שם המשפחה Zenati משתייך למשפחה הגדולה של שמות יהודיים צפון-אפריקאים שאטימולוגיתם מפנה ישירות אל השכבה הברברית של המגרב. הוא נגזר משמם של הזנאתה (בערבית Zanāta, בצרפתית les Zénètes), אחת משלוש הקונפדרציות השבטיות הברבריות הגדולות של המגרב בימי הביניים, לצד Sanhadja ו-Masmuda. המילה Zenati פירושה, כמשמעה הדווקני, "מי שמשתייך לזנאתה" או "ממוצא ממולדת הזנאתים", ובמובן רחב יותר היא מציינת את דוברי ה-zenatiya — מכלול הדיאלקטים הברבריים הפרופריים לשבטים אלה. לפי פורטל Dafina, במדור "Les noms des Juifs du Maroc" שלו, שם המשפחה קשור לשבט הברברי של הזנאתה, שתחום פריסתו ההיסטורי נמתח מדרום-מערב אלג'יריה למזרח מרוקו [Dafina, « Les noms des Juifs du Maroc »].
שם זה ממחיש תופעה אונומסטית מרכזית בתולדות יהודי המגרב: חריתתו של מוצא שבטי או גיאוגרפי ברברי בתוך שם המשפחה עצמו. שלא כשמות ממקור עברי (Cohen, Lévy), ספרדי (Tolédano, Cordova) או ערבי (Abergel, Abitbol), שמות מסוג Zenati מעידים על עתיקות הנטיעה היהודית בעולם הברברי ועומקה — נטיעה הקדומה לכיבוש הערבי ולגלי ההגירה הספרדית. הרב הראשי Maurice Eisenbeth, בחיבורו הסמכותי Les Juifs de l'Afrique du Nord. Démographie et onomastique (אלג'יר, 1936), מונה שם משפחה זה בין השמות המתועדים בקהילות אלג'יריה ומציין בו כמה נוסחים גרפיים — הערך המשפחתי רושם שמונה מהם [Eisenbeth, Les Juifs de l'Afrique du Nord, 1936].
כרך זה מבקש לשחזר, ככל שהמקורות מאפשרים, את האופק ההיסטורי, הגיאוגרפי והאונומסטי של שושלת Zenati: עיגונה בעולם הזנאתי, נוכחותה המתועדת באלג'יריה המערבית ובאורניה, צורותיה הגרפיות, והמקום שהיא תופסת בזיכרון הקולקטיבי של יהודי צפון-אפריקה. במקום שבו הארכיב חסר, נבחין ביושר בין המתועד לבין הסביר, ובין המסורת המועברת לבין המבוסס.
כדי להבין את שם המשפחה Zenati, יש להבין תחילה את ה-Zenata. ה-Zénètes היוו, יחד עם ה-Sanhadja וה-Masmuda, אחת משלוש קבוצות ההתיישבות הברבריות הגדולות במגרב. היסטוריונים ערבים מימי הביניים, ובראשם Ibn Khaldoun בחיבורו Kitāb al-ʿIbar (Histoire des Berbères, המאה הי"ד), מתארים אותם כעם של נוודים ורוכבים, שישב זמן רב בערבות ובמישורים הגבוהים של צפון אפריקה טרם מילא תפקיד פוליטי מרכזי [Ibn Khaldoun, Histoire des Berbères]. לפי ה-Encyclopédie Larousse, ה-Zénètes היוו קבוצה של שבטים ברברים שאליהם נקשרות מספר שושלות מימי הביניים במגרב [Larousse, « Zénètes »].
השפעתם הפוליטית של ה-Zenata במימי הביניים הייתה עצומה. מקבוצה זו יצאו מספר שושלות מרכזיות: הMérinides מ-Fès, הAbdalwadides (או Zianides) מ-Tlemcen, והWattassides. תחום התפשטותם חופף בדיוק למרחב שמסורת האונומסטיקה היהודית מצביעה עליו: דרום-מערב אלג'יריה ומזרח מרוקו, כלומר האזור של Tlemcen ו-Oran שיהווה מאוחר יותר אחד ממוקדי היהדות המגרבית. שפת השבטים הללו, ה-zenatiya (או דיאלקטים זנטיים), מהווה עד היום אחד הענפים הגדולים והמוכרים של הברברית, הכולל בין השאר את דיאלקטי ה-Rif, הנאות המדבר ואזורים מסוימים ב-Aurès וב-Mzab.
