מעטים הם שמות המשפחה היהודיים מצפון אפריקה המבטאים את טעמם לקיום בבהירות כה רבה כשמה של משפחת Tordjman. בעוד שמות אחרים מסתתרים בחשכת כינוי שנשכח או מקום שנעלם, שם זה מצביע על תפקיד, על מלאכה, על ייעוד: זה של איש המעבר, המתווך בין הדוברים. השם Tordjman מציין מתרגם ומליץ, מן הערבית turjumān, שממנה נגזרת המילה הצרפתית truchement, המשמשת בהוראה זו אצל Molière ב-Bourgeois gentilhomme. לשאת שם זה פירושו לשאת את זיכרונה של מציאות חיים מהותית בחיים היהודיים בארץ האסלאם: עם הניצב בין הלשונות, מתווך טבעי בין הקהילות, בין השלטונות ובין השווקים.
משפחת Tordjman שייכת לאותו מכלול רחב של לינאות יהודיות צפון-אפריקאיות המאושרות זה מכבר על פני קשת גאוגרפית נרחבת: אלג'יריה, הקונסטנטינואה, האורניה, הסהרה ומרוקו. Maurice Eisenbeth, רב צבאי והיסטוריון של יהודי אלג'יריה, מתעד את שם המשפחה במילון האונומסטי שלו משנת 1936 בין שמות הקהילות האלג'יראיות המושרשות, בכמה וריאנטים כתיב. פיזורו על פני שטחים כה רבים, מחופי האוקיינוס האטלנטי של מרוקו ועד לפאתי הסהרה, מעיד על השתרשות עתיקה ועמוקה.
ספר הגדול הזה מבקש לשרטט, בזהירות הנדרשת מכל מפעל גנאלוגי, את תולדות שם יותר מאשר את תולדות משפחה אחת — שכן Tordjman אינם מהווים לינאה ביולוגית יחידה, אלא אשכול של בתים שאימצו, במקומות ובמאות שונים, את אותה הגדרה מקצועית. המחקר משלב בין מה שהארכיון מבסס, מה שהמסורת מוסרת, ומה שהבלשנות מאירה.
השם Tordjman ניחן בתכונה נדירה: שורשיו נטועים באחת השכבות העתיקות ביותר של השפות השמיות. השם נגזר בו-זמנית מן העברית תורגמן turg'mán ומן הערבית turjumân (ترجمان), שמשמעותם «מתרגם, מפרש»; המילה targuman, בעלת אותה משמעות, חרותה אף היא על לוחות הטין האכדיים הכתובים בכתב יתדות של Kültepe / Kanesh (Kayseri) מראשית האלף השני לפנה"ס. עדות זו, מן הקדומות ביותר הידועות לנו לגבי מקצוע המתרגם, מציבה את התפקיד שממנו נולד שם המשפחה בתוך הרצף הארוך של ציוויליזציות המזרח הקרוב.
אותה שורש שמית נתנה גם את המונח המלומד תרגום, המציין את התרגומים הארמיים של המקרא. שם התרגום נגזר מן השורש השמי הקדום תרג"ם (trgm), והמונח האכדי targummanu מתייחס ל«מתרגם, מפרש». כך שותף שם המשפחה בשורשיו האטימולוגיים לפרק שלם של התרבות הטקסטואלית היהודית: זה העוסק במסירת הכתוב משפה לשפה — פרקטיקה ליטורגית המתועדת מן העת העתיקה בבתי הכנסת, שבהם תרגם המתורגמן בעל-פה את קריאת התורה לפני הקהל.
מסעה של המילה דרך שפות אירופה הוא בפני עצמו ראוי לציון. מילה זו נתנה את הצרפתית «truchement» ואת המילה drogman (מתרגם), והיא עומדת במקור שם המשפחה Tordjman. ה«דרוגמן» היה במשך מאות שנים דמות מרכזית בדיפלומטיה הים-תיכונית והלבנטינית: המתרגם הצמוד לשגרירויות, לקונסוליות ולתחנות המסחר. ואכן, תפקיד התיווך הלשוני הזה נודד במהלך ימי הביניים בידי יהודים רבים, שרב-לשוניותם — עברית ליטורגית, ערבית מדוברת, שפות רומאניות של הסוחרים — הפכה אותם למתווכים מבוקשים. בימי הביניים, בעולם הערבי, רוב המתרגמים — בערבית tourdjoumân או turǧumān — היו יהודים. השם Tordjman מגבש אפוא, בצלצולו בלבד, אמת סוציולוגית: את מעמדם של היהודים כמתווכים לשוניים בעולם המוסלמי של ימי הביניים.
