שם המשפחה Zyzek קשור, על פי כל הסבירות, למשפחת השמות הפולניים הנגזרים מתכונה גופנית. הרשומה המסורתית מציגה אותו ככינוי נגזר מן המילה הפולנית *zyz*, המציינת מבט עקום, מבטו של מי שלקה בעיניים. קריאה זו משתלבת בטיפולוגיה מוכחת: זו של שמות הכינוי, שהמסורת האונומסטית הפולנית מזהה זה מכבר כקטגוריה דומיננטית. שם המשפחה הנגזר מכינוי (nazwisko przezwiskowe) מקורו בכינויו של אדם, המבוסס בדרך כלל על מקצועו או על תכונה גופנית או אופיינית שלו. Kowal, Kowalski, Kowalczyk, Kowalewski — כולם מציעים דוגמאות לכך, נגזרים מן המילה kowal, "נפח".
הצורה Zyzek עצמה ניתנת לניתוח כצורת הקטנה, נטייה אופיינית לפולנית המדוברת. הסיומת *-ek*, הנפוצה בשפה, מעדנת את הכינוי ומשייכת אותו לשימוש היומיומי, לעיתים חיבתי ולעיתים לגלגני, של הסביבה הקרובה. משפחת השמות השכנה Zyzik, המתועדת במספרים גדולים יותר בפולין — השם Zyzik נפוץ ביותר בפולין, שם הוא נישא על ידי 862 אנשים, כלומר אחד מתוך 44,094 — מאשרת פוריות מורפולוגית זו.
בין עבודות האונומסטיקה המרכזיות בתחום היהודי של מזרח אירופה נמנות עבודותיו של Alexander Beider, שהאירו את חלקם הניכר של כינויים בשכבות השמות האשכנזיות. כאשר שמות המשפחה הפכו חובה, רבים מן היהודים נטלו — או ליתר דיוק קיבלו — כינויים המבוססים על מאפיינים, כגון Begun ("הולך מהיר"), Brodavka ("יבלת") או Dolgoshiya ("ארוך הצוואר"). הקטגוריה שאליה משתייך Zyzek — כינויים המבוססים על תכונה גופנית של הפנים או המבט — היא מן הפוריות ביותר מבחינה היסטורית, מתועדת הן בספירה הסלאבית הן הגרמנית והן היידישית.
יש להצביע עם זאת על קיומה של מסורת חלופית. על פי רשומה משנית, לשם המשפחה Zyzek שורשים במזרח אירופה, במיוחד באזורים הסלאביים, שם הוא יהווה צורת הקטנה או גזירה מן השמות Zyga או Zygmunt. השערה שנייה זו תקשור את השם לשם עצם למדני, Zygmunt הפולני (Sigismond), באמצעות שרשרת היפוקוריסטית. ייתכן שכשתי הדרכים התקיימו זו לצד זו, בהתאם למשפחות ולאזורים.
השם Zyzek נותר, מן הבחינה הסטטיסטית, שם משפחה בעל תפוצה נמוכה ביותר, וזה הופכו בדיוק לסמן שושלתי: הוא אינו שייך ליסוד המשותף של ההתיישבויות העירוניות הגדולות, אלא לרקמת המשפחות הקטנות שהיסטוריתן שרשה בשטח מוגדר. שם המשפחה נפוץ בעיקר באירופה, שם נמצאים 98% מנושאי השם Zyzek; 95% נמצאים במזרח אירופה ו-95% באירופה הסלאבית המערבית. הוא נפוץ ביותר בפולין, שם הוא נישא על ידי 141 אנשים, כלומר אחד מתוך 269,566. מלבד פולין, הוא מופיע בארבע מדינות נוספות.
נתונים אלה, אף שצנועים, טעונים משמעות. הם מעידים כי הגזע הצליח לעבור את השברים הגדולים של המאה העשרים — מלחמת העולם הראשונה, השואה, נדידות האוכלוסין בעקבות הסכמי 1945 — תוך שהוא נותר מרוכז בשטח מוצאו. פולין, בגבולותיה הנוכחיים, מהווה אפוא את הנחלה המתמשכת של השם.
