שם המשפחה Koenigsberger — המופיע גם בצורות הכתיב Königsberger, Konigsberger או, בצורתו המקוצרת, Königsberg — שייך למשפחה הגדולה של שמות היהודים האשכנזים מן הסוג הטופונימי, כלומר השמות הנגזרים משם מקום מוצא. שם המשפחה Koenigsberg הוא גרמני ויהודי (אשכנזי), גרסה של Königsberg. קטגוריה זו של שמות משפחה, מן הנפוצות ביותר בעולם האשכנזי, מעידה כי נושא השם — או, לעתים קרובות יותר, אחד מאבותיו הרחוקים — בא ממקום הנקרא בשם זה, לפני שהשם התקבע מבחינה מנהלית עם פנות המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה.
הרשומה שנבחרה ללינאז' זה ממקמת אותה בין המשפחות היהודיות באיטליה, כפי שמתעד Samuele Schaerf במפתחו I cognomi degli ebrei d'Italia (פירנצה, 1925) [Schaerf, I cognomi degli ebrei d'Italia, 1925]. אולם אין בנוכחותו של שם בעל מוצא גרמני בנוף האונומסטי היהודי-איטלקי שום דבר חריג: היא מעידה על תנועת המחזור הארוכה של משפחות אשכנזיות לעבר צפון חצי האי, ובמיוחד לעבר קהילות ונטו, לומברדיה והפיאמונטה, שבהן התיישבו יהודים שבאו מן האימפריה הרומית הקדושה כבר בסוף ימי הביניים. ספר זה שואף אפוא לשחזר, בצומת שבין הארכיון והזיכרון, את חוטיו המרובים של שם המקשר עיר בלטית פרוסית עם הגטאות והקהילות של איטליה.
הקורא יזכור אזהרה מתודולוגית מהותית: שם משפחה טופונימי זהה עשוי היה לצמוח באופן עצמאי במספר מקומות ובמספר תקופות. Koenigsberger מאיטליה, מפרוסיה, מפוזנן, מבוהמיה או מגליציה אינם מהווים בהכרח לינאז' ביולוגי אחד, אלא קבוצת כוכבים של משפחות המאוחדות בסימן משותף. את קבוצת כוכבים זו מבקש ספר זה למפות.
משמעות השם שקופה ומבוססת היטב במילוני האונומסטיקה. Konigsberg הוא שם מגורים גרמני ויהודי (אשכנזי), הנגזר מאחד מעשרים המקומות ויותר הנושאים את השם Königsberg בגרמניה, אוסטריה, בוהמיה, מורביה ובאזורים נוספים, ומשמעותו המילולית היא « הר המלך ». הסיומת -er מציינת מוצא: Koenigsberger פירושו אפוא « יליד Königsberg », « האיש שמוצאו מ-Königsberg ».
ריבוי מקומות המוצא הוא עניין מהותי. השם אינו מפנה בהכרח אל Königsberg הגדולה שבפרוסיה המזרחית (כיום Kaliningrad): הוא עשוי להיות מבוסס על כל אחת מהיישובות ההומונימיים הרבים הפזורים ברחבי המרחב הגרמנופוני והסלאבי. המילונים מציינים עוד כי השם קיים גם כשם משפחה נוי יהודי, כלומר כזה שנבחר בשל צלילו או ערכו הסמלי בעת מסעות הטלת השמות שהכריחו היהודים לאמץ שמות על פי צו השלטונות הקיסריים. זהו אפוא גם שם משפחה נוי יהודי (אשכנזי), הנגזר מן הגרמנית Königsberg (« הר המלך »).
כפל מקורות זה — מגורים מצד אחד, ונוי מצד אחר — מסביר את התפשטותו הנרחבת של השם ברחבי מרכז אירופה ומזרחה, ואת הופעתו, עקב נדידה, באזורים שבהם לא היה לו כל עיגון מקומי, כגון איטליה. הצורה Koenigsberger, עם סיומת המוצא שלה, מרמזת דווקא על שימוש עתיק, שקדם להטלה המנהלית הכפויה, שבה עוד תפקד השם כציון מוצא ממשי.
אם מתמקדים בעיירה האפונימית המפורסמת מכולן, Königsberg שבפרוסיה המזרחית, ניתן למצוא בה קהילה יהודית שהיסטוריה שלה מאירה בעקיפין את התפשטות השם. הקהילה היהודית בעיר נוסדה במאה ה-XVI, עם הגעת היהודים הראשונים בשנת 1538. ההתיישבות הייתה בתחילה רעועה, כפופה להיתרים מגבילים מצד השלטונות, ורק לאט-לאט התחזקה במרוצת הדורות.
