ממוצא זר, מעידים על מידה מסוימת של אוריינות בעולם היהודי, המסוגל לזהות את הפסוק המקראי.
שמות שעוברתו (לעתים עם יסודות ארמיים)
שמות משפחה מסורתיים רבים הם בעברית; אולם תחיית עם ישראל במאה העשרים, שהתאפיינה בשיבה לארץ ישראל ובשפה עברית מחודשת, מצאה את מקבילתה ביצירת שמות משפחה. ראשוני מנהיגי התנועה הציונית שינו את שמם: מאליעזר פרלמן לבן-יהודה, מדוד גרין לבן-גוריון, ממשה שרתוק לשרת, מלוי שקולניק לאשכול, מיצחק שימשלביץ' לבן-צבי, וממאיר ברלין לבר-אילן. לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, גדל מספר היהודים שבחרו בשמות משפחה מעוברתים.
ביבליוגרפיה נבחרת
- אריאל, אברהם, ספר השמות — 200 שמות המשפחה הנפוצים ביותר בישראל (1997), בעברית.
- Beider, Alexander, A Dictionary of Jewish Surnames from Galicia (Bergenfield, 2004).
- Beider, Alexander, A Dictionary of Jewish Surnames from the Kingdom of Poland (Teaneck, 1996).
- Beider, Alexander, A Dictionary of Jewish Surnames from the Russian Empire, מהדורה 2 (Bergenfield, 2008).
- Beider, A., « Names and Naming », The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe (New York, 2008), עמ' 1248-1251.
- Eshel, Moshe Haninah, שמות משפחה בישראל (חיפה, 1967).
- Hanks, Patrick (עורך), Dictionary of American Family Names (Oxford, 2003).
- Kaganoff, Benzion C., A Dictionary of Jewish Names and their History (New York, 1977).
- Laredo, Abraham I., Les Noms des Juifs du Maroc (Madrid, 1978).
- Menk, Lars, A Dictionary of German-Jewish Surnames (Bergenfield, 2005).
- Sebag, Paul, Les Noms des Juifs de Tunisie — origines et significations (Paris, 2002).
- Stahl, Abraham, מקור השמות — מקורם והתפתחותם של השמות היהודיים (אור יהודה, 2005), בעיקר עמ' 155-290 [בעברית].
- Taïeb, Jacques, Sociétés juives du Maghreb moderne, 1500-1900 — un monde en mouvement (Paris, 2000).
פרופ' אהרן דמסקי, פרופסור (אמריטוס) להיסטוריה מקראית באוניברסיטת בר-אילן, הוא היועץ האקדמי של מאגר הנתונים מימי דה-שליט לשמות משפחה יהודיים. כמומחה להיסטוריה מקראית, הוא מוכר עבור מחקריו ופרסומיו בנושא האוריינות והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל הקדומה. בשנת 1991 ייסד, ומאז עומד בראש, את המיזם לחקר השמות היהודיים באוניברסיטת בר-אילן, שם ארגן מספר כנסים בינלאומיים שהוקדשו לשמות. הוא ערך חמישה כרכים בנושא — These Are the Names: Studies in Jewish Onomastics (רמת-גן, 1997, 1999, 2002, 2003, 2010) — וכן Pleasant Are Their Names: Jewish Names in the Sephardi Diaspora (Studies and Texts in Jewish History and Culture, The Joseph and Rebecca Meyerhoff Center for Jewish Studies, University of Maryland, 2011). בין הישגיו העיקריים של פרופסור דמסקי, באוניברסיטת בר-אילן, נמנית העובדה שהפך את חקר השמות היהודיים (האונומסטיקה) לדיסציפלינה אקדמית מוכרת במסגרת מדעי היהדות.
טקסט: מבוא מאת פרופ' Aaron Demsky לבסיס הנתונים Memi De-Shalit של שמות המשפחה היהודיים, ANU — Museum of the Jewish People. משוכפל לצורכי עיון; כל הזכויות שמורות למחבריהם.