הנוכחות היהודית בעולם הברברי מתועדת מזה זמן רב. המחקרים האונומסטיים והבלשניים שנאספו ב-Encyclopédie berbère מדגישים כי שמות משפחה יהודיים רבים מצפון אפריקה שומרים עדות למקור ברברי, המעידה על דו-קיום עתיק בין קהילות יהודיות לאוכלוסיות ילידיות של המגרב [Encyclopédie berbère, « Juifs du Maghreb : onomastique et langue »]. שם המשפחה Zenati שייך בדיוק לקטגוריה זו: הוא מקבע, בשם המשפחתי, את זכר השתייכות או מוצא זנטי. בין אם מקור זה מפנה להתיהדות של ברברים זנטיים, להתיישבות יהודים בארץ זנטית, או פשוט לכינוי שציין פרט שבא מאותו תחום, השורש נותר זהה ומוליך אל לב המגרב המערבי הברברי.
הניתוח של שם המשפחה Zenati מאשר מבנה אונומסטי שקוף. הבסיס הוא השורש האתנונימי Zanāta / Zenata, אליו נוסף סיומת השיוך הערבית -ī (הנִסְבָּה), המניבה Zanātī → Zenati, כלומר « הזנאטי », « זה שמן Zenata ». מבנה זה באמצעות הנִסְבָּה שכיח ביותר באונומסטיקה המגרבית, שבה שמות הנגמרים ב-i מציינים לעתים קרובות מוצא שבטי, גיאוגרפי או אתני: מבנה זהה מצוי בשמות פטרונימיים המפנים למקומות או לקבוצות אחרות.
הזיקה של השם לקונפדרציה הזנאטית ולשפה הzenatiya מנוסחת במפורש במאגרי האונומסטיקה היהודיים של צפון אפריקה. Dafina, ב-« Les noms des Juifs du Maroc », מקשר את שם המשפחה לשבט הברברי Zenata, תוך שהוא מאתר את מוצאו בדרום-מערב אלג'יריה ובמזרח מרוקו, ומשייך אוכלוסיות אלו ללשון הzenatiya [Dafina, « Les noms des Juifs du Maroc »]. שתי הידיעות כאחת — המוצא השבטי והמוצא הלשוני — יקרות ערך: הן מלמדות שהשם אינו מציין מקום אחד ומוגדר, אלא שטח תרבותי נרחב דובר ברברית.
מאגרי הנתונים הגנאלוגיים בני זמננו מאשרים את עמידתו ואת פיזורו של השם. על פי מאגרי האונומסטיקה המקוונים (Geneanet, Forebears), Zenati הוא כיום שם פטרונימי מאומת היטב, שנושאיו מרוכזים בעיקר בצפון אפריקה ובארצות ההגירה המגרבית, עם ריכוזים ניכרים [Forebears, « Zenati »; Geneanet, « Zenati »]. יש לשים לב לקרבה הצורנית עם הגרסה Zenatti, שבה הכפלת האות מופיעה בעיקר בהקשרים מאיטלקים או תוניסאים, דבר המדגים את הגמישות הגרפית של אותו בסיס אטימולוגי [Forebears, « Zenatti »]. ואולם יש להבחין בזהירות בין נושאים יהודים לנושאים מוסלמים של אותו שם: מאחר שהאתנונים הזנאטי משותף לשתי הדתות, קיים שם המשפחה Zenati בשתי העדות, ורק חקירה קהילתית או ארכיונית מאפשרת לשייך נושא מסוים ללינאז' היהודי.
המקורות האונומסטיים היהודיים מאתרים את מרכז ההתיישבות הראשי של הלינאה Zenati באלג'יריה, ובאופן ספציפי יותר באורניה — כלומר, מערב אלג'יריה הפונה לעבר מרוקו המזרחית. מיקום זה עולה בקנה אחד עם הגאוגרפיה ההיסטורית של ה-Zenata, שבטיהם שלטו בדיוק על אזור Tlemcen ועל עורף האורניה. מוקד השם ומוקד ההיסטורי של הקונפדרציה חופפים אפוא זה לזה, דבר המחזק את הסבירות של שרשות עמוקה ועתיקה.
