שם המשפחה Toledano שייך לאותה קבוצת שמות יהודיים היספאניים שאטימולוגיתם מפנה ישירות לעיר מוצא. טולדו, בירת הממלכה הוויזיגותית ולאחר מכן מרכז מרכזי של ה-Reconquista, אירחה עוד מימי ימי הביניים המוקדמים אחת הקהילות היהודיות המלומדות והשגשגות ביותר בחצי האי האיברי. Toledano (Hebrew: טולדנו, Ladino: טולידאנו) is a family name derived from the city of Toledo, Spain.
המסורת המשפחתית, שמוסרים אותה המילונים הביוגרפיים העיקריים, מזהה בדמותו של רבי דניאל בן יוסף טולדנו את האב הקדמון שנתן את שמו למשפחה, או לכל הפחות את הפטריארך שממנו נובעת הענף המרוקאי של הלינאה. Their name was derived from their hometown Toledo where generations of talmidei chachamim lived. Under the direction of the family patriarch Rav Daniel ben Rav Yosef Toledano — known as the leader of the sages of Castile — the family made its way vers l'exil.
כדי להבין את הסמכות המוסרית שנהנו ממנה ה-Toledano בארצות קליטתם, יש להזכיר את המקום המיוחד שתפסו גולי קסטיליה בסדר הספרדי שלאחר 1492. במרוקו, הקהילה הילידית, הידועה בשם *תושבים*, נהגה לפי מנהגים ליטורגיים ומשפטיים קדומים, שחלקם נשענו על הנוסח האפריקאי. המגורשים, המכונים *מגורשים*, הביאו עמם את המסורת ההלכתית שנוסחה בישיבות קסטיליה, שסימנה בעיקר סמכותו של ה*שולחן ערוך* של רבי יוסף קארו. [Encyclopaedia Judaica] הדו-קיום אופיין זמן רב במתחים, ולאחר מכן בסינתזה הדרגתית: Eighty years after the expulsion, the rest of the communities had completely assimilated by adopting the customs of the Spanish Jews. ה-Toledano נמנים עם הלינאות שהבטיחו את ההגמוניה הליטורגית והמשפטית של המסורת הספרדית-היספאנית על יהדות מרוקו כולה.
אולם יש להימנע מכל שחזור רומנטי של המוצאות: היחוסים שקדמו לגירוש הם לרוב ספקולטיביים. לפי מסורת שמוסרת ה*Encyclopaedia Judaica*, המשפחה לא הגיעה למרוקו מיד לאחר 1492. According to a family tradition, they arrived in Fez during the 16th century from Salonika, and from there went to Meknès and became leaders of the community from the 16th century until the present day. העצירה בסלוניקי — מרכז ספרדי גדול של האימפריה העות'מאנית — מאירה את ההתגבשות האינטלקטואלית של הענף שעתיד היה לשגשג במרוקו: ניתן לשער, מבלי לקבוע זאת בוודאות, שהדורות הראשונים נתחנכו בישיבות סלוניקי לפני שחצו את הים התיכון.
כרוניקת ה-Toledano במרוקו מתחילה למעשה בפאס, הבירה הרוחנית של יהדות צפון אפריקה מימי האידריסים. המלאח של פאס, אחד מרבעי היהודים המאורגנים הוותיקים בעולם, אירח אז ישיבות מפורסמות, ובהן זו שהנהיגו יורשיו של רבי וידאל Hassarfaty. After the expulsion from Spain the Toledanos went to Safed, Salonika, and Morocco. They arrived in Fez, Morocco during the 16th century from Salonika and from there went to Meknes and became leaders of the community from the 16th century until the present day.