המפה המינהלית של פולין היהודית של המאות ה-18 וה-19 חיונית, בהקשר זה, להבנת תפוצתו של שם כ-Zyzek. שמות המשפחה היהודיים הפולניים הם אלה הנישאים על ידי יהודים או צאצאי יהודים שחיו ביישויות המדיניות השונות המכסות כיום את השטח הפולני. הרישום הרשמי של כל שמות המשפחה בפולין, לרבות שמות המשפחה היהודיים, החל בסוף המאה ה-18. אין משמעות הדבר שלאנשים לא היו שמות משפחה לפני תאריך זה, אלא רק שאלה לא נרשמו אז באופן רשמי.
שושלת Zyzek משתייכת כנראה לשכבת המשפחות שבהן האונומסטיקה היהודית והאונומסטיקה הפולנית נפגשות בנקודת האוסמוזה. גבול זה אינו חד. חלק משמות המשפחה היהודיים הפולניים הם ממקור עברי ולפיכך ניתנים בקלות להבחנה, כגון Cohen, Levy, Melamed או Shochet. לעומת זאת, סוג שלם של שמות משפחה יהודיים פולניים נוצר על בסיס המלאי הלכסיקלי הסלאבי המשותף, לעיתים בתוספת סיומת גרמנית או סלאבית, ונשאר בלתי ניתן להבחנה, מקריאת השם בלבד, משם משפחה נוצרי מקביל. Zyzek שייך ללא ספק לקטגוריה זו השנייה: אין דבר במורפולוגיה שלו המצביע *a priori* על נושא יהודי או נוצרי; רק הארכיון הקהילתי — רשימות משלמי המסים של ה*קהל*, פנקסי ה*Registre d'État civil israélite*, מצבות בתי הקברות היהודיים — מאפשר את הייחוס הדתי.
גורלה של שושלת Zyzek, כגורלן של כל המשפחות היהודיות האשכנזיות בפולין, אינו ניתן להבנה ללא השינויים המינהליים שבפנייה מן המאה ה-18 למאה ה-19, אשר הטו את הזהות היהודית מן העולם הפטרונימי המסורתי — המבוסס על שם האב המקראי והשתייכות קהילתית — אל עולם מרשם האזרחות הבירוקרטי.
יהודי אשכנז במרכז אירופה ובמזרחה לא אימצו שמות משפחה באופן נרחב עד המאות ה-18 וה-19, עת הפכו שמות המשפחה לחובה ברוב המדינות האירופיות, כשהרשויות הממשלתיות דרשו מן האזרחים לנקוט בהם. קודם לתמורה זו, הזהות הועברה בעיקר באמצעות שם אב מקראי — *בן יוסף*, *בן אברהם* — ובאמצעות כינוי אישי שאם נקלט בשימוש המקומי, היה יכול להתגבש לשם משפחה. כינויים כאלה תיארו אדם במסוים: תכונה גופנית או תכונת אישיות, מקצוע, או מקום מוצא. יהודי בשם Abram ben Maimon יכול היה להיקרא גם Abram סוחר הנחושת או Abram בעל הזקן האדום.
בכלכלה אונומסטית זו בדיוק מופיע שם כמו Zyzek: לא כגחמה מינהלית שנכפתה, אלא כהתגבשות, דרך הליך הרישום, של כינוי פולני שכבר היה נהוג אולי מזה כמה דורות. האב הקדמון שנתן את שמו לשושלת, אשר מבטו המיוחד — פזילה, עין שונת צבע, או פשוט נטייה קלה של הסתכלות עקומה — סיפק לשכניו את הכינוי *zyz*, היה מקבל, בעת הופעתו בפני הפקיד הקיסרי או העירוני, את הצורה המקטינה Zyzek כשם משפחה רשמי.
