שם המשפחה Blitz שייך לאותה קטגוריה של שמות יהודיים אשכנזיים שאטימולוגיה שקופה ומצוירת שלהם פותחת חלון על מנהגי קריאת השמות של הקהילות דוברות הגרמנית במרכז אירופה. המילה הגרמנית Blitz משמעה "ברק", "רעם", והמילונים האונומסטיים המרכזיים תמימי דעים בדבר מוצא זה. Blitz הוא שם גרמני ויהודי (אשכנזי) הנגזר מן הגרמנית Blitz(er) — "ברק" (גרמנית עילית תיכונה blicze) — וסביר שהיה כינוי לאדם זריז. קריאה זו, שמקורה ב-Dictionary of American Family Names, מאומצת על ידי האנציקלופדיות המרכזיות לשמות משפחה.
הספר שלפניך שואף לשחזר, ככל שהארכיונות מאפשרים, את מסלולה של לִינְאָה זו — או ליתר דיוק, של אֶשכול הלינאות הזה, שכן שם תיאורי כ-Blitz עשוי היה לצמוח באופן עצמאי במקומות שונים. נבחין בקפידה בין מה שנמסר בזיכרון (סיפורי משפחה, מסורות אונומסטיות) לבין מה שההיסטוריה מבססת על פי המסמך. במקום שבו המסורת פוגשת את הארכיון — ובמיוחד סביב דמותו הזוהרת של Yekutiel Blitz, המתרגם הראשון של התנ"ך ליידיש — נדבר על נקודת חיתוך.
שם Blitz מוביל אותנו אפוא מאטימולוגיה גרמנית אל הקהילות האשכנזיות של פריזיה המזרחית, אל מרכז הדפוס הגדול של Amsterdam במאה השבע-עשרה, ואל הדיאספורות בנות זמננו. זהו הגאוגרפיה הנודדת הזו — עשויה בתי-דפוס, גלויות וזיכרון — שספר זה מבקש לחצות.
האונומסטיקה היהודית האשכנזית כוללת משפחה עשירה של שמות השאובים מאוצר המילים של הטבע ותופעות האטמוספרה. שם המשפחה Blitz נמנה עליה במלואו. מקורות לקסיקוגרפיים תואמים בדעתם: Blitz הוא שם משפחה ממוצא גרמני ואשכנזי יהודי, הנגזר מן הגרמנית העילית התיכונה blicze, שמשמעותה «ברק», ומיוחס בדרך כלל כינוי לאדם קל-תנועה ומלא מרץ.
פרשנות זו של השם ככינוי אופי — המציין פרט זריז, חד, שמא בעל טמפרמנט מבריק — עולה בקנה אחד עם המנגנונים המוכרים של היווצרות כינויים ימי-ביניימיים. הגרמנית Blitz(er) «ברק» מולידה גרסה נוספת, Blitzer, אף היא גרמנית ואשכנזית יהודית, המעידה על פוריות השורש באונומסטיקה. הקרבה הצלילית והסמנטית בין Blitz (ברק) ל-Blitzer מאשרת כי מדובר באותה גזע לקסיקלי ממש.
ראוי להסיר כאן בלבול שכיח, שהיסטוריית המאה ה-XX מזינה אותו: המונח Blitzkrieg («מלחמת ברק»), שהתפרסם במהלך מלחמת העולם השנייה, אינו קשור כלל למוצא שם המשפחה, שקדם לו במאות שנים. השם עשוי לשאת את שורשיו בשם משפחה גרמני ויהודי שמשמעותו «ברק»; ייתכן גם שהוא שויך לשם העצם הגרמני Blitzkrieg, המציין «התקפה פתאומית» או «תקיפה אווירית» — אך אסוציאציה אחרונה זו שייכת לקונוטציה המודרנית, ולא לאטימולוגיה האמיתית.