ראוי עם זאת לציין, מתוך שאיפה לדיוק, כי מקצוע המתרגם לא היה מעולם נחלתה הבלעדית של קבוצה דתית כלשהי. שם זה נפוץ בצרפת בקרב בעלי הדת היהודית, אך לא אך ורק בהם, שכן Tordjman יכולים להיות מוסלמים או נוצרים. שם המשפחה במשמעותו היהודית נותר בכל זאת המתועד ביותר במקורות האונומסטיים של צפון אפריקה.
הגיוון האורתוגרפי של שם משפחה מהווה עבור ההיסטוריון חותמת יקרת ערך לעתיקותו ולתפוצתו. שם המועתק מערבית ועברית לכתיבים לטיניים על פי הרישומים האזרחיים הקולוניאליים, הפנקסים הקהילתיים והתעתיקים הפונטיים האזוריים, מתגוון בהכרח לצורות רבות. Maurice Eisenbeth, במילונו האונומסטי משנת 1936 המוקדש ליהודי צפון אפריקה, מונה לשושלת זו שבע גרסאות כתיב, המשקפות את פערי ההגייה והסימון מאזור לאזור.
האוספים האונומסטיים העכשוויים מאשרים את העושר הצורני הזה. Tordjman הוא שם הנישא לעתים קרובות על ידי יהודים ים-תיכוניים, וכן על ידי ערבים; הוא מציין מתרגם, מתורגמן, מן הערבית turjumân; גרסאותיו כוללות Torjman ו-Tourdjma. לצורות Tordjman, Torjman, Tourdjman ו-Tourdjeman נוספים תעתיקים נדירים יותר, שבהם הכפלת העיצור, השמטת ה-d המפריד, או ההגייה של ההברה האחרונה מגלות את מוצאו האזורי של הנושא.
גיוון כתיב זה משתלב עם גאוגרפיית ההתיישבות. שם המשפחה מצוי במגרב מקצהו ועד קצהו: ניתן למצוא בין השאר במגרב את Tordjman. באלג'יריה, הוא נוכח בקונסטנטינואה המזרחית, באוראניה המערבית ואף בקהילות הסהריות שבדרום, שם מילאו יהודי הנאות המדבר תפקיד של מתווכים מסחריים בין שיירות חוצות הסהרה ובין המרכזים העירוניים. במרוקו, השם מופיע ברשימות הקהילות הגדולות ומהווה חלק מן הרקמה האונומסטית הספרדית וילידת הארץ שהחוקרים שואפים לתעד. פיזורו של אותו שם משפחה על פני שטחים נרחבים כל כך אינו מעיד בהכרח על קרבה ביולוגית אחת, אלא על אימוצו הבלתי תלוי, במקומות שונים, של שם מקצוע שתפקידו היה מוכר בכל מקום.
מקורן של משפחות Tordjman עורר השערות מתכנסות אך שונות זו מזו, שיש להציגן בדקדקנות ובניואנס. הקריאה הראשונה, הישירה מכולן, רואה בשם שם מקצוע מגרבי טהור, שצמח במקום מתוך תפקיד המתורגמן. השנייה, שאותה מגן בין השאר הגנאלוג Joseph Toledano בחיבורו המקיף על שמות המשפחה היהודיים בצפון אפריקה, בוחנת שביל איברי הקשור לגירושי 1492.
השערה זו הספרדית מוצאת תמיכה בפיזורו הגאוגרפי של שם המשפחה עצמו. מה שעשוי לספק ראשית אישוש לשביל זה הוא העובדה שנשאו שם פטרונימי זה בעיקר בקהילות שרובן ככולן צאצאי מגורשי ספרד. הטיעון עדין בתכליתו: אם Tordjman מתרכזים בערים שקלטו את ה-megorashim, מגורשי חצי האי האיברי, אפשר שהשם נדד עמם, או שאומץ בסביבה ספרדית זו, שבה שליטה במספר לשונות — קסטיליאנית, ערבית, עברית — הייתה מציאות יומיומית ויתרון חברתי.
מלאכת הגנאלוגיה העמוקה של Toledano משתלבת במסורת חקירה המשלבת שמות פטרונימיים, ממורת משפחה ומסמכי ארכיון. ספרו של Joseph Toledano, Les noms de famille juifs d'Afrique du Nord, des origines à nos jours, מהווה היסטוריה של משפחות. Toledano נשען במיוחד על מקורות קדומים כגון הרשימה הנודעת בשם liste Tolédano, המתעדת שמות מקובלים שהיו בשימוש במרוקו כבר מן המאה ה-16 — שיטה שהוא מיישם על פטרונימים רבים בני זמנו של Tordjman.