המעבר למכנס הוא נקודת המפנה המכרעת של הלינאה. תחת שושלת העלאווים, ובמיוחד בימי שלטונו הארוך של הסולטן Moulay Ismaïl (1672–1727), הפכה מכנס לבירת האימפריה השריפית. הקהילה היהודית שם חוותה פריחה דמוגרפית ואינטלקטואלית ניכרת, עד כדי כך שגברה זמנית על פאס בהיקף השפעתה ההלכתית במרוקו. [Encyclopaedia Judaica] ה-Toledano ביססו את מעמדם שם כאחד הבתים הרבניים הגדולים, לצד ה-Berdugo, ה-Bardugo, ה-Ibn Walid וה-Tolédano-Assabag. בהקשר זה יש למקם את דמותו של רבי חביב טולדנו, המוזכר במספר מקורות כאחד מפוסקי המשפחה הראשונים שהצטיינו בעיר המלכותית.
ההשרשה המכנאסית קיבלה גם צורות מוסדיות מתמשכות. ה-Toledano ישבו בבית הדין הרבני, חיברו *תקנות* (פקודות קהילתיות), והחזיקו בית מדרש מדור לדור. יש לזקוף לזכותם, לצד שאר השושלות של מכנס, את ייצובו של מנהג — מנהג מכנאס — המפורסם בקפדנותו ובדיוק מנהגיו הליטורגיים. התשובות השמורות בארכיוני הקהילה מעידות שכמה מבני הלינאה הוזמנו להכריע בסכסוכים אזרחיים לא פחות מאשר דתיים: שאלות אישות, חלוקות עיזבון, סכסוכי מסחר בין המלאח לבין המדינה, יחסים עם השלטון השריפי. [Encyclopaedia Judaica]
המאה ה-18 מסמנת, עבור בית Toledano, שיא של סמכות הלכתית. זוהי התקופה שבה מופיעה דמותו המרכזית של רבי יעקב טולדנו, הידוע במסורת המרוקאית בראשי התיבות *מהרי"ט*. Rabbi Jacob TOLEDANO (1697-1771) (The MaHaRIT) was a prominent rabbi in Meknes and a disciple of Rabbi Moses BERDUGO (need link) holding rabbinical office for 50 years.
תלמיד חכם מגדולי רבני Meknès, Rabbi Moshe Berdugo — ה*משביר* —, המהרי"ט מגלם את המשכיות בית מדרשו של Meknès. יצירתו פורשׂת כנפיים הן במישור העיוני הן במישור המעשי. במשך חצי יובל ישב בבית הדין הרבני של העיר, הכריע בשאלות מעמד אישי, כשרות ודיני ממונות, ותרם לחינוך דורות של דיינים. שאלות ותשובותיו, שנאספו בחייו ואוישרו בידי תלמידיו, עברו מ-Meknès ל-Fès, מ-Tétouan ועד Gibraltar, והן מהוות כיום מקור יקר ערך לחקר ההיסטוריה החברתית של יהדות מרוקו במאה ה-XVIII. [Encyclopaedia Judaica]
סביב המהרי"ט נסבות דמויות נוספות מן המשפחה, ששמותיהן מוסמכות בפנקסי הקהילה ובקולופונים של כתבי יד. בין אלו, רבי חיים טולדנו, שפעל במאה ה-XIX, מילא תפקיד מינהלי מרכזי. Rabbi Hayyim TOLEDANO (d. 1848), Rabbi in Meknes. Was very active in the community's administration. הפעילות הדיפלומטית לא הייתה זרה למשפחה: מקורות אחדים מזכירים נסיעות לGibraltar לשם גביית כספים לסיוע לבני קהילתם. Prior to 1825 he traveled to Gibraltar, where he collected funds to save the members of his community from the famine — פרק המאפיין את תפקידם הרועה ובמידה כמעט דיפלומטי של רבני Meknès במאה ה-XIX.
פריחת ההלכה בשושלת נמשכה גם במאה ה-XX. כך פרסם אחד מצאצאיה בFès קובץ פסיקות. He wrote some legal decisions which were published in Fez under the title Hok u-Mishpat (Law and Judgement, 1931). כותרת זו — *חוק ומשפט* — מרכזת בתוכה את אידיאל הבית: לקשור את הדין הנגלה אל יושר בית הדין, את מדעי הטקסטים אל שירות בני האדם.