מבחינה גאוגרפית, ספרי הרישום ממקמים את מוצא השם בגרמניה, מוקד האשכנז ההיסטורי. הפיזור העכשווי, הניכר במפקדי האוכלוסין האמריקניים, מעיד על נדידת נושאי השם אל העולם החדש: שם המשפחה Blitz מדורג במקום ה-22,906 בארצות הברית, מה שהופך אותו לשם משפחה נדיר אך מבוסס. על-פי המפקד העשורי האמריקני, שם המשפחה Blitz ידע ירידה קלה בפופולריות בין השנים 2000 ל-2010, כשירד מהדירוג ה-21,590 בשנת 2000 לדירוג נמוך יותר בשנת 2010. נדירות יחסית זו אופיינית לשמות משפחה אשכנזיים תיאוריים, שנשאם פזורות ולא שושלות רחבות ומרוכזות.
אם האטימולוגיה מפנה אותנו אל המרחב הגרמני ברחבו, הארכיון מציע לנו נקודת עיגון מדויקת: העיירה הקטנה Wittmund, בפריזיה המזרחית, בצפון-מערב גרמניה. משם יצא בן הלינאה המפורסם ביותר, שדמותו מעצבת את כל ההיסטוריה המתועדת של השם. Jekuthiel ben Isaac Blitz, שנולד ב-Wittmund שבגרמניה ופעל בשנות ה-1670, היה רב שערך את התרגום השלם הראשון של המקרא העברי ליידיש.
הציון "בן יצחק" — בנו של יצחק — מעניק לנו גישה, מעבר ל-Yekutiel עצמו, אל הדור הקודם: אב בשם Isaac (Yitzchak), שכבר נשא את שם המשפחה Blitz. דפי השער של המהדורות המודפסות מאשרים את הייחוס הזה: התורה, הנביאים והכתובים תורגמו ליידיש בידי רבי Yekutiel, בנו של Yitzchak Blitz. כך מתועד השם, כבר מאמצע המאה ה-17, כשם משפחה תורשתי יציב, המועבר מאב לבן במשפחה רבנית מן הפריזיה.
פריזיה המזרחית, ארץ פרוטסטנטית וסוחרת, אכלסה אז קהילות יהודיות אשכנזיות קטנות שחיו לרוב מן המסחר ושולבו ברשתות החליפין של ים הצפון. בהקשר צנוע זה רכש לו בן Wittmund השכלה תלמודית מספקת לשאת את תואר הרב, ולשלוט הן בעברית הקדושה והן ביידיש הדבורה — מיומנות כפולה שעתידה הייתה לעשותו כלי נבחר בידי המפעל העריכתי הגדול של אמשטרדם. מעברו של Yekutiel Blitz מן הפריפריה הפריזית אל המרכז הפועם שהיה Amsterdam ממחיש את הניידות האופיינית של המשכילים האשכנזים בתקופה ההיא, שנמשכו אל בתי הדפוס העבריים של הרפובליקה של השבע פרובינציות.
פסגת ההיסטוריה של שושלת Blitz מצויה באמסטרדם, בירת הדפוס העברי במאה השבע-עשרה. שם הגשים Yekutiel Blitz את המפעל שנועד לחרות את שמו בהיסטוריה התרבותית היהודית. Blitz שימש כמגיה בבית הדפוס העברי של Uri Phoebus (Faibush) Halevi באמסטרדם, והוטל עליו לבצע תרגום שהדפסתו הושלמה בסוף שנת 1678.
המפעל נשען על היגיון רוחני ומסחרי כאחד. ספרי היידיש של אמסטרדם זכו להצלחה רבה, והיא שהניעה את המדפיס לקחת על עצמו תרגום מקראי שלם. כדי להוציא אל הפועל פרויקט מונומנטלי זה, אסף העורך סביבו מומחים: המועצה סיפקה ל-Halevi את הגרמנים Yekutiel Blitz — מתרגם ומגיה — ואת המגיה Joseph Witzenhausen; האחרון כבר היה טיפוגרף עברי מפורסם, ידוע בעבודתו על גרסת יידיש של מחזור האגדות האַרתוּריות. מפגשן של שתי דמויות אלו עתיד היה להזין יריבות עריכתית מפורסמת, שכן שני תרגומים מתחרים ראו אור בסוף אותו עשור.
