הספר הגדול — Kauffmann

הקדמה

שם המשפחה Kauffmann, עם גרסאותיו הרבות — Kaufmann, Kaufman, Kofman, Coifman — משתייך לאותה קטגוריה של שמות יהודים אשכנזיים שמקורם נעוץ בחיים הכלכליים של הקהילות דוברות הגרמנית במרכז אירופה ובמערבה. השם נולד במרחב הלשוני הגרמני, ומשתייך לטיפולוגיה עתיקה ומתועדת היטב: טיפולוגיית שמות המשפחה המקצועיים. בגרמנית, המילה פירושה "סוחר, מוכר", והשימוש האונומסטי קיבע אותה כציון של מקצוע שהפך לתורשתי. ספרי הייחוס האונומסטיים מפורשים בנקודה זו: Kaufmann הוא שם גרמני ויהודי (אשכנזי), שם מקצועי המציין סוחר או סיטונאי.

ואולם, סיפורו של שם משפחה יהודי לעולם אינו מצטמצם לשורש אחד. לצד הגזירה המקצועית מתרבדת, במסורת ובמקצת הקריאות העממיות, יחסות אונומסטית שונה, הקושרת את השם לשמות פרטיים עבריים. הרשימה הנוכחית מבקשת לעקוב, פרק אחר פרק, אחר התגבשותה של הלינאז׳ Kauffmann, פיזורה, השתרשותה הגאוגרפית ובולטיה האינטלקטואלית — תוך הבחנה קפדנית בין מה שנשתמר בארכיון המוצק, מה שנסמך על היסק סביר, ומה השייך לזיכרון המסור. "הספר הגדול" אינו עץ יוחסין של משפחה אחת, אלא ההיסטוריה הקולקטיבית של שם שנשאוהו אלפי בתים יהודיים, מאלזס ועד הונגריה, מרינלנד ועד מזרח אירופה.

פרק 1: המוצא של שם מקצוע

השכבה הקדומה ביותר והמאומתת ביותר של שם המשפחה היא ממדו המקצועי. בעולם הדובר גרמנית של ימי הביניים והעת החדשה, המונח Kaufmann ציין את הסוחר במשמעותו המובהקת — דמות מרכזית בערי הליגה ההנסאטית, בירידי הריין ובשווקי האימפריה הרומית הקדושה. השם הוא שם משפחה תעסוקתי, שבו נעשה שימוש בגרמנית וביהדות, ומשמעותו "סוחר, נגוציאנט" בגרמנית, מורכב מהשורש "koufôn" ומהיסוד "man".

שקיפות סמנטית זו מסבירה את השייכות הכפולה של השם. שם הנישא על ידי משפחות נוצריות גרמניות כמו גם על ידי משפחות יהודיות אשכנזיות, הוא נחסם במסורת הארוכה של שמות המציינים פעילות כלכלית. עבור הקהילות היהודיות, שגישתן למקצועות הייתה מוגבלת פעמים רבות למסחר, להלוואות ולתיווך, נשא המונח רלוונטיות מיוחדת: הוא תיאר מציאות חברתית שלטת. חיבורי האונומסטיקה מאשרים גמישות זו: Kaufmann הוא, כשם גרמני ויהודי-אשכנזי, שם מקצוע המציין סוחר או סיטונאי, כינוי שנמצא גם בצרפת — בעיקר באלזס ובלוריין —, בהונגריה, בדנמרק, בצ'כיה ובכמה מדינות אירופאיות נוספות.

הכתיב Kauffmann, עם f כפול, מהווה גרסת כתיב מוכרת של השם הסטנדרטי. Kauffmann ו-Kaufman נמנים עם הגרסאות המאומתות של שם המשפחה. שינויי כתיב אלה אינם מצביעים על מוצאות נפרדים, אלא משקפים את היעדר האיחוד האורתוגרפי שלפני המאה ה-XIX, וכן את התעתיקים העוקבים שביצעו מינהלי המדינות השונות שבהן השתרש השם. פיזורו האירופי של השם — מעבר לגרמניה, בצרפת, במרכז אירופה ובצפונה — מעיד על ניידותן של המשפחות היהודיות האשכנזיות ועל חדירת הדגמים האונומסטיים הגרמניים לכלל הדיאספורה המערבית.