כאן מתנהל דיאלוג בין זיכרון לארכיון, מבלי שיתמזגו. המסורת בעל-פה של משפחות Tordjman רבות שמרה על זכר אבות נאורים, מתורגמנים ואנשי עט; הארכיון הלשוני מאשש את עתיקות התפקיד; אולם הקשר הגנאלוגי המדויק בין נושא השם במאה ה-20 לבין דרוגמן מימי הביניים נותר, בהיעדר שטרות רצופים, בתחום הסביר יותר מן המוכח. הזהירות מחייבת להחזיק יחד שתי אמיתות אלה: שם מקצוע השרוי עמוק באדמת המגרב, ופיזור שנישא בחלקו על גלי ההגירה הספרדיים.
כדי להבין את מקומם של Tordjman, יש לשחזר את התפקיד החברתי שציין שמם. בחברות המגרב שקדמו לתקופה הקולוניאלית, שהיו מובנות לפי מעמד הד'ימי שהסדיר את מצבם של שאינם מוסלמים, מילאו היהודים תפקידים כלכליים ומנהליים ייחודיים. בין אלה, תפס התרגום מקום אסטרטגי. הקהילות היהודיות, שנכחו בנמלי האוקיינוס האטלנטי והים התיכון וכן בערי הפנים, סיפקו באופן טבעי את המתווכים בין הרשויות המקומיות, הסוחרים האירופאים והשלטונות המרכזיים.
המתורגמן לא היה סתם מתרגם מילים: הוא היה מתווך אמין, מנהל משא ומתן, ולעתים יועץ. בתחנות המסחר וליד הקונסוליות האירופאיות שהוקמו במגרב, שלט הדרוגמן היהודי בשפות, אך גם בקודים התרבותיים, בנהלים הדיפלומטיים וברשתות המסחריות. בימי הביניים, בעת האינטראקציה עם הערבים, היו רוב המתרגמים יהודים. התמחות זו, המוּכחת לתקופה הימי-ביניימית, נמשכה בצורות שונות עד לעת החדשה, שבה המשיכו משפחות יהודיות לספק מתורגמנים ומזכירים למכ'זנים המרוקאים ולרשויות הבייליקאליות ובהמשך הקולוניאליות.
בסהרה קיבל התפקיד גוון מיוחד. היהודים של הנאות ושל הקהילות הפרה-סהאריות שימשו מתווכים בין המסחר השיירתי — שהעביר מלח, תמרים, בדים ומתכות — לבין שווקי הערים. ידיעתם את הערבית, הברברית והעברית הליטורגית הפכה אותם למגשרים הכרחיים. אין אפוא דבר מקרי בכך שהפטרונים Tordjman מופיעים דווקא באזורים סהאריים אלה הנסקרים ברשימות: הם מצייתים למפת תפקידי התיווך.
חיוני להדגיש את האופי החלקי-השערתי של תמונה זו כאשר מיישמים אותה על משפחה ספציפית. ההיסטוריון קובע את התפקיד החברתי; הוא מסיק ממנו, בדרך של הסתברות, שנושאי השם מילאוהו; אך אין ביכולתו, בהיעדר מסמכים נומינטיביים, לשחזר את מסלול חייו של כל אב קדמון. השם נותר העד המהימן ביותר לייעוד קולקטיבי.
מעבר לממד המקצועי החילוני שלו, שמו של Tordjman נושא הדר מיוחד בדמיון היהודי, שכן הוא מעורר את המשימה הקדושה של תרגום הכתובים. הmeturgeman של בית הכנסת הקדום, שהיה מתרגם לארמית את קריאת התורה בעברית כדי שהעם יבין, מילא תפקיד בעל כבוד מוכר. תרגום אונקלוס לתורה ותרגום יונתן לנביאים נותרים אנדרטאות ספרות יהודית. הTargumim משמשים כיום כמקורות במהדורות ביקורתיות של המקרא, שם Biblia Hebraica Stuttgartensia מפנה אליהם בקיצור 𝔗.
קרבה אטימולוגית זו בין שם המשפחה ולבין מפעל התרגום הקדוש הזינה, בזיכרון המשפחתי, תחושת שייכות לעולם הדעת. המסורת המועברת בקרב משפחות יהודיות רבות בצפון אפריקה נוטה לקשר שמות מקצוע אינטלקטואלי — של הסופר, של הרב, של המתורגמן — לייעוד של לימוד ומסירה. גם אם קשר זה אינו נשען תמיד על שרשרת תיעודית הניתנת לאימות, הוא מהווה עובדת זיכרון שיש לתעדה ככזאת.