פרי עמלו של Blitz היה מפעל חסר תקדים בהיקפו. התורה, הנביאים והכתובים תורגמו ליידיש בידי רבי יקותיאל בן יצחק Blitz, יחד עם תועליות הרלב"ג על התורה ועל נביאים ראשונים מאת רבי לוי בן גרשון (רלב"ג), ויצאו לאור באמסטרדם בידי Uri Phoebus HaLevi בין השנים 1676 ו-1679; הספר כלל חמש דפי שער — תורה, מגילות, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים. מבנה עריכתי זה מעיד על שאיפתו של הפרויקט: להעניק לקוראים האשכנזים את מלוא הטקסט הקדוש בשפת דיבורם.
כאן מאשרים הזיכרון והארכיון זה את זה. הזיכרון היהודי שמר את דמותו של Blitz כחלוץ; דפי השער, הקולופונים והקטלוגים המלומדים מעידים על כך במסמך. התרגום השלם הראשון של המקרא העברי ליידיש נותר קשור לשם זה, ועושה את שושלת Blitz לשושלת של מילים לא פחות משהיא שושלת דם — שייעודה להנגיש את הדבר.
מעבר לדמות המתרגם, מאפשרות מאגרי המידע הגנאלוגיים לשרטט שושלת צאצאים, המועברת בעיקר באמצעות עצי משפחה ולפיכך יש להתייחס אליה בזהירות הראויה למקורות זיכרון. הספרים הביוגרפיים מזהים את Yekutiel Blitz בשתי שמות פרטיים, עברי ועממי: Coenraad / Yekuthiel Isaac Blitz (1634-1684), מגיה בבית הדפוס העברי של Uri Phoebus Halevi באמסטרדם, שהוטל עליו על ידי זה האחרון לבצע את התרגום שסיים הדפסתו בסוף שנת 1678. השימוש המשולב בשם הפרטי ההולנדי "Coenraad" ובשם העברי "Yekutiel" ממחיש את תהליך האקולטורציה של משפחות אשכנזיות שהשתקעו בהולנד.
הצאצאים המשוערים של ענף זה מופיעים באותם מקורות, המייחסים ל-Yekutiel מספר צאצאים: ביניהם נמנים Philip (Feiwel) Blits, Isaac Coenraad Blitz / Blits ו-Levie Coenraad Yekutiel Blitz / Blits. ניתן להבחין כאן, אפילו באיות עצמו, במעבר ההדרגתי מ-Blitz ל-Blits — נידורלנדיזציה אורתוגרפית התואמת את מנהגי רשומות מרשם האוכלוסין בהולנד, שבהן הסיומת הגרמנית -tz מתפשטת ל--ts.
שינוי כתיב זה הוא בעל ערך להיסטוריון של משפחות. הוא מסמן שענף אחד לפחות של השושלת השתרש באמסטרדם ובמחוזות המאוחדים לאורך זמן, ונטש בהדרגה את לבושו הגרמני של שמו ואימץ את הגרסה ההולנדית שלו. שמות המשפחה Blitz ו-Blits יש לראות בהם, בהקשר האמסטרדמי, כשתי מצבים של שם אחד ולא כשתי משפחות נפרדות. קשרי הייחוס הללו, שנוצרו מחדש במחקר גנאלוגי שיתופי, שייכים לתחום הזיכרון המועבר: הם סבירים ועקביים עם הנתונים הארכיוניים, אף כי אינם מגיעים תמיד לדרגת הוודאות של שטרות נוטריוניים או דפי כותרת מודפסים.