האורניה היוותה, מימי הביניים ועד לתקופה הקולוניאלית, צומת מרכזי של היהדות צפון-אפריקאית. Tlemcen, בירת הממלכה האבדואדית, אירחה קהילה יהודית חשובה והפכה למרכז רבני מן המעלה הראשונה — כאן חי, בין השאר, במאה ה-XV, הקדוש והתלמודיסט המפורסם רבי אפרים אנקאווה (הרב), שקברו נותר עד היום מקום עלייה לרגל. בOran ובMostaganem, בAïn Témouchent, בNedroma ובכל עיירות האזור חיו משפחות יהודיות, שרבות מהן נשאו שמות ממוצא ברברי או טופונימי מקומי. עדות לקיומו של השם המשפחתי Zenati במרחב זה משתלבת אפוא בתוך מארג קהילתי צפוף ועתיק.
יש עם זאת לנקוט מידה של זהירות: אמנם תחום ההתיישבות מבוסס היטב על פי מאגרי האונומסטיקה, אולם פרטי המשפחות, מקומות המגורים המדויקים והמסלולים האישיים נתונים פעמים רבות לתחום השחזור. צו Crémieux משנת 1870, שהעניק אזרחות צרפתית ליהודי אלג'יריה, הביא לקיבוע מינהלי של שמות המשפחה בפנקסי מרשם האוכלוסין, ובארכיונות אלה — שטרות לידה, נישואין ופטירה של הקהילות באורניה — ניתן לעקוב אחר הלינאה Zenati ברמת הוודאות הגבוהה ביותר. בהיעדר עיון שיטתי בגופי ארכיון אלה במסגרת הכרך הנוכחי, אנו מציגים את ההתיישבות האורנית כבעלת סבירות גבוהה ומבוססת, ולא כמתועדת תיעוד ממצה, תוך הישענות על הכינוס בין מאגרו של Eisenbeth לבין הגאוגרפיה הזנאתית [Eisenbeth, Les Juifs de l'Afrique du Nord, 1936; Dafina, « Les noms des Juifs du Maroc »].
אחד המאפיינים הבולטים ביותר שעלו מתוך הרשומה המשפחתית הוא קיומן של שמונה גרסאות איות של שם המשפחה, המתועדות במילון האונומסטי של Maurice Eisenbeth (1936) [Eisenbeth, Les Juifs de l'Afrique du Nord, 1936]. ריבוי גרפי זה אינו חריגה: הוא הכלל באונומסטיקה היהודית המגרבית, והוא נובע מהמפגש בין מספר מערכות כתיבה ומספר מציאויות פונטיות.
כמה גורמים מסבירים גיוון זה. ראשית, המעבר מעברית ומערבית — שפות השימוש הפנימי והדתי של הקהילות — אל התעתיק הלטיני שהטיל הממשל הצרפתי. שם זהה שנהגה מקומית יכול היה להירשם בדרכים שונות על ידי פקידי מרשם האוכלוסין, בהתאם לאוזנם ולהרגליהם. בנוסף, התנודתיות של התנועה הראשונה (Ze- / Zé- / Zen-), הכפלתה האפשרית של העיצור (-t- / -tt-), הסיומת (-i / -y / -ti) והיתכנות ההלחמה של תואר הידיעה או של מילית — כל אלה מפיקים מניפה של צורות. המאגרים העכשוויים מאשרים טווח זה בכך שהם מאחדים בין צורות כגון Zenati ו-Zenatti [Forebears, « Zenati »; Forebears, « Zenatti »].
כאן המסורת והארכיון משיבים זה לזה — ומכאן רישום הצומת. הזיכרון המשפחתי שומר לעיתים קרובות על הגייה וצורה "אמיתית" של השם, המועברת בעל פה, בעוד שהרשומות המינהליות מקבעות גרסאות שלעיתים רחוקות הימנה. עבודתו של Eisenbeth מורכבת בדיוק מלאסוף תחת ערך אחד את הצורות המפוזרות הללו, ומשחזרת את אחדות שם המשפחה מאחורי ריבוי האיות שלו. מספר שמונה הגרסאות, המעוגן בקטלוג הייחוס, הופך את Zenati למקרה לדוגמה של פיצול גרפי זה: הוא מזכיר כי שם משפחה צפון-אפריקני אינו לעולם אובייקט קפוא, אלא מציאות רב-ממדית, וכי עבודה גנאלוגית רצינית חייבת לחקור את כל האיותים האפשריים כדי לא לאבד את עקבותיו של ענף.