פרק 2: השביל העברי והמסורת הונומסטית

לצד האטימולוגיה המקצועית, המבוססת וחסרת המחלוקת, מסתובבת הסברה שנייה, שונה בתכלית בטבעה, השייכת יותר לתחום המסורת המועברת מאשר להוכחה ארכיונית. לפי קריאה זו, השם Kaufman יגזר לא ממקצוע אלא משם עברי פרטי, בתהליך של עיוות פונטי הדרגתי. כשם יהודי, Kaufman יהיה נגזר מ-Jacob (Yaakov), שהופך ל-Yakovman, אחר כך ל-Yakofman, ואז מתכווץ ל-Kofman עד שמופיע בצורת Kaufman; Coifman יבוא מן הניב האידישי ויאמר "קונה".

מסורת כפולה זו ראויה להתמודדות זהירה. הגזרה מ-Yaakov שייכת לסוגה מוכרת היטב באונומסטיקה היהודית העממית: החיפוש אחר שורש קדוש מאחורי שם שמראהו חילוני. היא ממחישה את נטיית הקהילות לקשור את שמות המשפחה שלהן אל זכר האבות במקום אל נסיבות כלכליות. יש אפוא להתייחס לייחוס זה כאל נרטיב מועבר, אפשרי עבור משפחות מסוימות אך לא ניתן להכללה, ופחות מבוסס בהרבה מן המוצא התעסוקתי הישיר.

נתיב שלישי, שקט יותר, קושר את השם לתחום השמות הפרטיים העבריים הגבריים שנשאו שם חילוני — הkinnuim. השם הפרטי Yekuthiel (יקותיאל), בפרט, שויך בשימוש האשכנזי לשמות ורנקולריים שונים. המסורת הרבנית שומרת אגב כך את זכרם של נושאי השם הקדומים: Moses Jekuthiel Kaufmann היה תלמודאי פולני, שנולד ב-Krotoschin בסביבות אמצע המאה ה-XVII, חתנו של Abraham Abele Gombiner ורב ב-Kutno שבפולין. אזכור קדום זה, בפולין, מראה שהשם Kaufmann כבר היה מקובע ונשוא על ידי סמכויות דתיות עוד לפני מסעות ייחוס שמות המשפחה המנהליים הגדולים.

פרק 3: ההשתרשות האלזסית וההקבעה הנהלתית

אם השם הוא ממוצא גרמני, תולדותיו הצרפתיות נכתבות בעיקר באלזס ובלורן, אזורים שבהם הנוכחות היהודית עתיקת יומין, ובהם הסובסטרט הלשוני היהודי-אלזסי, הקרוב לגרמנית, היטיב עם השתרשותם של שמות משפחה גרמניים. ספרי האונומסטיקה מאשרים ריכוז זה: הכינוי Kaufmann מצוי בצרפת בעיקר באלזס ובלורן.

את ההשתרשות האלזסית יש להציב בהקשר של ייצוב משפטי של שמות המשפחה. לפני המאה התשע-עשרה, משפחות יהודיות רבות לא נשאו שם משפחה תורשתי במובנו המודרני, ונהגו לעשות שימוש בשמות אב משתנים — שם האב, מקום המוצא, או כינוי מקצוע. בהקשר זה התייצבו ועברו בירושה שמות מקצועיים כגון Kaufmann. הרלוונטיות הכלכלית של המונח בקהילות הכפריות של אלזס, שבהן מסחר בבקר, רוכלות ומסחר בטקסטיל היוו פעילויות מרכזיות, מסבירה את הפצתו המתמשכת של השם בתחום זה.

הכתיב הצרפתי Kauffmann, עם f כפול, נפוץ במיוחד ברשומות האלזסיות והלוריניות, שבהן הוא מתקיים לצד הצורה Kaufmann. דו-קיום זה של כתיבים בתוך אותו אזור ממחיש את הגמישות האורתוגרפית של השטרות הישנים ואת הצרפות ההדרגתית של שם שנותר גרמני למראה. אלזס מהווה אפוא מוקד מרכזי של הלינאז', נקודת מפגש בין המורשת הריינית של השם ובין קליטתו בתוך המדינה הצרפתית.