המוסדות הקהילתיים הוקמו בהדרגה. בית הכנסת הראשון נבנה בשנת 1756. האמנציפציה, שנדחתה זמן רב, הושגה רק באיחור: האמנציפציה המלאה באה רק בשנת 1869, עם הקמת הקונפדרציה של גרמניה הצפונית; הקהילה היהודית של Königsberg פרחה במהלך המאה ה-XIX ובראשית המאה ה-XX, והגיעה לשיאה עם כ-5,000 נפש בסביבות שנת 1880. פריחה מאוחרת זו מסבירה בחלקה מדוע כה רבות מהמשפחות כבר עזבו את העיר הרבה קודם לכן, נושאות עמן, כסמל זהות, את שם עירן.
ההיסטוריוגרפיה של קהילה זו עצמה עתיקה ומתועדת: ההיסטוריה הראשונה של יהודי העיר נכתבה על ידי Heymann Jolowicz בשנת 1867. מחקר אקדמי מאוחר יותר תיאר בפירוט את מסלולה של קהילה זו, מייסודה המוסדי ועד לאינטגרציה הפוליטית של המאה ה-XIX. עבודה זו עוקבת אחר ההיסטוריה של הקהילה היהודית של Königsberg שבפרוסיה המזרחית, מיסודה בשנת 1700 ועד למחרת אמנציפציית פרוסיה של 1812, וכן השלבים הראשונים של ההתבורגנות והאינטגרציה הפוליטית היהודית. ממקור חיוני זה יצאו, בהתפשטות הדרגתית, משפחות רבות הנושאות את השם ברחבי אירופה.
נוכחותו של השם במפתח של Samuele Schaerf מהווה את נקודת העיגון האיטלקית של לינאה זו [Schaerf, I cognomi degli ebrei d'Italia, Florence, 1925]. חיבור זה, שראה אור בשנת 1925, נותר אחד ממלאי הייחוס של שמות המשפחה היהודיים בחצי האי, ובו מתועדים שמות עבריים, איטלקיים, ספרדיים וגרמניים שנשאו קהילות המדינה. רישומו של Koenigsberger בקורפוס זה מעיד כי לפחות משפחה אחת הנושאת שם זה הייתה מושרשת בו ביסוס של קבע בראשית המאה העשרים.
כאן נענות זו לזו הזיכרון של מוצא גרמני והארכיון האיטלקי. צורת השם, אשכנזית וצפונית בעליל, מנוגדת לאונומסטיקה האיטלקית או הספרדית ברובה של יהודי חצי האי. הדיסוננס עצמו הוא רמז: הוא מצביע על משפחה שבאה מן הצפון, מעבר להרי האלפים, ונטמעה בקהילות האיטלקיות — ככל הנראה באיטליה הצפונית, שבה היה היסוד האשכנזי נוכח מבחינה היסטורית (Vénétie, Frioul, Lombardie, Piémont). בהיעדר שטרות נומינטיביים נגישים כאן, מיקום זה נותר השערה סבירה ולא עובדה מוכחת; אולם הוא מתיישב עם התנועה המאות-שנים של יהודים אשכנזים אל השווקים והגטאות של איטליה הצפונית, המתועדת כבר מסוף ימי הביניים.
מחוותו של Schaerf, בהנציחו את השם, מקפיאה אפוא תמונת רגע: זו של משפחה גרמנית שהשתרשה באדמה האיטלקית, ששם משפחתה שומר בתוכו, כמאובן לשוני, את עקבות העיר הבלטית הרחוקה.
מעבר למקרה האיטלקי בלבד, השם Koenigsberger נפרש על פני גאוגרפיה נרחבת. נוכחותו מתועדת מהמרחב הגרמני ועד אירופה המזרחית, דרך בוהמיה וגליציה, בהתאם לריבוי המקומות שעל שמם נוצר. הפטרונים Konigsberg מצוי לרוב במספר מדינות, ומתועד בפרט בצורתו הרוסית (Конигсберг). פיזור זה מאשש כי אין מדובר במשפחה אחת אלא באשכול לינאות עצמאיות, שכל אחת מהן אימצה את השם או קיבלה אותו בנסיבות מקומיות משלה.
