Sender

הכינוי Sender משתייך לאותה קטגוריה מיוחדת של שמות יהודיים שנולדו משם פרטי — אותם כינויים (שמות חולין) שעברו מדור לדור עד שהתקבעו לבסוף כשמות משפחה תורשתיים, כאשר המדינות המודרניות חייבו את המשפחות היהודיות, בין סוף המאה ה-XVIII לתחילת המאה ה-XIX, לאמץ שם קבוע ועביר. המסורת הלקסיקוגרפית אחידה כאן באופן ראוי לציון: Sender הוא הצורה היידישית של אלכסנדר. ה-Dictionary of American Family Names מאשר זאת בצורה הנפוצה ביותר של השם: Sender הוא שם יהודי (אשכנזי מזרחי) הנגזר מהשם הפרטי היידישי Sender, צורת חיבה של אלכסנדר.

הספר הנוכחי מבקש לשחזר, בזהירות הנדרשת מכל גנאלוגיה אונומסטית, את מסלולה של לינאה הנושאת שם זה: שורשיה ההלניסטיים הרחוקים, התבססותה בליטורגיה ובמנהג האשכנזי, התגבשותה כשם משפחה בעידן המפקדים, והתפזרותה בגלויות מזרח אירופה, הארצות הגרמניות, ולאחר מכן — גם העולם החדש. במקום שהארכיון מדבר — נלך אחר הארכיון; במקום שרק הזיכרון מוסר — נאמר זאת במפורש; ובמקום שהמסורת והמסמך משיבים זה לזה — לעיתים בהסכמה, לעיתים בניואנסים — נכנה את הצומת. שכן ההיסטוריה של שם כמו Sender אינה אי-פעם של מילה בלבד: היא של עם שבהנחילו שם פרטי, הנחיל גם זיכרון — זיכרון יווני שנעשה זיכרון יהודי.

כדי להבין כיצד שם פרטי יווני, Aléxandros, הצליח להפוך לשם מוכר בבתי היהודים באירופה עד כדי כך שהוליד שם משפחה, יש לשוב אל המפגש שהתרחש במאה הרביעית לפני הספירה בין היהדות לבין ההלניזם. המסורת הרבנית שומרת, במסכת יומא שבתלמוד הבבלי, את סיפור המפגש בין אלכסנדר מוקדון לבין הכהן הגדול של ירושלים: לפי אותה אגדה, הכובש המקדוני לא רק שנמנע מחילול המקדש, אלא אף השתחווה לפני הכהן, משום שזיהה בו דמות שנגלתה אליו בחלום. כהוקרה, ובהתאם לאותה מסורת, גזרו החכמים כי הבנים שנולדו באותה שנה ישאו את השם אלכסנדר — דרכם לכבד מלך שחס על העיר הקדושה.

אגדה זו, שהיסטוריותה אינה ניתנת לאימות, הותירה אחריה השלכה מתמשכת ומוחשית כאחת: היא הקנתה לשם אלכסנדר לגיטימציה דתית יוצאת דופן בעולם היהודי. אלכסנדר הוא אחד משמות הפרטיים הנדירים ביותר שמקורם אינו עברי ואשר התקבלו ללא כל הסתייגות כשם ליטורגי, אף בשטרות מילה ובכתובות. מעמד מיוחד זה הוא שמסביר את התפשטותו הרחבה בקרב יהודי אשכנז בימי הביניים ובעת החדשה. כפי שמזכירות הסקירות האונומסטיות, אלכסנדר "נתפס בעיני היהודים בני דורו באור חיובי", שהכירו לו טובה על יחסו המכבד — זיכרון שהשתקע ונצרב בשימוש בשם. הצורה היידישית Sender — ונגזרותיה החיבביות Senderl, Sanderl — נולדה ממעמד זה, בדרך כיווץ של הסיומת של Alexander.

שכבה ראשונה זו בתולדות השם נוגעת אפוא לזיכרון יותר מאשר לארכיון: השם הועבר דרך הדורות באמצעות המסירה הליטורגית והסיפור התלמודי, הרבה לפני שמסמך רישום אזרחי כלשהו בא לקבעו.

המעבר מהשם הפרטי Sender לשם המשפחה Sender משתלב בתהליך היסטורי מוגדר ומתועד : כפיית שמות משפחה תורשתיים על האוכלוסיות היהודיות בידי הממשלים הקיסריים, על פני המפנה שבין המאות ה-XVIII וה-XIX. האימפריה ההבסבורגית פתחה את הדרך עם ה-Toleranzpatent של יוסף השני (1787), ובעקבותיה באו צעדים דומים בפרוסיה (1812) ובאימפריה הרוסית (1804, ולאחר מכן 1835 ו-1844), שכללה אז את פולין ואת "תחום המושב". משפחות יהודיות רבות, שעד אז נקראו על פי הנוסח הפטרונימי "פלוני בן פלוני", בחרו או קיבלו כשם קבוע את שמו הפרטי של האב או הסב.