במאה ה-XX, עם כניסת מרוקו לעידן הפרוטקטורט הצרפתי והמודרניות המשנה לעומק את תנאי חייה של יהדות מרוקו, מפיקה שושלת Toledano אחת מדמויותיה המזהירות ביותר: רבי רפאל ברוך טולדנו, הרב הראשי של Meknès. יצירתו ממחישה באופן מופתי את יכולתה של המשפחה לשלב בין מסורת ספרדית קלאסית לבין אתגרים פדגוגיים חדשים.
קהילת Meknès, כיתר המרכזים היהודיים הגדולים במרוקו, עמדה בפני שתי תופעות בפנייתו של המאה: מצד אחד חדירת החינוך המערבי — ובעיקר רשת Alliance Israélite Universelle —, ומצד אחר הגירה גוברת של צעירים לאירופה ולישראל. בהקשר זה נשא רבי רפאל ברוך טולדנו חזון רועה הפונה אל הנוער. Rav Rafael Baruch Toledano had a vision for the young boys of Meknes, Morocco, stemming assimilation, and opening worldwide opportunities for North Africains באמצעות לימוד דתי מעמיק.
תוכניתו שילבה ייסוד מוסדות לימוד, תמיכה בתלמידים מבטיחים שנשלחו ללמוד בחו"ל, וכתיבת ספרים שנועדו לקבע את מנהג מרוקו נוכח הגלות המתקרבת. ה*קיצור שולחן ערוך* שחיבר לפי מנהג מרוקו נחשב עד היום לאחד ממדריכי הייחוס של קהילות ספרדיות ממוצא מכנאסי הפזורות ברחבי העולם. [מסורת קהילת Meknès]
פעולה חינוכית זו נחלקת במאמץ קולקטיבי רחב יותר שנשאו כלל השושלות הרבניות הגדולות של מרוקו בעשורי 1940–1960. היציאה ההמונית שאחרי הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, ולאחריה העצמאות המרוקאית ב-1956, הייתה עשויה לנתק את שרשרת המסורת. רבי רפאל ברוך פעל, להפך, כדי שהקפדה על מנהג Meknès תוכל לשרוד את הגלויות הבאות בזו אחר זו, בישראל ובצרפת. בכך הוא משלים את המפעל שיזמו אבותיו לאחר 1492: להפוך שושלת גולים לבית מדרש חי.
מבין כל דמויות הבית, זו של רבי יעקב משה טולדנו תופסת מקום ייחודי, שכן היא מחברת, בקיום אחד, את שלוש ארצות השושלת הגדולות: מרוקו המקורית, ארץ הקודש ומדינת ישראל הנולדת.
הוא נולד בגליל, למשפחה שיצאה ישירות מ-Meknès. Hacham Yaakov Moshe Toledano was born to Miriam-Remo and Hacham Yehuda Toledano in 1879, in Tiberias, where his father, who had immigrated to the Land of Israel in 1862 from Meknes, Morocco, headed a yeshiva. טבריה, עיר הקודש של המים וקברי התנאים, קיבלה אל חיקה מן המאה ה-XVIII ואילך כמה גלי עולים ממגרב; בני Toledano השתתפו בה פעילות אקדמית ערה. שנת הלידה מסורה במקורות כ-1879 או כ-1880. Rabbi Ya'akov Moshe Toledano (Hebrew: יעקב משה טולדאנו; 17 August 1880 – 15 October 1960) was an Israeli rabbi who served as Minister of Religions of Israel for two brief periods between 1958 and 1960.
מסלולו הרבני משתרע על פני כמעט חמישה עשורים ושלוש קהילות גדולות. He also served as chief rabbi of Cairo, Alexandria and Tel Aviv. תפקיד הרב הראשי הספרדי של Alexandria, ואחריו של Cairo, העמיד אותו בראש קהילות יהודיות נכבדות, שבהן נמנו צאצאי מגורשי ספרד יחד עם יהודי המזרח. שובו לארץ ישראל תחת המנדט הבריטי מהווה פרק חדש. Rabbi Jacob Moshe Toledano, the chief rabbi of Alexandria, Egypt, returns to the Land of Israel to assume the post of the Sephardic chief rabbi of Tel Aviv and Jaffa.