מעבר לארכיון ולאטימולוגיה, לינאז' חי גם בזכות הזיכרון שחבריו מעבירים ממנו. הרשומה המשפחתית מציינת כי, כאשר הדבר ידוע, משויכות לשם Zenati דמויות רבניות או קהילתיות. במסורת הקהילות של Oranie, העברת השם מלווה לרוב בזיכרונו של אב מייסד, איש חכמה, נכבד או אומן מכובד, שזיכרונו מעצב את הזהות המשפחתית.
ממד זה שייך לרגיסטר של הזיכרון והעדות המועברת, ולא לארכיון המבוסס: הסיפורים המשפחתיים, הגנאלוגיות בעל-פה, הקשרים לקדוש מקומי או לבית כנסת מסוים, מהווים מורשת בלתי מוחשית שאינה ניתנת תמיד לאימות על ידי מסמך. יש אפוא לאספם בכבוד תוך הצגתם כמות שהם: מסורת מקובלת. עבור לינאז' Zenati, הזהירות העריכתית מחייבת שלא לייחס דמויות מסוימות ללא מקור נומינטיבי; אנו מציינים בלבד שהרשומה פותחת אפשרות לזהות אישיות כאלה כאשר התיעוד הקהילתי יאפשר זאת.
השבר הזיכרוני הגדול, עבור לינאז' זה כמו עבור כלל יהדות אלג'יריה, היה גלות 1962. בעת עצמאות אלג'יריה, עזבו כמעט כל יהודי Oranie את המדינה, בעיקר לצרפת ובמידה פחותה לישראל. עקירה זו שינתה עמוקות את היחס לשם: מנותק מאדמת הזנאתה, הפך שם המשפחה Zenati, בתפוצות, לסימן של נאמנות למוצא ולחוט המקשר את הדורות לאדמה אבודה. בהקשר זה, עמותות ופלטפורמות זיכרון — כדוגמת אלה המוקדשות ליהדות צפון אפריקה — פועלות כיום לאסוף סיפורים, תצלומים ועצי יוחסין, כדי שהעברה בעל-פה, הרופסת מטבעה, לא תאבד. ה״ספר הגדול״ נחתם במסגרת פעולת שימור זו, בהציעו ללינאז' Zenati מסגרת שבה ההיסטוריה המבוססת והזיכרון המועבר יכולים לדור בכפיפה אחת מבלי להתערבב.
בסיום מסע זה, מתגלה שושלת Zenati כעדה מובחרת לעומקה הברברי של היהדות המגרבית. שמה, הבנוי על האתנונים Zenata ומשויך לניב zenatiya, משרשה בתוך הקונפדרציה הזנאתית הגדולה ששלטה במגרב המערבי בימי הביניים, מ-Tlemcen ועד מזרח מרוקו [Dafina, « Les noms des Juifs du Maroc »; Larousse, « Zénètes »]. התיישבותה באלג'יריה ובפרט ב-Oranie חופפת באופן מרשים לתחום ההיסטורי של שבטים אלה, דבר המקנה לשערת ההשתרשות העתיקה מהימנות רבה [Eisenbeth, Les Juifs de l'Afrique du Nord, 1936].
עיון בשמונה הגרסאות הכתיב שתיעד Eisenbeth מזכיר כי שם משפחה זה, ככה רבים אחרים בצפון אפריקה, לא חדל מעולם להיות רב-גוני, מעוצב במפגש שבין העברית, הערבית, הברברית והצרפתית [Eisenbeth, 1936]. גמישות זו אינה חולשה, אלא חתימתה של היסטוריה של צומת דרכים, של תנועה ושל דו-קיום.
מה שהארכיון מבסס — האטימולוגיה, תחום ההתיישבות, השונות הכתיבית — ההיסטוריה ממשיכה ממנו דרך הסיפורים, הקשרים והדמויות שכל משפחה שומרת בקרבה. הכרך הנוכחי ביקש להבחין ביושר בין שני סדרים אלה, תוך שהוא מסמן פרק אחר פרק מה שנופל בגדרה של ההיסטוריה המתועדת, של ההסתברות המסוקת, או של המסורת המועברת. יהי רצון שישמש יסוד לחקירות עתידיות, המבוססות על עיון ברשומות מרשם האזרחים של Oranie ועל איסוף עדויות, למען שושלת Zenati — מפוזרת אך לא נמחית — תמשיך להכיר את עצמה ולהעביר עצמה הלאה.