השמות הסמוכים הנגזרים מאותו מרחב גאוגרפי ממחישים את צפיפות ההתיישבות היהודית סביב פרוסיה המזרחית. ספרי האונומסטיקה מציינים כך פטרונימים שנוצרו על שם יישובים הסמוכים למטרופולין הבלטית. Peiser הוא שם מגורים גרמני המציין מישהו שמוצאו ממקום הנקרא Peise, בסמוך ל-Königsberg בפרוסיה המזרחית לשעבר (כיום Kaliningrad, המובלעת הרוסית). דוגמה שכנה זו מאירה את המנגנון הכללי: המשפחות היהודיות באזור נטו לאמץ את שם יישוב מוצאן, ופטרונימים אלה נדדו לאחר מכן עם נושאיהם בעקבות הגירות כלכליות ורדיפות.
הפצת השם דרומה — לאיטליה — כמו גם מזרחה ומערבה, משתלבת בדינמיקה הכללית של הדיאספורה האשכנזית, שבה הפטרונים הטופונימי הופך לסמן זהות נייד, המנותק בהדרגה ממרשמו הגאוגרפי ואינו מציין עוד אלא השתייכות משפחתית.
השם נשא, בתולדות הרוח, דמויות בכירות מן השורה הראשונה, שהנודעת שבהן היא המתמטיקאי Leo Königsberger. Leo Königsberger היה מתמטיקאי גרמני שעסק בפונקציות אליפטיות ובמשוואות דיפרנציאליות. Leo Koenigsberger (15 באוקטובר 1837 – 15 בדצמבר 1921) היה מתמטיקאי והיסטוריון של המדע, יליד גרמניה.
יצירתו משתרעת על פני המחקר המתמטי הטהור וההיסטוריה של המדע כאחד. הוא ידוע בעיקר בזכות הביוגרפיה בת שלושת הכרכים שחיבר על Hermann von Helmholtz, שנותרת עד היום החיבור הסמכותי בנושא. מסלול קריירתו הוביל אותו דרך המוסדות האקדמיים הגרמניים הגדולים. באפריל 1875 עזב Leo Königsberger את Heidelberg כדי להצטרף ל־Technische Hochschule בDresden.
מוצאו הגאוגרפי מזכיר את שורשי השם באירופה המרכזית דוברת הגרמנית והסלאבית: Leo Koenigsberger נולד בשנת 1837 ב־Posen (כיום Poznań). הוא הותיר אף יצירה מלומדת מגוונת, ובה בין השאר הספד על המתמטיקאי C. G. J. Jacobi וסיפור אוטוביוגרפי. לזכותו נזקפת ה־« Gedächtnisrede auf C. G. J. Jacobi », שפורסמה בשנת 1905 בדברי הכינוס של הקונגרס השלישי של המתמטיקאים ב־Heidelberg, וכן זיכרונותיו Mein Leben (Heidelberg, 1919). הלינאז' כלל אף את Johann Georg Königsberger (1874–1946), שהצטיין בחקר התכונות האופטיות והתרמיות של מינרלים — Johann Georg Königsberger (1874–1946) עסק בתכונות האופטיות והתרמיות של מינרלים.
דמויות אלו, שאין להן זיקה ישירה לסניף האיטלקי, מעידות על הקרינה המדעית של השם באירופה המשוחררת של המאה ה־XIX, ועל עלייתה החברתית של משפחה יהודית אשכנזית לתוך עולם האקדמיה.
שם המשפחה Koenigsberger מציע מקרה מופת לאופן שבו שם מקום פשוט יכול להפוך לנושא של היסטוריה דיאספורית ממושכת. נולד מ"הר המלך" — אחד מן הרבים Königsberg במרחב הגרמני-סלאבי — הוא נתק מאדמתו כדי ללוות משפחות יהודיות אשכנזיות בנדודיהן: מזרחה ומערבה של אירופה, ובמקרה העומד לפנינו, דרומה, עד לקהילות איטליה שבהן רשמו אותו Samuele Schaerf בשנת 1925 [Schaerf, I cognomi degli ebrei d'Italia, 1925].
מן העיר הבלטית, מרכז יהודי מאז 1538, אל גטאות איטליה; מפנקסי הקהילות הפרוסיים אל אולמות ההרצאות ב-Heidelberg וב-Dresde שבהם לימד Leo Königsberger — השם מותח מפה רגישה של המצב היהודי באירופה: נייד, משכיל, חתום בציפייה ממושכת לאמנציפציה ובכושר הֲשְׁרָשָׁה מרשים בארצות חדשות. הענף האיטלקי, שהארכיון אינו מגלה לנו ממנו אלא רמז — עצם הזכרתו —, נותר הנקודה החידתית ביותר של הַקּוֹנְסְטֶלַּצְיָה הזו, ומזמין מחקרי מרשם אזרחי נוספים על מנת לחבר את החוט הגרמני אל החוט הים-תיכוני.