ככל שמתרחקים ממוקד הצמיחה הפריזי והאמסטלדמי, השם Blitz מתפשט ומסתעף. ההסתעפות הראשונה היא לשונית: הווריאנט Blitzer, המאומת באותם הרשומות, ממשיך את שורש ה"ברק". Blitzer הוא וריאנט גרמני ויהודי אשכנזי של Blitz. צורות קרובות אחרות, בדרך של גזירה או סיומות, עשויות היו להתקיים במקביל בקהילות מרכז אירופה ומזרחה, מבלי שניתן לראות בהן בהכרח קרבת דם עם הלינאה של Wittmund.
הפיזור השני הוא נדידתי. מפקדי האוכלוסין הצפון-אמריקאיים, שכבר הוזכרו, מעידים על התבססות יציבה של נושאי השם מעבר לאוקיינוס האטלנטי. השם Blitz מדורג במקום ה-22,906 בארצות הברית — סימן לנוכחות ממשית, אם כי מצומצמת מבחינה מספרית, התואמת את פרופיל המשפחות האשכנזיות שנדדו במאות ה-19 וה-20. הדיאספורה האמריקנית הזו, כמו הענף ההולנדי, מעידה על אותה תנועה עמוקה: מן המוקד הגרמני, יצאו נושאי השם ופיזרו עצמם אל ארצות הקליטה של המודרנה היהודית.
חשוב, בשלב זה, להזכיר את אופיים הפולי-גנטי של שמות המשפחה התיאוריים. שם שמשמעותו "ברק" עשוי היה להיווצר באופן ספונטני במספר מקומות, ולהיוחס לפרטים שונים מהירים או חיים שאין ביניהם כל קשר. הכינוי לאדם ער ומלא חיים לא חייב כל אבות משותפים. לפיכך, לא בהכרח יורדים כל משפחות Blitz בנות-זמננו מן הלינאה הרבנית הפריזית. הזהירות ההיסטורית מחייבת להבחין בין הלינאה המתועדת — זו של Yekutiel וצאצאיו האמסטלדמים — ובין מוקדי בעלי-שם-זהה הבלתי ספורים שסמנטיקת השם עשויה היתה לייצר באופן עצמאי ברחבי המרחב האשכנזי.
ההיסטוריה של שושלת Blitz ממחישה, בזעיר אנפין, את מצבו של השם היהודי האשכנזי עצמו: מילה גרמנית, שקופה וחילונית — ה"ברק" — שנעשתה נושאת זהות, מוליכת מסורת וסמן של נדידה. מן האטימולוגיה של הגרמנית העילית התיכונה blicze ועד לנדירות השם המשפחתי במפקדי האוכלוסין בני זמננו, דרך הידייצו הולנדי ל-Blits, טומן השם בחובו את זיכרון התנועות האשכנזיות בין גרמניה, הפרובינציות המאוחדות והעולם החדש.
בלב ההיסטוריה הזו זוהרת דמות אחת: יקותיאל בן יצחק Blitz, איש Wittmund אשר, במלאכתו בבית הדפוס של Uri Phoebus Halevi, העניק לקוראי היידיש את התנ"ך השלם הראשון בשפתם. רב ומתרגמה הראשון של התנ"ך העברי ליידיש, הוא מגלם את הייעוד שאותו נראה שמו סימן מראש: להביא את האור הפתאומי, את ברק הדבר הנגלה, אל תוך שפת היומיום. בו מתמזגים הזיכרון המשפחתי והארכיון המודפס, ומעניקים לשושלת Blitz כבוד שמעט שמות משפחה יכולים לתבוע לעצמם — זה שתרמה, באמצעות הספר, לחינוכו של עם.
חיבור זה, נאמן לשיטתו, הפריד בין המבוסס לבין הסביר ובין זה לבין המסופר. מה שנותר ודאי — האטימולוגיה, היצירה, הייחוס הישיר מיצחק ליקותיאל — נסמך על יסוד המסמך. מה שנותר מסתבר — הצאצאים מאמסטרדם, קרבת הגרסאות, הפיזור הדיאספורי — קורא למחקר העתידי להמשיך בחקירה, פנקס אחר פנקס, עמוד שער אחר עמוד שער.