כך קפא השם הפרטי Sender — שכבר היה עתיק ונפוץ למדי — באופן טבעי לשם משפחה אצל משפחות רבות, ללא קשר גנאלוגי הכרחי ביניהן : השם Sender נרכש מפני שאחד מאבות האב נשא אותו. מקורות העיון המקצועיים מאשרים את אזור ייצורה של תצורה זו : מדובר בשם יהודי ממרחב האשכנז המזרחי, הנגזר מהשם הפרטי ביידיש Sender, צורה חיבובית של Alexander. "האשכנז המזרחי" מציין כאן את המרחב הנמתח מפולין וליטא ועד אוקראינה, בלארוס וגליציה.

ברם יש להסתייג, שכן מילוני האונומסטיקה מצביעים על רב-משמעיות של השם. מלבד מקורו היהודי-אשכנזי, Sender יכול להיות שם גרמני : שם מגורים לאדם שמוצאו מאתרים הנקראים Sende או Sehnde ; או לחלופין שם מקצועי הנגזר מן הגרמנית-עילית-התיכונה "senden", "לשלוח, להוביל", המציין סוכן בשירותו של מוביל. כתיב אחד מכסה אפוא על מסלולים שונים : נושא השם Sender אינו בהכרח יהודי. הומונימיה זו, המאומתת בארכיב הלקסיקוגרפי, מטילה על הגנאלוג חובת ערנות מתמדת.

העיגון הגאוגרפי של Sender היהודי מבוסס היטב על ידי מאגרי השמות העכשוויים, המצליבים נתונים גנאלוגיים עם סטטיסטיקות אוכלוסין. בסיסי הנתונים תואמים בהצבת מוקד ההיסטורי של השם באירופה המזרחית האשכנזית. אותו מקור המציין שלושה מקורות אפשריים לשם מספק ראיה משכנעת באשר לזהות הדתית של נושאיו: בין השמות הפרטיים האופייניים הקשורים לשם Sender מצד היהודי נמצאים מרדכי, שרגא ויעקב — שמות עבריים מסורתיים המעידים על העברה בתוך משפחות יהודיות שומרות מסורת.

פרט זה, רחוק מלהיות אנקדוטי, ממחיש את שיטת חוקרי האונומסטיקה המודרניים: באמצעות זיהוי השמות הפרטיים המלווים סטטיסטית שם משפחה מסוים, הם מסוגלים לשחזר את צביונו התרבותי. נוכחותם של שרגא — שם ארמי שמשמעותו "לפיד", הקשור לעיתים קרובות בצימוד מסורתי עם Feivel — ושל מרדכי מעידה על השתרשות עמוקה של השם בעולם הדובר יידיש. לעומת זאת, השמות הפרטיים הגרמניים האופייניים הקשורים לשם (Ernst, Ewald, Horst, Kurt, Wilfried, Wolf) מפנים אל הענף הגרמני הלא-יהודי של שם המשפחה, ומאשרים כי שתי אוכלוסיות נפרדות נשאו, במקביל, את אותו השם.

התפשטות השם בעולם האנגלוסקסי אף היא ניתנת למדידה. בארצות הברית, ארץ הקליטה של גל ההגירה הגדול של יהודי אירופה המזרחית בין 1881 ל-1924, תופס השם Sender את המקום ה-32,079 ברשימת שמות המשפחה — נדירות המבדילה אותו בבירור משמות האשכנזיים הנפוצים הגדולים, ומרמזת על התפשטות באמצעות מוקדים משפחתיים מפוזרים ולא באמצעות התרחבות רציפה. נתון ממוספר זה, הנלקח מקטלוג מראה מקום, מעגן את השם במציאות התיעודית של הדיאספורה האמריקאית.

השם Sender אינו מובן במלואו אלא כאשר הוא ממוקם בתוך אותה קבוצת כוכבים עצומה של צורות עממיות של Alexandre, שגיוונן מעיד על חדירתו המופלאה של שם פרטי זה לכלל תרבויות הנצרות והיהדות. אוספי האונומסטיקה מתעדים מגוון רחב של גרסאות: לצד הצורה היידישית Sender, ניתן למצוא בין היתר את הצורות הדנית והולנדית Sander, וכן את הצורות Alexandre (קטלנית, צרפתית), Aleksandr, Iskandar (ערבית) ורבות אחרות. הסתעפות לשונית זו מאירה את הקרבה שבין Sender לצורה Sander, המאומתת בתחומים הדנים והולנדים: הסיומת -er החותמת את המילה היוונית Aléxandros סיפקה, בדרך של גיזום, את הגרעין של השם הלא-רשמי.