פרק 4: David Kaufmann, החוקר של בודפשט

בין נושאי השם הנודעים, דמותו של David Kaufmann תופסת מקום נכבד בתולדות הרוח היהודית המודרנית. David Kaufmann (7 ביוני 1852 – 6 ביולי 1899), ששמו העברי היה דוד קויפמן, היה חוקר יהודי אוסטרי שנולד ב-Kojetín שבמוראביה. מסלול חייו מגלם את פריחתה של Wissenschaft des Judentums, "חכמת היהדות", התנועה המלומדת שיישמה את שיטות הביקורת המודרנית על חקר הטקסטים וההיסטוריה היהודית.

מינויו לבית המדרש לרבנים בBudapest מהווה רגע מכונן. בשנת 1877 מונה Kaufmann לפרופסור להיסטוריה, לפילוסופיה ולהומילטיקה בבית המדרש לרבנים שהוקם לאחרונה בBudapest, שם לימד עד מותו בטרם עת. מתוך נאמנות למוסד הצעיר הזה, דחה הצעה יוקרתית שהגיעה מעבר לאוקיינוס: הוא סירב להצעת קתדרה ב-Jewish Theological Seminary שבCincinnati, ובחר לקבל את הקתדרות להיסטוריה, לפילוסופיה של הדת ולהומילטיקה בבית הספר הרבני שהוקם לאחרונה בBudapest, שבהן כיהן עד מותו.

מעבר להוראה, היה Kaufmann ביבליופיל ואספן מן השורה הראשונה, שמורשתו התרבותית נותרת עצומה. כמנהל בית המדרש התיאולוגי היהודי בBudapest ונציג בולט של "Wissenschaft des Judentums", ריכז אוסף של למעלה מ-500 כתבי יד יקרי ערך, שהועבר לאחר מותו לאקדמיה ההונגרית למדעים. הדורות הבאים זכרו את עומק בקיאותו: חוקר שידיעותיו היו רחבות ועמוקות במידה יוצאת מן הכלל, והוא הפיק מספר מפתיע של חיבורים במהלך חייו הקצרים. מסלולו של David Kaufmann ממחיש כיצד נושא השם יכול היה להפוך לאחד מעמודי התווך של התחייה המלומדת של יהדות מרכז אירופה.

פרק 5: לינאז' של חוכמים ויוצרים

השם Kaufmann, בגרסאותיו השונות, הותיר חותמו בתחומים מגוונים של הדעת והיצירה, עד כדי כך שהוא מהווה מעין קבוצת כוכבים אינטלקטואלית של הדיאספורה. אף שנושאי שם זה אינם משתייכים בהכרח לאותה משפחה ביולוגית, הם מעידים על ההשפעה התרבותית הקשורה בשם.

בתחום המחקר המקראי, דמותו של יחזקאל קויפמן מסמנת את המאה העשרים. יחזקאל קויפמן (1889–1963) היה חוקר ישראלי יליד אוקראינה, שתרומותיו לחקר המקרא לא זכו תמיד להערכה הראויה; הוא קיבל את התואר הדוקטור מאוניברסיטת Berne בשנת 1918, ולימד בבית הספר הריאלי בחיפה. יצירתו המונומנטלית על תולדות הדת הישראלית הפכה אותו לאחד הפרשנים הגדולים של המונותאיזם הקדום בקרב המחקר היהודי המודרני.

המסורת הרבנית, כפי שראינו, כבר מנתה בין נושאי השם דמויות מהתקופה המודרנית בפולין, ובהן התלמודיסט Moses Jekuthiel Kaufmann מ-Krotoschin. רציפות זו — מן התלמודיסט הפולני של המאה השבע-עשרה אל החוקר המקראי של המאה העשרים, דרך הביבליופיל מ-Budapest — מתווה חוט קוהרנטי: שם הקשור, לאורך הדורות ומעבר לגבולות, ללימוד ולהעברת הידע היהודי. יהיה זה חסר זהירות להניח קשר משפחתי ישיר בין אנשים אלה; אולם סביר לגמרי לציין כי שם המשפחה Kauffmann/Kaufmann היה, בתחום האשכנזי, שם של לומדים לא פחות משהיה שם של סוחרים, המשקף את הניידות החברתית שהובילה, תוך דור או שניים, מן המסחר אל הלימוד.