התגבשות זו מתאימה, לפי האזורים הפולניים השונים, לתאריכים שונים. בגליציה, שסופחה לאוסטריה כבר בשנת 1772, ההליך הוא המוקדם ביותר. בשטחים הפרוסיים הוא בא זמן קצר לאחר מכן. במחוזות שסופחו לאימפריה הרוסית הוא נמשך זמן רב יותר. צווים אלה דרשו שכל יהודי ישמור לעד, ללא שינוי, על שם משפחה מורש ידוע או שאומץ כחוק. תהליך קביעת שמות המשפחה הקבועים למשפחות יהודיות אשכנזיות החל באוסטריה.
בהיעדר ארכיון מפורש המקשר משפחה מסוימת לשושלת Zyzek בקורפוס הזמין, ייתכן שהשם התגבש בכמה מן שלוש תחומי השיפוט הללו בו-זמנית, על אבות קדמונים שונים שנשאו את אותה תכונה גופנית; ייתכן, לעומת זאת, שגזע אחד בלבד העביר אותו והפיצו. המספרים הנמוכים מאוד כיום נוטים להעדיף את ההשערה השנייה.
כדי למקם את שם המשפחה Zyzek בנוף הרחב יותר של האונומסטיקה היהודית האשכנזית, יש להזכיר את הסיווג הכללי של שמות המשפחה היהודיים, אשר בעבודות המתמחות מבחין בין הקטגוריות הפטרונימית, המטרונימית, הטופונימית, המקצועית, האורנמנטלית (המכונה גם *Kunstname*), הרבנית — וזו שלנו — הקוגנומינלית, המבוססת על הכינוי.
משפחות הטופונים והאורנמנטים הגדולות שולטות בדמיון הציבורי. משפחות מסוימות, ובפרט אלה ממוצא רבני, אימצו בימי הביניים שמות משפחה שמקורם בשטחים גרמנו-איטלקיים, כמו Shapiro (על שם העיר Speyer בגרמניה), Horowitz או Rappaport. ענפים אחרים, מאוחרים יותר, נובעים מהמצאה מינהלית. משמה של פולין נגזרו שמות משפחה כגון Polano, Pollock, Polack, Polak, Pollak, Poole, Pool ו-Polk; השמות Altschul או Altschuler נגזרים מה-Altschul (״בית הכנסת הישן״) של פראג.
אולם לצד משפחות מפורסמות אלה, רשת עצומה של שמות משפחה קוגנומינליים השקתה את יהדות פולין. בפולנית, *dąb* פירושו ״אלון״, *dąbrowa* פירושו ״יער אלונים״ ו-*dąbrówka* פירושו ״חורשת אלונים״. ואז, בהיקש לשמות המשפחה הגרמניים הקשורים לאצולה באמצעות השימוש ב-*von*, מילת היחס הפולנית המקבילה היא *z*, שפירושה ״מן״. גמישות מורפולוגית זו של הפולנית, המסוגלת לגזור נגזרת מכל שם עצם שהוא, מסבירה את ריבוי הכינויים שהתגבשו לשמות משפחה.
השם Zyzek, במשפחתו, מודה בקרבה המוכחת של Zyzik, וכנראה גם Zyz סתם, שממנו הוא המקטין. אלה הם ענפים של אותו עץ אונומסטי, שיכלו, לפי חציית הגבולות והתעתיקים השונים, להתפצל לאיות שונים. אף וריאנט עיצורי משמעותי (מסוג *Zyzeck*, *Ziziek*, *Žižek*) אינו מאושר בקורפוס שנבדק לגבי השושלת האשכנזית הפולנית. המקרה של השם הסלובני Žižek, בעל אותה צורה עד אות דיאקריטית אחת, שייך להיסטוריה לשונית אחרת ואין לבלבל אותו עם הגזע שלנו.