כאן נפגשות הזיכרון והארכיון בצומת פורייה. המסורת היהודית — זו של הסיפור התלמודי על Alexandre וכהן הגדול — מסבירה מדוע אומץ השם; הארכיון הלקסיקוגרפי מסביר כיצד התפתח מבחינה פונטית לכדי Sender. העיקוף דרך היידיש אינו תאונת הגייה גרידא: הוא חותמה של הפנמה. בעוד עולם הנצרות שמר על Alexandre בצורותיו הלמדניות או המלכותיות, עשה ממנו עולם יהדות מזרח אירופה Sender — שם של יומיום, של החדר ושל בית הכנסת, אינטימי דיו לשאתו על ידי ילד, ומושרש דיו כדי להפוך, עם הזמן, לשמה של משפחה שלמה.

ראוי לציין אף את עמידותו של האופי הליטורגי של השם הבסיסי: במנהג בית הכנסת האשכנזי, גבר הנקרא Sender בחיי יום-יום יכול היה להיקרא Alexander (או Senduer Sander) בעת עלייתו לתורה, כאשר השם המעוברת שימש כשם קדוש. דואליות זו שבין שם חולין לשם קודש, המאפיינת את מערכת האונומסטיקה היהודית, מאשרת כי Sender נתפס תמיד, במודעותם של נושאיו, כהתגלמות ישירה של Alexandre.

השם Sender, לאחר שהפך לשם משפחה יציב, ליווה את נושאיו בגלי ההגירה הגדולים ששרטטו מחדש את מפת העם היהודי במאות ה-XIX וה-XX. ממשפחות Sender שיצאו מגליציה ומפולין, הגיעו רבות למערב אירופה, ליבשת האמריקה ובהמשך למדינת ישראל. נדירותו היחסית של השם — המאוששת על ידי דירוגו הסטטיסטי הגבוה בארצות הברית — מעניקה לכל לינאג' Sender פיזיונומיה ייחודית משלו, בשונה משמות עממיים רחבים כמו Cohen או Lévy.

ההיסטוריה האינטלקטואלית שמרה את עקבותיו של נושא שם דגול, הסופר הספרדי Ramón J. Sender (1901-1982), רומנאי מרכזי של הגולה הרפובליקנית, שזכרו מעיד כי הכתיב Sender חורג מן העולם היהודי בלבד ומצוי גם בחצי האי האיברי. הומונימיה זו, כמו זו של הענפים הגרמניים שהוזכרו לעיל, מזמינה לעולם לא להניח את מוצאו של נושא שם על פי הכתיב בלבד: השם Sender הוא מפגש שבו נפגשות לפחות שלוש מסורות — יהודית אשכנזית, גרמנית ורומאנית.

לצורך זיהוי הלינאג' היהודי כשלעצמו, יש תמיד להישען על צרור הראיות שמספק הארכיון: אזור מוצא גיאוגרפי (אשכנז המזרחית), שמות פרטיים נלווים (מרדכי, שרגא, יעקב), רישום בפנקסי הקהילות, ברשימות התחום המושב או במניפסטים של הגירה. רק על ידי עבודה סבלנית זו של הצלבת מקורות, ולא באמצעות אטימולוגיה בלבד, ניתן לשחזר יחוס מהימן. בהיעדר מסמכים כאלה עבור משפחה נתונה, הקשר לפני המאה ה-XIX נותר ספקולטיבי, והיושר ההיסטורי מחייב להכיר בכך.

השם Sender מכיל בתוך הברות ספורות יותר משני אלפי שנות היסטוריה יהודית. נולד מן המפגש האגדי בין אלכסנדר הגדול לירושלים, קודש על ידי המסורת הרבנית שהכשירה אותו לשימוש ליטורגי, הופץ בצורתו היידישית בעיירות מזרח אירופה, ולאחר מכן הוקפא כשם משפחה בגל הגדול של הרישום המנהלי — הוא נושא בתוכו את הזיכרון של תרבות שידעה לאמץ שם זר כשלה. כצורה היידישית של אלכסנדר, הוא נותר, לפי עדותם הפה-אחד של מילוני האונומסטיקה, שם יהודי מהתחום האשכנזי המזרחי, הנגזר מהשם הפרטי היידישי Sender, כינוי חיבה של אלכסנדר.

אך השם הוא גם צומת דרכים: הוא עשוי להשתייך גם למקורות גרמניים, כשם מקום או שם מקצוע הנגזר מהגרמנית הגבוהה התיכונה. בתוך המתח הזה שבין אחידות המשמע ורבגוניות מקורותיו נעוץ לקחו של הספר הגדול הזה: שם אינו ראיה לעולם, אלא מפתן. עבור לינאז' Sender כמו עבור כל משפחה מן הגלות, ההיסטוריה האמיתית מתחילה שם שבו הארכיון לוקח את השרביט מידי הזיכרון, ושם שבו הסיפור המועבר דור לדור נתקל במסמך. בצומת הזה — סביר יותר מודאי, פתוח יותר מסגור — ביקש ספר זה להתייצב.