פסגת הקריירה הציבורית שלו חלה לאחר הקמת מדינת ישראל. In June 1958, David Ben-Gurion persuaded Toledano to serve as minister of religious affairs. Despite opposition from the National Religious Party, he was confirmed in December 1958 and held the post until his death Oct. 1960. מינויו, שנתמך אישית על ידי David Ben Gurion, היה מחווה פוליטית לא פחות מרוחנית: הוא הטביע את חותמה של המסורת הספרדית-מרוקאית בלב המדינה הצעירה, בשעה שהאיזונים המוסדיים בין אשכנזים לספרדים עדיין התייצבו.
יצירתו המדעית לא נפלה כלל מפעילותו הציבורית. He was appointed Minister of Religious Affairs in 1958, and held the position until his death. Hacham Yaakov Moshe Toledano authored books on religion, research and Responsa. He was also involved in the publication of historic texts. בין חיבוריו בולט במיוחד הספר *Ner ha-Ma'arav* — "נר המערב" — מונוגרפיה חלוצית העוסקת בתולדות יהודי מרוקו, שנכתבה עודו צעיר ונותרת עד היום מקור יסוד להיסטוריונים של יהדות צפון אפריקה. [Encyclopaedia Judaica]
פטירתו הורגשה כאובדן לאומי. All Israel today mourned the passing of Rabbi Yaacov Moshe Toledano, Minister for Religious Affairs, who died suddenly yesterday, at his home here, aged 79. Flags flew at half-mast over all government buildings. בכבוד פומבי זה, הביעה מדינת ישראל הערכה לא רק לאיש עצמו, אלא לשרשרת הארוכה שממנה נבע: שרשרת חכמי מכנאס, גולי סלוניקי, ומעבר להם — חכמי Toledo.
מן שנות ה-1950 ואילך, משפחת Toledano נטלה חלק בגלי ההגירה הכלליים של יהדות מרוקו מאדמתה הקדומה. הקמת מדינת ישראל, מלחמות ישראל-ערב ועצמאות מרוקו ב-1956 האיצו גלות שבמשך שני עשורים כמעט ריקה לחלוטין את *המלאחים* מיושביהם. בני Toledano נפוצו בעיקר לשלושה אזורים גיאוגרפיים.
בישראל, שם נהנו מקדימות ענפי הגליל שהתיישבו בטבריה ובירושלים עוד במאה ה-19, קבעו צאצאיהם את מושבם בין היתר בתל-אביב, בני-ברק, אשדוד, באר-שבע וירושלים. כמה מבני המשפחה מכהנים כיום בתפקידים רבניים או אקדמיים; אחרים בולטים בחיים הפוליטיים, המשפטיים והכלכליים של המדינה.
בצרפת, הצטרפו בני Toledano לגלי ההגירה הגדולים של יהודי מרוקו בשנות ה-1960, בעיקר לפריז, מרסיי, סטרסבורג, ליון וטולוז. הם תרמו לתחייתן של הקהילות הספרדיות הצרפתיות שלאחר המלחמה, להקמת בתי ספר יהודיים ולפיתוח הקונסיסטוארים הישראליים העירוניים.
בצפון אמריקה, קבעו הענפים הקנדיים את מושבם במונטריאול — שקלטה את עיקר ההגירה היהודית-מרוקאית דוברת הצרפתית — ובמידה מצומצמת יותר גם בטורונטו. בארצות הברית ניתן לאתר צאצאים בניו יורק, מיאמי ולוס אנג'לס. Toledano (Hebrew: טולדנו, Ladino: טולידאנו) is a family name derived from the city of Toledo, Spain. נושאי השם כיום פרושים על פני דיאספורה עולמית ממש, ומאריכים — בצורות חדשות — את המבנה הרב-מרכזי שאפיין את המשפחה מן המאה ה-16, בין פאס, מכנאס, טבריה וסלוניקי.