המדריכים האונומסטיים, כאשר הם ידועים, מזכירים דמויות רבניות וקהילתיות הקשורות לשושלות שהם מתארים. עבור Tordjman, עבודת מיפוי זו נמשכת בחיבורי הייחוס הגדולים — זה של Eisenbeth לאלג'יריה, וזה של Toledano לצפון אפריקה כולה — המהווים את החומר הגלם לכל חקירה רצינית. במקום שבו הזיכרון המשפחתי שומר את זכרו של אב קדמון למדן או ירא שמים, יבוא הארכיון, במיטב המקרים, לאששו; ובמקומות אחרים יישאר הסיפור נחלה יקרת ערך, המועברת מדור לדור, המספרת את האופן שבו משפחה תופסת את עצמה.
המאה העשרים טלטלה את הגיאוגרפיה של Tordjman כפי שטלטלה את כלל יהודי צפון אפריקה. עצמאות מרוקו ותוניסיה ב-1956, ולאחר מכן עצמאות אלג'יריה ב-1962, גרמו לגלות המונית לצרפת, ישראל, קנדה ומדינות אחרות. המשפחות שהיו שרושות מזה מאות שנים ב-Constantinois, ב-Oranie או בסהרה בנו מחדש את בתיהן במרכזי הדיאספורה, ונשאו עמן את שמן וזיכרונו.
כיום בצרפת נהנה שם המשפחה מנוכחות אירופית רחבה ביותר, המאריכה את הנוכחות הוותיקה של השם בארץ זו. שם זה נפוץ מאוד בצרפת. המעבר מרישום האזרחי המגרבי לרישום האזרחי הצרפתי קבע את איות השמות, ובמרוצת הזמן הצמצם את הגמישות האורתוגרפית של ימים עברו: שבעת הגרסאות שמנה Eisenbeth נטו להתגבש סביב הצורות Tordjman ו-Tourdjman, המועברות מאז בצורה יציבה.
הגירה זו לא הייתה רק תזוזה גיאוגרפית: היא הייתה גם תרגום תרבותי, "תיווך" חדש בין עולם מגרבי ומודרנה אירופית או ישראלית. במובן זה, Tordjman של הדיאספורה בת-זמננו חידשו, בעצם מסלול חייהם, את הייעוד החקוק בשמם: לשמש גשר בין עולמות. המחקר הגנאלוגי ממשיך ללוות משפחות אלו בשחזור תולדותיהן, כפי שמעידים העבודות הנמשכות בנושא שמות המשפחה היהודיים בצפון אפריקה. Les noms de famille juifs d'Afrique du Nord des origines à nos jours מאת Joseph Toledano נותר היסטוריה של משפחות שיש עוד להמשיך ולהשלים.
שם Tordjman חוצה את האלפיים כחוט מקשר בין לוחות היתדות של אנטוליה הקדומה לרישומי הקהילות של המגרב הקולוניאלי, ומשם אל משפחות הדיאספורה בת-זמננו. משמעותו הברורה — המתרגם, המפרש, הממסר — הופכת אותו לאחד הכינויים המשמעותיים ביותר באונומסטיקה היהודית של צפון-אפריקה. הוא מבטא תפקיד, ודרכו — מצב: זה של עם השוכן בין השפות, מתווך טבעי של דברים ומחליפים.
החקירה הראתה עד כמה חשוב להבחין בין מה שהארכיון מבסס לבין מה שהמסורת מעבירה. האטימולוגיה מעוגנת היטב; הפיזור הגאוגרפי והגרסאות הכתיב מתועדים אצל Eisenbeth ובמאגרי המידע המודרניים; הזיקה לספרד, שהציע Toledano, נותרת סבירה מבלי שתוכח לכל שושלת בנפרד. ואשר לקשר הפרטי בין נושא השם בן-זמננו לבין דרגמן כלשהו מימי-הביניים — הוא משתייך ברוב המקרים לזיכרון יותר מאשר לראיה מתמשכת.
נותר העיקר: שם אחד שמספר, כשלעצמו, סיפור שלם. Tordjman היו ונשארו, גם בגלותם המודרנית, אנשי המעבר. הספר הגדול הזה אינו ממצה את סיפורם; הוא מניח את יסודותיו המאומתים ומצביע בכנות על אזורי הצל שבו, בתקווה שמחקרי ארכיון עתידיים יבואו לאשר, לדייק או להעשיר את מצב הידע הראשוני הזה.