פרק 6: התפוצה, כתבות וזיכרון דיאספורי

הפיזור הגאוגרפי של השם מהווה אחד ההיבטים המגלים ביותר בתולדות Kauffmann. הכינוי מצוי בצרפת — בעיקר באלזס ובלורן — אך גם בהונגריה, בדנמרק, בצ'כיה ובמספר מדינות אירופאיות אחרות. פיזור זה עולה בקנה אחד עם נתיבי ההגירה האשכנזית הגדולים: מלב הדוברים גרמנית אל המערב דובר הצרפתית ואל המזרח הפולני וההונגרי.

בהתפשטות זו נמצאים הזיכרון המועבר והארכיון המבוסס בדו-שיח פורה. המסורת הקושרת את השם לשם הפרטי יעקב, או לכינויים העבריים כגון יקותיאל, מתקיימת בד בבד עם המציאות התיעודית של שם מקצועי גרמני. שתי הקריאות אינן שוללות זו את זו בהכרח: עבור משפחות מסוימות, השם אומץ ככל הנראה בשל שקיפותו המקצועית; עבור אחרות, הוא עשוי היה לכסות שם עברי בדרך של הסתגלות פונטית. העדות הלשונית נותרת על כנה — השם פירושו "סוחר" בגרמנית — אך הזיכרון המשפחתי, בגיוונו, שמר לעיתים על קריאה קדושה שלו.

ההגירה מעבר לאוקיינוס השלימה את תמורתו של השם. Kaufman הוא נוסח מאמריקן של Kaufmann הגרמני, המדגים את התאמת שם המשפחה לנורמות האיות האנגלו-סקסיות בעת ההגירה לארצות הברית. כך, מ-Kauffmann האלזסי ועד Kaufman הניו-יורקי, נושא השם את חותמה של כל חברה שעבר בה, ועם זאת נותר מזוהה כסמן של הזהות האשכנזית. גמישות זו — שאינה פוגמת בגרעין השם — הופכת את Kauffmann לעד מופתי של הזיכרון הדיאספורי: שם הנודד, מתכתב ומפרש עצמו מחדש מבלי לאבד את עצמו לעולם.

מסקנה

ההיסטוריה של שם המשפחה Kauffmann נקראת כתמצית של הניסיון היהודי האשכנזי באירופה. מקורו הראשוני, המבוסס היטב, הוא שם מקצוע גרמני המציין את הסוחר, שנקבע כשם משפחה תורשתי באזור דובר הגרמנית ומשם התפשט לאלזס, ללורן, להונגריה ומעבר להן. על שכבה תיעודית זו מתווספת זיכרון אונומסטי מועבר, הקושר לעיתים את השם לשמות עבריים כמו יעקב או יקותיאל — קריאה סבירה עבור משפחות מסוימות, אך שהארכיון אינו יכול להכליל.

הלינייה, במובנה הרחב של קהילת נושאי השם, הוציאה מקרבה דמויות בולטות: התלמודיסט Moses Jekuthiel Kaufmann בפולין, החכם ובעל הספרים David Kaufmann בבודפשט, ההיסטוריון של הדת הישראלית Yehezkel Kaufmann בארץ ישראל. מאלזס הכפרית לסמינרים של בודפשט, מהמסחר של ימי הביניים ועד לאֵרודיציה בת זמננו, השם Kauffmann מעיד על מסלול של ניידות חברתית, נאמנות לתלמוד תורה ויכולת הסתגלות לפטריות המרובות של הגלות. ה״ספר הגדול״ המוקדש לו אינו חותם היסטוריה זו: הוא מציע ממנה חתך כנה, המבחין בין מה שהארכיון מבטיח לבין מה שהמסורת מעבירה, ומזמין כל משפחה הנושאת שם זה למצוא בו את חוט הזיכרון שלה.