כל שושלת יהודית מפולין היא גם, בסופו של דבר, שושלת של הגלות. יהדות מזרח אירופה, מן השליש האחרון של המאה ה-19, נפוצה מחדש בגלים עוקבים: הגירה כלכלית לאמריקות לאחר שנת 1881 והפוגרומים של האימפריה הרוסית; מנוסות מלחמות העולם הראשונות; השואה, שפולין הייתה מרכזה; ניצולים שנפוצו לאחר 1945 בין מדינת ישראל, צפון אמריקה, צרפת ואוסטרליה; ולבסוף, הגירות מאוחרות בעקבות המסעות האנטישמיים של המשטר הקומוניסטי הפולני בשנת 1968.
במקרה של שושלת Zyzek, פיזור זה עמום שבעתיים שכן הגזע מצומצם מבחינה מספרית. מלבד פולין, השם Zyzek קיים בארבע מדינות נוספות. המקורות הזמינים אינם מאפשרים לזהות בשמן מדינות אלה בוודאות במסגרת הרשימה הנוכחית, אך הדפוס הכללי של הגירות היהודיות הפולניות במאה ה-20 מרמז שהיעדים המועדפים היו אלה של הדיאספורה המערבית הגדולה, לפי תבנית שאותה מעידות העבודות הגנאלוגיות העיוניות.
ההשוואה עם שם המשפחה הקרוב Zyzik היא מאלפת. מלבד פולין, שם משפחה זה קיים בשבע מדינות נוספות. הוא מופיע גם בגרמניה, שם מתגוררים 12% מנושאיו, ובארצות הברית, שם מתגורר 1% מהם. גרמניה, במקרה זה, מוסברת על ידי עקירות כפויות ומרצון בתקופה שלאחר המלחמה, וכן על ידי ההגירה הכלכלית בת זמננו; ארצות הברית — על ידי גל ההגירה האשכנזי הגדול של השנים 1881–1924. ניתן להסיק באופן סביר כי הלינאז' Zyzek עקב, בהיקף קטן יותר, אחר אותה מגמה.
קיימת ממד אחד בהיסטוריה של לינאז'ים יהודיים שאין הארכיונים המנהליים יכולים לבטאו, ושמוטלת על ההיסטוריון החובה להשיבו אל תודעתנו: הוא המטען הסמלי שנושא שם. Zyzek — הפוזל, זה שעיניו אינן ישרות — אינו, לכאורה, שם משפחה מחמיא. אין בו לא האצילות הטופונימית של Shapiro, לא ההדרת הנוי של Goldberg, ולא הגדולה הרבנית של Katzenellenbogen. זהו שם שכנות, שנולד מתצפית, ואולי מלגלוג, שהקהילה הפכה לנקודת ייחוס זהותית.
ברם, מטריצה צנועה זו היא, כמשמעה המדויק, המטריצה הרגילה של רוב המכריע של שמות המשפחה האשכנזיים במזרח אירופה. העבודות האונומסטיות מדגישות נקודה זו: הרחק מן הדימוי הרומנטי של השמות הנוי הגרמניים — *Rosenzweig*, *Goldblum* — שהיו למעשה יצירות שנכפו לעיתים קרובות על ידי פקידים, הכינויים המבוססים על מאפיינים גופניים או מקצועות עתיקים יותר, שורשיים יותר, ונשואים בלב שלם יותר. שם כמו Zyzek אומר אפוא יותר על החוויה הממשית של קהילה מאשר שם יוקרתי יותר.
שם האישי פועל כך כמסמך: הוא שומר, מגובש בהגייתו, מאפיין גופני של האב הקדמון שנתן שמו, ומעבר לכך — אופן היות המוסתכל בעיני שכניו. בין שאב קדמון זה, פוזל או שונה עיניים, היה רב או סבל, מלומד או בעל מלאכה — השם אינו אומר זאת. אך הוא מעיד שהיה ידוע, בתוך קהילה פולנית שבה נמהלו יהודים ונוצרים, בשל מאפיין ששייך ללשון הדיבור המשותפת, הפולנית — ולא ליידיש. מכך משתמע, במרומז, משפחה שהייתה משולבת יחסית בארג המקומי, שכן לשון הארץ, ולא לשון הגטו, היא שסיפקה את הכינוי.
